www.what2do.co.il

איומים על אדם באוזני אדם אחר, האם עבירת איומים?

דרגו את המאמר

איומים על אדם באוזני אדם אחר, האם עבירת איומים?

על פי סעיף 192 חוק העונשין התשל"ז-1977, הבסיס הנורמטיבי לעבירת האיומים הינו "כאשר אדם מאיים על אדם בכל דרך בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו". כמו כן, החוק קובע כי עונש המאסר המקסימאלי בגין עבירת איומים יכול להגיע עד לשלוש שנות מאסר.


סכסוך בין נאשם לבין חתנו הונח לפתחו של בית המשפט ובמסגרת הדיונים ניסו השופטים להתחקות אחר אמירותיו המאיימות של הנאשם ומה הייתה משמעותן האמיתית. מדובר במקרה בו חתול שחור עבר בין חתן לאבי הכלה - זאת בשל חשד כי הבעל אנס את אשתו. 

 

בעקבות תלונה אשר הוגשה על ידי החתן, נחקר הנאשם במשטרה בחשד לאיומים ותקיפה. במהלך חקירה זו, אמר הנאשם לחוקרת המשטרתית כי לו הייתה לו ההזדמנות, היה הוא חונק את חתנו במו ידיו. כמו כן, שנתיים לאחר מכן איים הנאשם באוזניו של התובע המשטרתי כי הוא מעוניין להביא להריגתו של המתלונן על ידי חתיכת גופו לחתיכות קטנות.

 

האם עילה להרשעה?


האם איומים אלו, אשר השמיע הנאשם באוזניהם של החוקרת והתובע, יכולים לשמש כעילה להרשעתו בעבירת איומים? לאמור, מהי הזיקה הדרושה בין שומע האיום לבין מושא האיום בכדי להקים עילה להרשעה בדין פלילי.

 

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי האמירות נשוא כתב האישום נאמרו באוזניהם של שוטרים עובדי ציבור אשר מתוקף תפקידיהם הם נושאים באחריות כלפי שלום הציבור. כמו כן, בהכרעת הדין צוין עוד כי לא דובר בשוטרים רגילים אלא בנציגי החוק שהיו אמורים לבחון את הסוגיה נשוא האיום.

 

השופטים הוסיפו כי האיומים אשר נאמרו באוזני השוטרים היו אמירות קשות ובוטות, הן מבחינת היותם איומים ברצח והן בשל החשש האמיתי לשלומו של המתלונן. השוטרים ציינו בעדותם בבית המשפט כי חשו שהאיומים הינם אמיתיים ועלולים להביא לכדי פגיעה במתלונן בעתיד. במילים אחרות, השופטים התרשמו כי התקיים היסוד הנפשי הדרוש בכדי להביא להרשעתו של הנאשם בפלילים. זאת ועוד, אמירת הדברים בשתי הזדמנויות שונות העידה אף היא על רצינות כוונותיו של הנאשם.


לסיכום, למרות כי האיומים לא נאמרו באוזניו של המתלונן באופן ישיר, בית המשפט קבע כי ישנו מקום להעניק להם משקל משמעותי בהחלטה לגבי הרשעתו של הנאשם. אי לכך, השופטים הרשיעו את הנאשם בעבירות איומים. עם זאת, בית המשפט התייחס לעובדה כי מדובר בנאשם שהינו בן 70 ללא עבר פלילי. כמו כן, השופטים קבעו עוד כי יש להתחשב במספר נסיבות לקולא, היות והנאשם אמר את הדברים במסגרת חשד שחתנו אנס את בתו. לסיכום, גזר הדין על הנאשם קבע עונש מאסר של 30 ימים על תנאי.

רוצה שעורך דין פלילי יחזור אליך?

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

שוד קשישים - דוגמאות לענישה

שוד קשישים - דוגמאות לענישה

בתי המשפט נוטים להחמיר בעונשיהם של אלו המורשעים בעבירות שוד כנגד קשישים. השופט אליקים רובינשטיין התייחס לכך בפסיקתו... 

ספק סביר במשפט הפלילי

מהו ספק סביר? מהי חובת הראיה? מהו הנטל המונח על כתפי התביעה במשפט פלילי? 

התעללות בחסר ישע

מהי התעללות בחסר ישע? האם מדובר בעבירה פלילית? כיצד ניתן לאבחן התעללות בחסר ישע? 

עבירת תקיפה ואלימות - שיקולי ענישה

מהם שיקולי הענישה במסגרת עבירות תקיפה? מהו ההבדל בין תקיפה סתם לתקיפה חמורה יותר? אילו טענות יכולות לשרת את הנאשם? 

הטרדה באמצעות מתקן בזק, מהי?

מהי הטרדה באמצעות מתקן בזק? האם מדובר בעבירה אשר ניתן להרשיע בה גם נאשמים המטרידים באמצעי תקשורת אחרים? 

איומים, מה העונש בעבירת איומים?

מהי עבירת איומים? כיצד מוכיחים אותה? מהם השיקולים מבחינת גזר דין לאחר הרשעה באיומים? 

עבירת סחיטה באיומים במשפט הפלילי

סחיטה באיומים ... מה העונש בחוק? מהי גישת בתי המשפט לעבירה זו? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורך דין פלילי באתר. 

הגנה עצמית במשפט הפלילי, אימתי?

הרציונל המשפטי חברתי העומד מאחורי סוגיית ההגנה העצמית נטוע בראשיתו בעצם זכותו הטבעית של הפרט להגן על חייו ועל רכושו, זכות אשר הייתה קיימת לו עוד "במצב הטבעי", עוד בטרם התקיימה מסגרת חברתית מדינית. 

הריגה, שיקולי ענישה בעבירת הריגה

כיצד גוזר בית המשפט את דינו של נאשם בעבירת הריגה? מהם השיקולים להקלה בעונש ומהם להחמרה?  

הסתה לגזענות – מהי עבירת הסתה ומה העונש?

הסתה היא ניסיון שכנוע של אדם יחיד או קבוצת אנשים לבצע מעשה שלילי, וגם העברת ביקורת חריפה שאין בה קריאה ישירה לביצוע מעשה אלא רק משתמעת ממנה נחשבת להסתה כמו גזענות או אנטישמיות. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.