קנס בגין זיהום מי נחל

דרגו את המאמר

נשיא בימ"ש השלום בנצרת השופט תאופיק כתילי דן עתה את קבוץ כפר גלעדי לתשלום קנס בסך 250,000 ₪ , בגין הרשעתו בזיהום מים, איסור לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים ועיסוק ללא רישיון באתר להפקת קומפוסט מזבל בקר . בנוסף, קבע כי הנאשמת תחתום על התחייבות כספית, לפיה היא תתחייב הימנע מביצוע אותן עבירות בהן הורשעה בכתב אישום זה שגובהה 500,000 ₪ ומשכה לשלוש שנים.

רקע:

קיבוץ כפר גלעדי הינו אגודה שיתופית אשר הפעילה שני אתרים לייצור קומפוסט מזבל בקר בשטחה, בין היתר למטרות מסחריות. במהלך השנים 2000-2003 ייצרה הנאשמת את הקומפוסט על קרקע חשופה ללא בידוד מהקרקע וללא סככה וכן ללא סידור לאיסוף התשטיפים המזוהמים.

 
בתהליך הייצור מושקות ערימות הזבל, וכתוצאה מכך וממי הגשמים בחורף, נוצרו תשטיפים מזוהמים, אשר חלחלו לקרקע וכן נשפכו וזרמו בנגר עילי במדרון עד לכביש 90 ומשם לנחל עיון הצמוד לו. בעשותה כן, לא נמנעה הנאשמת מס’ 1 מפעולת הגורמת ו/או עלולה לגרום לזיהום מים, קרי, לשינוי בתכונות המים ולזיהומם, במישרין או בעקיפים של מימי נחל עיון, וכן לזיהום מי התהום שהינם מקור מים כמשמעותו בחוק המים וכן השליכה והזרימה לתוך מקור המים או בקרבתו חמרים נוזליים, מוצקים או גזיים וכן הניחה אותם בו או בקרבתו. בנוסף הפעילה את אתר הקומפוסט ללא רישיון עסק והתעלמה מהתראות חוזרות ונשנות שניתנו לה ע"י המשרד להגנת הסביבה.

הנשיא כתילי ציין : " אין להכביר מילים על חמורת העבירות המיוחסות לנאשמת, קיים אינטרס ציבורי מובהק בשמירה על הסביבה ועל איכות מקורות המים ההולכים ומתדלדלים. ברור לכלי עלמא, שעבירות מסוג זה, נעברות ממניעים של השגת רווח כלכלי תוך התעלמות מהנזקים ארוכי הטווח שהן גורמות ומהנחלה המפוקפקת שנזקים אלה משאירים לדורות הבאים. לפיכך, סבורני כי על בית המשפט להוציא מתחתיו מסר ברור לפיו ביצוע עבירות אלה אינו משתלם וזאת על ידי הטלת סנקציה כספית גבוהה " .

עוד ציין הנשיא כתילי כי הנאשמת ניסתה לחבל באמינות הבדיקות שנעשו על המאשימה ( ע"י כך שטענה כי הם בוצעו בסמוך לקומפוסט כאשר הקומפוסט היה רחוק מנחל עיון מרחק של 3 ק"מ – ולא היא).

עוד ציין הנשיא כי גם אם אכן הנאשמת סובלת מקשיים כלכליים, כטענתה, הרי שבמאזן שיקולי הענישה יש לתת משקל סגולי כבד לשיקול הרתעת הרבים ושיקול זה גובר באופן מובהק על השיקולים האינדיבידואליים של הנאשמת. לזכות הנאשמת נשקלה העובדה כי היא הודתה במיוחס לה ובכך חסכה זמן שיפוטי יקר וכן כי חלק מהעבירות התיישנו.