זיכוי שוטרים מתקיפת חשוד - זיכוי מחמת הספק

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

במשפט פלילי, המדינה צריכה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר. כפי שיתואר להלן, לפעמים בית המשפט מגיע למסקנה כי התביעה כשלה מלעמוד בנטל זה, ולכן הנאשמים מזוכים מחמת הספק. זיכוי מחמת הספק אומר כי יש ראיות לכך שהנאשם ביצע עבירה, אבל משקלן של הראיות אינו מספיק לשם הרשעה בפלילים.

הנאשמים במקרה זה עבדו כבלשים בתחנת חיפה של משטרת ישראל. על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים עיכבו את המתלונן שישב יחד עם מספר חבריו ברכב חונה. לאחר שהנאשמים ביקשו מהמתלונן להציג את תעודת הזהות שלו, וזה ציין כי היא אינה ברשותו, הוציא אותו נאשם 1 בכוח, הודיע על מעצרו ותוך כדי שהכניס אותו לניידת בעט בו.

נטען כי גם לאחר שהמתלונן ישב בניידת, נכנס הנאשם 1 והכה אותו באמצעות פנס, כאשר מיד אחריו נכנס הנאשם 2 והכה אותו באמצעות אגרופיו בפניו. כל זאת, לאחר שהמתלונן היה כבול באזיקים ומבלי שהיה צריך להשתמש בכוח. המתלונן סבל מחבלות של ממש והשוטרים הואשמו בחבלה של ממש בנסיבות מחמירות.

עדויות מטעם המאשימה

המתלונן ציין כי ביום בו בוצעה התקיפה לכאורה, הוא נסע לבלות עם חבריו בחיפה. בדרך, האו וחבריו אספו שלוש נערות נוספות שחברו הכיר. לאחר שהרכב עצר, הגיע רכב משטרתי והנאשמים יצאו מאוטו בלבוש אזרחי וביקשו תעודות. לכולם היו תעודות מלבד המתלונן. לטענתו, אחד הנאשמים תפס אותו בחולצה ומשך אותו מחוץ לרכב תוך שהוא זורק לעבר הנערות "אתן מבלות עם ערבים יא זונות". חבריו שהיו יחד עימו באוטו העידו אותו הדבר פרט לאחד הנאשמים, שמסר במשטרה כי המתלונן יצא מהרכב מיוזמתו והוא התנגד לחיפוש שיערך על גופו. המתלונן המשיך לספר כי השוטרים הכניסו אותו לרכב תוך כדי שהם מכים אותו.

סתירות בעדויות שהובאו בפני בית המשפט

בית המשפט ציין מספר סתירות בין הגרסה שמסר הנאשם לבין עדויות אחרות מזירת האירוע. אחד מחבריו של המתלונן העיד כי גם הוא נכנס לרכב המשטרתי וראה את שני השוטרים מכים את המתלונן עם פנסים. גרסה זו עומדת בניגוד מוחלט לגרסתו של המתלונן שטען גם חקירתו במח"ש וגם במהלך עדותו במשפט כי רק נאשם אחד הכה אותו עם הפנס. לעומת זאת, אותו העד בדיוק לא ציין בחקירתו במשטרה את דבר ההכאה עם הפנס כלל. כשנשאל על כך בבית המשפט ציין כי מיהר לחזור הביתה. בית המשפט מצא חוסר היגיון בהסבר זה והוא סבר שעד זה היה צריך להזכיר לפחות את עניין ההכאה בעדותו במשטרה, עדות שנלקחה ישר לאחר האירוע.

עד נוסף טען גם כן כי שני הנאשמים הכו את הנאשם, אבל הוא טען שהם עשו זאת כאשר הם ישבו ביחד עם הנאשם על הספסל האחורי, יחד עם המתלונן ועד נוסף. לעומתו, המתלונן והעד הנוסף שישבו ברכב טענו כי הנאשמים ישבו בחלק הקדמי של הרכב. עדות נוספת טענה כי המתלונן הוצא מהרכב עם ידי הנאשם 2, ואילו המתלונן עצמו טען כי הוא הוצא על ידי הנאשם 1.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי על בסיס העדויות שהובאו בפניו, לא היה נראה כי ניתן לקבוע באופן חד משמעי מה התרחש באירוע, ובוודאי שלא לקבוע כי האירוע התרחש על פי המתואר בכתב האישום. לא הובאה ראיה בפני בית המשפט לגבי מקור הפגיעות מהן סבל הנאשם. חוות דעתו של הפתולוג מטעם ההגנה קבעה כי מכות מפנס משטרתי הן בדרך כלל חמורות יותר ואילו הפגיעות שהתגלו בגופו של המתלונן "העלו ספק" באשר לטענתו כי הוא הוכה בפנס.

בית המשפט קבע כי היו קיימים באירוע זה מחדלי משטרה רבים. כך לדוגמה, שלוש הנערות שהיו ברכב לא עוכבו לחקירה והן לא נתנו עדות. גם שוטרי התגבורת שהוזעקו לא מסרו עדות ולא רשמו דו"חות פעולה כלשהם. גרסתם של הנאשמים לקתה אמנם בסתירות והיה בכך כדי לעורר תמיהות. עם זאת, בית המשפט קבע כי בתמיהות אלה לא היה כדי לחזק את טענות המאשימה. לכן, בית המשפט מזכה את הנאשמים מחמת הספק.