גידול גראס רפואי ברישיון - עתירה לבג``צ של חברות מגדלות

דרגו את המאמר

השימוש בקנאביס הרפואי התרבה עד מאוד בעשור האחרון. ידוע לכל כי לצמח הקנאביס ישנן יתרונות רבים בטיפולים רפואיים לצורך הקלה על סבלם של הלוקים במחלות קשות. עם זאת, לצד יתרונותיו הרפואיים המוכחים, הקנאביס נחשב ישראל כסם מסוכן על פי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

סעיפים 6 ו-7 לפקודה זו קובעים כי אחזקה, ייצור ושימוש בקנאביס לצרכים רפואיים תלויי בקבל רישיון ממנהל אשר מונה על ידי משרד הבריאות. כיום, המנהל בעל הסמכות להעניק רישיונות אלו הינו ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים אברבאנל. לאחרונה הורחבה הסמכות המתוארת (לעניין חולי סרטן בלבד) לרופאים נוספים. סעיף 6 לתקנות הסמים המסוכנים, התש"מ-1979 קובע כי למנהל שיקול דעת לתת רישיון עם או בלי הגבלות ותנאים, או לסרב לתת אותו.

כפועל יוצא מכך, החל המנהל לתת רישיונות גם לגידול רחב היקף של קנאביס במתחמי גידול, ולמכירתו במרכזי חלוקה לחולים בעלי רישיון שימוש. אולם, בצד חשיבותו של הסם לחולים הזקוקים לו, מדובר בסם המהווה, לטענת משרד הבריאות, מוקד לפעילות עבריינית.

אי לכך, בתי המשפט מכירים בכך כי יש לדאוג שהסם לא יגיע למי שאינו מורשה להחזיקו. צורך זה מתחדד בעקבות הקמתם של מתחמי הגידול ברחבי הארץ, המעלים שאלות חדשות וקשות ביחס לפיקוח על פעילותם ומידת האבטחה הנדרשת לייצור, החזקה ושינוע קנאביס בכמויות גדולות. יש לציין כי סעיף 9 לתקנות הסמים המסוכנים קובע כי מי שמחזיק בסם מסוכן חייב לשמור עליו מפני אובדן או גניבה.

החברות: "נאלצנו לפטר עובדים", משרד הבריאות: "עובדים בעלי עבר פלילי"

במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט העליון, עתרו שתי חברות העוסקות בגידול כנגד "גזירות" לטענתן אשר הטיל עליהן משרד הבריאות. ראשית, משרד הבריאות דרש מאחת העותרות לסגור את אחד ממתחמי הגידול והחלוקה שלה בתוך התראה של שבוע ימים בלבד. כמו כן, משרד הבריאות הורה לעותרות לשנע את הקנאביס באמצעות בלדרות מאובטחת. שלישית, משרד הבריאות ביטל את רישיונם של מרבית עובדי העותרות, 14 במספר.

העותרות טענו כי כל ההוראות הנ"ל ניתנו להן בתוך שבוע ימים בלבד מיום ההודעה עד ליום תחולתה. אי לכך, טענו כי העותרות כי נפל פגם של ממש בהתנהלות משרד הבריאות בעניינן. בפסק הדין צוין כי אכן זכות הטיעון הינה זכות בעלת חשיבות לתרומה על שמירה על מנהל תקין. כמו כן, ניתן היה להתחשב בעותרות כאשר הוראות בעניינן גררו העתירות גם פיטורי עובדים.

במקרה דנן, בית המשפט ציין כי התקיים מקרה בו הפרת זכות הטיעון, על אף הפגימה בהחלטה המנהלית, איננה פוסלת אותה. המבחן לפסילת החלטה מנהלית הינה מבחן גמיש אשר מושפע מחומרת העבירה ונסיבותיה.

החלטתו של משרד הבריאות לא הביאה לשלילת רישיונן של העותרות אלא רק של חלק מעובדיה. כמו כן, רישיונות העובדים נשללו על ידי משרד הבריאות בהתאם לחקירה משטרתית בדבר עברם הפלילי והחומר המודיעיני הרלבנטי להם. דהיינו, מדובר בהחלטה אשר מקורה ברצון הרשויות למנוע את זליגת הקנאביס הרפואי לידיים עברייניות.