שימוש באקדח להגנה עצמית וזיכוי נאשם מעבירת הריגה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 2.0 מתוך 5

נאשמים אשר מוגשים כנגדם כתבי אישום פליליים בגין עבירות אלימות, טוענים לא אחת כי הם פעלו מתוך הגנה עצמית. דהיינו, הם אמנם ביצעו את המעשה האלים, אך לא הייתה להם ברירה אלא לפעול כאמור וזאת משום שנשקפה סכנה לחייהם.
מיותר לציין כי הגנה עצמית הינה טענת הגנה נפוצה אך היא איננה מתקבלת באופן שכיח.

בתי המשפט נוטים להקשות על נאשמים המעלים טענה כגון דא, וזאת מתוך הרצון לקעקע ולהוקיע את מעשי האלימות בחברה מכל וכל. דהיינו, מדובר בטענה אשר אדם יוכל להעלות רק בתור "מוצא אחרון". עם זאת, ישנם מקרים אשר בהחלט יהיה מקום לקבל טענה של הגנה עצמית. דוגמא לכך ניתן לראות במקרה שלהלן.

הותקף על ידי רעולי פנים וירה בכדי להימלט

הנאשם במקרה זה היה עורך דין אשר עסק בתחום הפלילי. בשל היותו תובע צבאי, הוא נשא אקדח ברישיון. במרץ 2008, התקשר לנאשם אדם זר אשר ביקש ממנו לסייע לו מבחינת שירותים משפטיים. המטלפן ביקש מהנאשם להגיע לכפר מסוים (דבוריה) ולסייע בפיתרון המחלוקת שנוצרה במשפחתו. כאשר הנאשם הגיע למקום, הוא גילה שנטמנה לו מלכודת אכזרית. עם כניסתו למתחם, הוא הותקף באופן קשה ביותר על ידי שלושה רעולי פנים. השלושה הפליאו בנאשם את מכותיו ופגעו בו בכל חלקי גופו. בעודו מנסה להתגונן, הנאשם שלף אקדח וירה ברעולי הפנים. לאחר הפגיעה בהם, הנאשם נמלט מהמקום. כתוצאה מהירי, אחד התוקפים נהרג ושני חבריו נפצעו.

כתב האישום ייחס לנאשם עבירת הריגה. בתגובה, הנאשם טען להגנה עצמית. חשוב להדגיש כי בדיעבד התברר שהתוקפים הכירו היטב את הנאשם. לשניים מהם הייתה קרבה משפחתית לנאשם, והשלילי היה לקוח של הנאשם בעבר.

מה הייתה סיבת התקיפה?

במסגרת ההליך הפלילי, עלו שתי הנחות באשר לסיבת התקיפה של הנאשם. הנאשם טען כי התקיפה הייתה בשל פעילותו מתוקף היותו תובע פלילי בשם המועצה המקומית כנגד בני משפחת האחים. מדובר במשפחה אשר היו לה חובות משמעותיים כלפי המועצה והנאשם היה עורך הדין של הרשות המקומית במסגרת גביית החוב.

מנגד, התביעה טענה כי התקיפה הייתה מבוססת על "רקע רומנטי". דהיינו, נטען כי השלושה היו מעוניינים "לשכנע" את הנאשם להפסיק לבגוד באשתו. חשוב לציין כי סיבת התקיפה יכולה להשפיע על טענת הגנה עצמית. החוק קובע כי במידה ואדם "מכניס את עצמו לסיטואציה בעייתית", הוא לא יכול להעלות טענת הגנה עצמית. לדוגמא, אדם איננו יכול לפרוץ לבית של אדם אחר, למצוא את עצמו מותקף, ולטעון להגנה עצמית.

הנאשם לא התכחש לעובדות העיקריות בתיק. דהיינו, לכך שהוא ירה מאקדחו שש יריות ולכך שהוא גרם למותו של אחד התוקפים. עם זאת, לדבריו, מדובר היה בהגנה עצמית ותו לא. מנגד, המדינה טענה כי הנאשם לחץ על ההדק שלא לצורך ולא היה כל מקום לעשות שימוש באקדח בסיטואציה המדוברת. נטען כי שלושת רעולי הפנים לא ביקשו לפגוע בנאשם אלא רק להזהירו. בית המשפט בחן את הסיטואציה וקבע כי אין לו ספק שהנאשם פעל מתוך הגנה עצמית.

בהכרעת הדין נקבע כי יש לזכות את הנאשם וזאת משום שהוא ירה בתוקפים אשר הפליאו בו את מכותיהם ולא היה ניתן לדעת האם הם מתכוונים להמיתו, אם לאו. בית המשפט הוסיף כי קשה מאד להיכנס לנעליו של אדם במצב זה, ולשפוט אותו בדיעבד. דהיינו, ייתכן בהחלט כי הנאשם חש בסכנה מוחשית לחייו ועל כן הוא פעל כפי שפעל.

השופט ציין כי כאשר שלושה אנשים תוקפים אדם אחד, וכאשר הם רעולי פנים, הרי שכל אדם יכול לחשוש כי מטרת התקיפה הינה להורגו. אי לכך, פעולתו של הנאשם כאשר הוא שלף את האקדח התקבלה על בית המשפט כהגנה עצמית. במאמר מוסגר נציין כי בינואר 2010, בית המשפט העליון דחה את תביעתו של הנאשם לפיצויים מהמדינה בעקבות זיכויו.