זיכוי מחמת הספק של שוטר שנאשם בתקיפה
| דרגו את המאמר |
|
|
בעניין:
|
מדינת ישראל
|
|
|
|
|
ע"י ב"כ עו"ד
|
טל פלדמן
|
המאשימה
|
|
|
נ ג ד
|
|
|
|
|
צוויג אסף
|
|
|
|
|
ע"י ב"כ עו"ד
|
אבי כהן
|
הנאשם
|
הכרעת דין
לאחר בחינת הראיות החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.
כללי:
1. המדינה מייחסת לנאשם עבירה של תקיפה חבלנית לפי סעיף 380 לחוק העונשין – תשל"ז –1977 (להלן: "החוק").
2. התביעה טוענת כי ביום 15/10/06 לפנות בוקר התפתחה תגרה בין שוטרים לחבריו של עומרי שפיר (להלן: "המתלונן") בשלב מסויים הזיז המתלונן את אחד מחבריו, הנאשם שאל אותו אם הוא שייך לאותה חבורה והמתלונן השיב בחיוב ואז הנאשם הלם בו עם כת אקדחו במצחו. המתלונן התכופף מכאב ואז הנאשם הלם בו שנית בכת אקדחו.
3. התביעה טוענת עוד כי בתחנת המשטרה לאחר שהמתלונן נעצר, הנאשם הכה בו באגרופים בצלעותיו.
4. הנאשם הכחיש מכל וכל כי היכה את המתלונן בתחנת המשטרה. לגבי האירוע בשטח מסר הנאשם כי הגן על עצמו לאחר שהותקף ע"י מספר אנשים לא שלל אפשרות כי המתלונן נפגע מכת אקדחו.
פרשת התביעה:
5. התביעה מסתמכת על עדותו של המתלונן וכן על חוות דעת מומחה פתולוגי ותעודות רפואיות.
6. מעדותו של המתלונן עומרי שפיר עולים הפרטים הבאים:
א. המתלונן ציין כי הגיע עם שלושה ארבעה חברים לחגיגת יום הולדת של חבר במועדון בנמל ת"א. בסביבות 03:00 חבריו יצאו מהמועדון והוא נשאר עם חברתו דנה כ- 10 דקות בפתח המועדון.
ב. כעבור כ- 10 דקות רבע שעה נפרד מחברתו והלך לכיוון הרכב. בשלב זה הוא הבחין כי חבריו מעורבים בקטטה המונית. הוא לא השתתף בקטטה.
ג. הנאשם הבחין כי אחד השוטרים המחזיק האקדח בידו מנסה לתפוס את חברו ליאור שהיה שיכור. השוטר שאל אותו אם הוא איתם: "...לא הספקתי לענות, והסתובבתי חצי גוף תוך כדי סיבוב הרגשתי את המחסנית בפנים שלי, כולי התמלאתי בדם הורדתי את הראש והחזקתי את הראש ואז הרגשתי מכה נוספת, גם שם נהיה לי פתח בראש...באותו רגע נאזקתי ע"י הנאשם...".
ד. המתלונן ציין כי הקטטה הסתיימה כעבור מספר שניות או דקה. המתלונן ציין כי נלקחו לתחנה ושם כל תשעת העצורים ישבו בצורת "ח".
ה. במהלך ההמתנה לכתיבת דוחות השוטרים הרביצו לחבריו הוא אמר לאחד מחבריו "די מספיק" ובתגובה לכך הנאשם נתן לו מכת אגרוף בצלעות ואמר לו לא לחלק פקודות.
ו. המתלונן ציין כי הוא ביקש לדבר בארבע עיניים עם הנאשם והוסיף: "...פניתי אליו ושאלתי אותו 'למה אתה עוצר אותי, לא הרמתי עליך יד' והוא אמר 'הפרעת לי לעצור את החבר שלך ותחזור למקום שלך'".
ז. המתלונן הוסיף כי בחקירתו במשטרה הכחיש כל קשר לאירוע והיה עסוק בפציעתו . המתלונן ציין כי הפציעה היחידה שנגרמה לו כתוצאה מנפילתו היה שפשוף ולא פגיעה בראש ובמצח.
ח. המתלונן הודה כי יתכן ומשך את ליאור ואמר לו לעזוב את המקום. הוא הכחיש כי היכה בנאשם ואמר כי יתכן ודחף אותו.
המתלונן מסר כי בדיעבד הוא יודע כי אחד מחבריו השיכורים זרק בקבוק שהתנפץ ואז התערב שוטר מג"ב והדברים התלהטו. המתלונן ציין כי עד היום הוא חושש שיגישו נגדו כתב אישום.
ט. בחקירתו הנגדית אישר המתלונן כי לא מסר את כל האמת בחקירתו במשטרה. כמו כן אישר כי אביו הוא קצין במשטרה וכי האב הגיע לתחנה באותו לילה למרות שאינו משרת באותה תחנה.
י. המתלונן הכחיש כי אמר בעת מעצרו: "אני מצטער היינו שיכורים" והוסיף כי הוא לא שתה כיוון שהיה צריך לנהוג ברכב.
יא. המתלונן הכחיש את דברי חברו טאבח שמסר במשטרה כי יצא יחד עמם והלך עמם והלך לכיוון החניון ועמד על גרסתו לפיה נשאר עם חברתו כ- 10 דקות. העד מסר כי העביר את הטלפון של חברתו על מנת שיוכלו לחקור אותה.
יב. לשאלת הסנגור לפיה חברו ליאור לא מסר כי הנאשם החזיק בידו אקדח כשנאבק עמו השיב המתלונן כי ליאור היה שיכור ולא זכר דבר מהאירוע.
יג. המתלונן הכחיש כי דיבר עם שוטרים נוספים וביקש לשחרר אותו ולסגור נגדו את התיק וטען כי דיבר רק עם הנאשם.
יד. המתלונן אישר כי דיבר עם השוטר מתי בשירותים אך לא זכר מה הוא אמר לו. הודעתו של השוטר התקבלה בכפוף להעדתו מטעם ההגנה (ס/9). המתלונן הוסיף כי יתכן ואמר את הדברים שהשוטר ציין בהודעתו.
טו. אחרי שהסרט שצולם ע"י מצלמות במקום הוצג לו אישר המתלונן שהוא היה בסביבתו של שוטר המג"ב אולם הוסיף כי לא התערב בנעשה והלך לסייע לחברו.
טז. לשאלת הסנגור מסר המתלונן שהוא נזכר שכאשר הגיע לזירה חבריו התנפלו על שוטר המג"ב. המתלונן הכחיש כי נקט באלימות כנגד שוטר המג"ב.
יז. המתלונן ציין כי לא הרגיש כי משהו נפל עליו עובר לכבילתו באזיקים. המתלונן אישר שכאשר הגיע לתחנה מישהו ממד"א הסתכל בפצע שלו ואמר שאין לו שום דבר קריטי.
יח. המתלונן נשאל מדוע איש מחבריו לא מוסר כי הנאשם נתן לו מכת אגרוף במעצר והשיב כי חבריו היו שיכורים הם גרמו למהומה וכנראה לא ראו את האגרוף: "זה היה אגרוף קטן מהצד".
יט. המתלונן הודה כי מסר דברים לא נכונים לרופא לעניין נסיבות פציעתו כיוון שחשש משוטר יס"מ שהיה עימו בעת הבדיקה.
7. מעדותו של השוטר ברניסלב סמנייץ עולה כי הוא התרשם שהמתלונן בניגוד לעצורים אחרים לא היה שיכור והתנהג בצורה ראויה.
8. מחוו"ד מומחה (ת/8) עולה כי הפצעים בראשו של המתלונן "נגרמו מחבלות קהות, קרוב לוודאי ישירות (מכות) באמצעות חפץ עם שטח מוגבל ויחסית חד, כגון כת של אקדח, כ- 3 ימים לפני מועד בדיקתו. לסיכום: לא ניתן לשלול את עיקרי התלונה".
גרסת הנאשם:
9. בדוח הפעולה שערך הנאשם ביום האירוע בשעה 04:45 (ת/9) ציין כי שוטר מג"ב לרר הזעיק אותו ואת חבריו לעזרה וציין שתוקפים אותו.
גם לאחר שהגיע למקום, התקיפה נגד שוטר המג"ב ונגד חבריו נמשכה.
הנאשם ציין כי שומרי מועדון "בודה" משכו אותו פנימה וחילצו אותו מידי תוקפים שתקפו אותו בצורה קשה.
בהמשך ציין הנאשם: "...הרגשתי שמשהו מושך באקדחי ואקדח נפל על הרצפה תוך שהוא נשאר מחובר לשרוך האבטוח הצלחתי להרים את אקדחי ולאחוז בו ביד ימין תוך שביד שמאל אני לופת את החשוד עומרי בצווארו וצועק לו אתה עצור תוך כדי כך נחבטתי בגופי ע"י חשודים אחרים... עומרי ניסה להשתחרר מאחיזתי הצלחתי להפילו תוך שאני נופל עליו העצור נחבט ברצפה בראשו... לציין כי העצור עומרי דימם בראשו, במרחב ירקון נבדק ע"י צוות מד"א, ירון מועלם, לא נזקק לפינוי...".
10. בחקירתו במח"ש מסר הנאשם גרסה דומה לדברים שציין בדוח הפעולה שלו. הנאשם טען כי לא היכה באקדחו בראשו של המתלונן. הוא הכחיש כל שימוש בכוח לאחר מעצרו של המתלונן.
הנאשם מסר לחוקר: "...אני לא יודע איך הוא נחבל הוא נפל רק אחרי זה ראיתי שהוא נחבל...".
11. בעדותו בפניי לא שלל הנאשם את האפשרות כי הנאשם נחבל מאקדחו בעת ניסיונו להשתלט עליו ולעצור אותו.
ראיות נוספות:
12. מדוחות הפעולה של השוטרים בתיק וכן מהסרט שצולם עולה תמונה קשה של מספר צעירים ככל הנראה שיכורים שתוקפים שוטרים. בסרט נראה המתלונן סמוך לחבורה שתוקפת את שוטר המג"ב לרר.
13. מדברי חברו של המתלונן, יוסף טאבח, (ס/2) עולה כי המתלונן יצא יחד עמו מהמועדון. יודגש כי טאבח היה מעורב בתחילתו של התקרית עם שוטר המג"ב לרר.
הערכת העדויות וסיכומים:
14. המתלונן לא הקפיד למסור גרסה מדוייקת בחקירתו במשטרה, הכחיש כל מעורבות בתקרית ואף הכחיש כי סייע לחברו להתחמק ממעצר והפריע לשוטר במילוי תפקידו.
דברי המתלונן כי הגיע לזירת האירועים כ- 10 דקות אחרי שחבריו יצאו מהמועדון אינה אמת. הדבר עומד בסתירה לדברי חברו טאבח וכן לדברים הנראים בסרט שצולם במצלמות אבטחה, שם נראה הנאשם בסמוך לחבורה שתוקפת את לרר.
נוכח האמור לעיל, הגעתי לידי מסקנה כי לא ניתן לבסס על סמך עדותו של המתלונן ממצאים מרשיעים.
15. לאחר עיון במכלול הראיות שבתיק שוכנעתי כי חבורה גדולה של צעירים תקפה את השוטרים שנאלצו להגן על עצמם תוך שימוש בכוח.
16. לא ניתן לשלול את גרסתו של הנאשם כי הוא פגע בראשו של המתלונן תוך כדי מאבק כשהמתלונן מנסה למנוע ממנו לבצע מעצרו.
17. המתלונן היה בחרדה נוכח הסתבכותו בהפרעה לשוטר וחשש, מתגובת אביו נוכח הסתבכות זו, ולכן ביקש לפחות משני שוטרים לבטל את התלונה נגדו ולשחררו.
דבריו לעניין: "המכה הקטנה מהצד" בצלעות לא נתמכים ע"י איש מחבריו שהיו במקום.
18. לסיכום, נותר בליבי ספק ממשי לגבי אמיתות גרסתו של המתלונן ועל כך החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.
ניתנה היום י"ב בתמוז, תשס"ח (15 ביולי 2008) במעמד הצדדים.
|
דניאל בארי, שופט
|
קלדנית: שמחה גמזו
