מעשים מגונים בקטינים שלמדו תורה אצל הנאשם

דרגו את המאמר

השופט גזר על אדם חרדי שהורשע בביצוע עבירות מין 30 חודשי מאסר. השופט ציין בהחלטתו כי העבירות בהן הנאשם הורשע היו מהבזויות והחמורות שבספר החוקים, במיוחד כאשר הן בוצעו בקטינים. יתרה מזאת, החומרה גברה נוכח העובדה שהקורבנות היו תלמידי המורה ונתנו בו אמון, אותו ניצל לשם סיפוקו האישי.

במקרה דנן, מדובר היה בנאשם חרדי יליד 1973. הוא הורשע במספר עבירות מין שבוצעו על ידו בקטינים אשר למדו אצלו תורה. כל העבירות בוצעו בקטינים שנתנו בנאשם אמון, עת באו לשמוע מפיו שיעורי תורה. הנאשם נהג לפתות את הקטינים ולקחת אותם למקומות מסתור, שם בוצעו העבירות.

טיעוני הצדדים לעונש

בבסיס בקשתה, התביעה ביקשה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים. לטענת התביעה, היה מדובר בסדרה של מעשים שיטתיים, במהלכם הנאשם ביצע את העבירות בסתר בשלושה קורבנות שונים. הנאשם ניצל את אמון הקטינים בו ואף טרח לטשטש את הכרתם ואת יכולת התנגדותם באמצעות אלכוהול. התביעה ציינה כי מחוות הדעת של המרכז למסוכנות מינית ומעדות הרופא שאבחן את הנאשם, עלתה דמות של אדם מניפולטיבי, שפעל בקור רוח ולאחר תכנון ומחשבה, וביצע את זממנו בקטינים. הנאשם היה מודע לפסול שבמעשיו אך בהתנהגותו הוא פגע במתלוננים.

מנגד, הנאשם טען כי היה מקום להתחשב במצבו האישי ולא להחמיר עמו. זאת היות והנאשם עסק בעיסוקים נורמטיביים והעביר שיעורי תורה ולימודי קודש לקטינים רבים ברחבי עירו. כמו כן, לא היה לו כל רקע פלילי משמעותי. הנאשם הוסיף כי הרופא שאבחן אותו קבע כי רמת מסוכנתו לא הייתה גבוהה כפי שהוערכה תחילה על ידי המרכז להערכת מסוכנות מינית. משכך, הנאשם ביקש להעדיף חוות דעת זו על פני המלצת המרכז ותסקיר שירות המבחן. לגביהם, הנאשם טען שהם היו חלקיים ולא התייחסו למכלול הנסיבות.

דיון והכרעה

ראשית, השופט דחה את טענת הנאשם בדבר המלאכה החלקית שעשה שירות המבחן. הוא הדגיש שבמסגרת פעולתו של השירות, נוהלה חקירה סוציאלית והנאשם נבדק באופן בלתי אמצעי. השופט קבע כי לא נפל כל פגם בהכנת התסקיר, בכתוב בו ובהמלצות שעלו ממנו. הוא הדגיש את המקצועיות של העובדים הסוציאליים בתיק וכן את המקצועיות שעלתה מחוות הדעת של המרכז למסוכנות מינית, שנבחנה אף היא. משכך, השופט קבע כי לא היה מקום לדחות את חוות הדעת האמורות.

לאחר מכן, הוא פסק כי המעשים שהנאשם ביצע היו נגועים בחומרה כיוון שבוצעו בקטינים שומרי מסורת ודתיים, שנתנו אמון בנאשם כמורה. כמו כן, המעשים לא נעשו בלהט הרגע. ניכר היה תכנון ומחשבה תחילה. הנאשם ביצע את מעשיו בשלוש פעמים נפרדות בשלושה קטינים שונים, אותם טשטש באמצעות אלכוהול, לאחר שפיתה כל אחד מהם להגיע למקום מסתור ולהיפגש עמו. בכך, הנאשם גרם נזק נפשי לקטינים שומרי המסורת. כל אלו גברו על מצבו האישי של הנאשם והצדיקו ענישה חמורה, לדעת השופט. בשל כך, נגזרו על הנאשם 30 חודשי מאסר, מתוכם 24 חודשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי. בנוסף, הנאשם חויב בתשלום פיצוי כספי בסך של 8,000 ₪ לכל מתלונן.