טענות מקדמיות בעבירות לפי סעיף 3 חוק איסור הלבנת הון

דרגו את המאמר

מניעת הלבנת הון הינה ערך חברתי חשוב ותופעה חברתית שיש להילחם בה בכל הכוח. לכן, בשנת 2000 נחקק חוק איסור הלבנת הון. החוק פועל בשני מישורים במקביל, מחד הוא מגדיר את המעשים שהם הלבנת הון ואת הסנקציות בגינם, מאידך הוא יוצר מנגנוני אכיפה באמצעות הטלת חובות דיווח על נותני שירותים פיננסיים כגון בנקים. לשם מעקב אודות פעולות הדיווח, המדינה הקימה מערך פיקוח ובקרה אשר בראשו עומדת הרשות לאיסור הלבנת הון. מדובר ברשות אשר אחראית על ניהול מאגר המידע, עיבוד המידע, והעברתו לשם טיפול בעניינים החשודים לגורמים המוסמכים.

סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון

סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון מכיל שני תתי סעיפים, סעיף קטן א' וסעיף קטן ב'. שני הסעיפים מציגים שתי עבירות שונות בעלות עונש זהה, עבירות שקשורות אחת לשנייה קשר ישיר. בסעיף קטן א' יש איסור על ביצוע פעולות ב"רכוש אסור", זהו אותו רכוש שמקורו בעבירה, ששימש לביצוע עבירה או שאפשר ביצועה של עבירה. סעיף קטן א' מתייחס לעבריין עצמו, זה שהפיק את הרווח מהעבירה הפלילית ומנסה להלבין את הכסף שהגיע לידיו.

לעומת זאת, סעיף קטן ב' אוסר "עשיית פעולה ברכוש" במטרה שלא יהיה דיווח או שהדיווח יהיה בלתי נכון. כלומר, מדובר בעבירה שנועדה למעשה למנוע דיווח כנדרש על פי החוק. בתי המשפט פירשו את סעיף קטן ב' ככזה שנועד להפוך את חובת הדיווח לחובה ראשונית, שמטרתו הינה למנוע מהעבריין להסתיר את עבירת המקור מהרשויות.

שתי העבירות מבחינתו של המחוקק הינן זהות בחומרתן ולכן נקבע לשתיהן עונש מאסר של 10 שנים. המטרה בחקיקת הסעיף הייתה "להילחם בהלבנת ההון משני כיוונים, מצד אחד לטפל בחשודים שביצעו או יודעים על ביצוע עבירת המקור, ומצד השני גם באנשי הכספים שיודעים או צריכים לדעת כי הפעולה אותה הם מבצעים, מטרתה אי דיווח על פעולה אסורה".

מטרתו של סעיף 3(ב)

עבירות של הלבנת כספים מבוצעות בדרך כלל באמצעות אנשים במעגל הרחוק, אלו הם אנשי הכספים שעוסקים בשווקים הפיננסיים, ויכולים לבצע פעולות שיכניסו את הכספים האסורים אל תוך השוק הפיננסי. כל זה מתבצע במטרה לטשטש את עקבותיו של הכסף, ולמנוע גילויים של העבריינים.

חובת הדיווח על פי סעיף 3(ב)

רוב פעילות הלבנת ההון מבוצעת דרך המערכת הבנקאית, ולכן חוק איסור הלבנת הון קובע חובת דיווחים שחלה על מערכת זו. הדיווח נועד, בראש ובראשונה, למטרות של פיקוח. הפרת הוראת הסעיף יכולה לבוא לידי ביטוי בשלושה מצבים:

• כאשר אדם עושה פעולה במטרה שלא יהיה דיווח או שהדיווח לא יהיה נכון.
• כאשר אדם מוסר מידע כוזב על מנת שלא יהיה דיווח או שיהיה דיווח לא נכון.
• כאשר האדם אינו מוסר עדכון של פרט שחייב בדיווח. מכאן, בתי המשפט למדו כי הפרת חובת הדיווח כוללת לא רק דיווח מידע כוזב אלא גם אי דיווח של מידע רלוונטי.

הבקשה בפסק הדין

במקרה דנן, האדם שהועמד לדין בגין עבירות על חוק איסור הלבנת הון היה סגן מנהל סניף בנק. טענתו של הנאשם הייתה כי סעיף 3(ב) לא חל על עובד בנקאי אלא רק על אדם שעושה פעולה ברכוש שלו. כלומר, לשיטתו, במידה ופלוני עושה פעולה ברכושו של אחר, הוא איננו חב בדיווח על פי סעיף 3(ב). הנאשם טען למעשה כי סעיף 3(ב) צריך להיות מפורש אחרת כך שהוא מטיל חובת דיווח רק על מי שעושה פעולות ברכוש שלו, במטרה להימנע מדיווח. לכן, הנאשם ביקש למחוק את כתב האישום עוד בשלב המקדמי, לפני שמיעת העדויות והראיות.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט לא הכיר בפרשנות שהוצעה על ידי הנאשם. נקבע כי פרשנות מעין זו תאיין את מטרתו של סעיף 3(ב). לכן, בעיקר לאור כך שהמשפט היה עדיין בשלב המקדמי, נקבע כי אין למחוק את כתב האישום ובקשתו של הנאשם נדחתה. בית המשפט קבע כי המשפט ימשיך להתנהל ויישמעו עדויות וראיות. כמו כן, בהחלטה הודגש כי אומנם עמדתו של הנאשם התבססה על פסיקה של שופט מחוזי, אבל הייתה זו דעת מיעוט בפסיקה, עמדה שהוגש עליה בינתיים ערעור לבית המשפט העליון.