בקשה לפרסום שמו של נאשם בעבירות מין במשפחה

דרגו את המאמר

בית המשפט קיבל את בקשתה של מתלוננת לבטל חלק מהחלטה קודמת אשר במסגרת הותר פרסום הכרעת דין לאחר מחיקת שמו של חברה לשעבר, בית הספר בו למדה ושמו של הנאשם. המתלוננת טענה בבקשה הקודמת כי חשיפת שמו של הנאשם עלולה להביא לחשיפת שמה.

מדובר באדם אשר הורשע בספטמבר 2010 בביצוע עבירות מין כלפי המתלוננת, והדיון בעניין התנהל בדלתיים סגורות. ב"כ הנאשם הגישה בקשה להתיר את פרסום הכרעת הדין כיוון שראתה חשיבות לפרסום הניתוח המשפטי שבו. בבקשתה, ביקשה עורכת הדין כי הפרסום ייעשה ללא זיהוי שם המתלוננת, ואו פרטים אשר עלולים להביא לזיהויה. המדינה, בתיאום עם המתלוננת, ביקשה כי כל הפרטים יחשפו, לרבות שם החבר, בית הספר ושמו של הנאשם.

המתלוננת מבקשת לחשוף את שם הנאשם - יסייע לנפגעות מין אחרות

המתלוננת טענה בבקשתה כי פרסום שמו של הנאשם אינו יכול לפגוע בה והיא אף מוכנה להיחשף באופן הזה. כמו כן, המתלוננת הוסיפה כי היא רואה בפרסום שמו של הנאשם סיוע עבור שיקומה ועבור שיקומן של נפגעות מין אחרות.

ב"כ של הנאשם התנגדה לבקשה ולטענתה לא הובאו ראיות אשר מוכיחות כי המתלוננת עוברת תאריך שיקום או שפרסום שמו של הנאשם יועיל בצורה זו או אחרת. זאת ועוד, עורכת דינו של הנאשם טענה כי פרסום שמו של מרשה עלול לפגוע באחותה של המתלוננת (גרושתו) וילדיו הקטינים.

עיקרון פומביות הדיון מעוגן כנורמה חוקתית בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ובסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט ומהווה את אחת מאבני היסוד של ההליך השיפוטי. יישום עיקרון זה מביא לפרסום שמות נאשמים בהליך פלילי. עם זאת, מנגד לעיקרון זה עומדים אינטרסים נוספים המורים על ניהול דיון משפטי בדלתיים סגורות ואיסור פרסום.

פרסום שמו של נאשם בעבירות מין, אימתי?

ההלכה הפסוקה קובעת כי איסור פרסום יהיה מאוזן עם התכלית אשר לשמה מתקיימים דיונים בדלתיים סגורות. בעבירות מין במשפחה, משתדלים בתי המשפט לבחון את טובת הצדדים בפרסום שמות הנאשמים, וזאת על מנת להגן על המתלוננות ופגיעה בבני משפחה נוספים.

כמו כן, ישנה משמעות לפרסום שמו של נאשם כאשר דינו הוכרע והוא הורשע בעבירות המיוחסות לו. למעשה, נאשם אשר הורשע בדין אינו עוד בגדר נאשם כלשון סעיף 68(ב)(5) לחוק בתי המשפט. על כן, נאשם זה איננו יכול עוד להיתלות בעיקרון הפומביות הקובע בסעיף זה.

השופטת חיות קבעה בפסיקתה כי "הסבל והנזק הנגרמים לבני משפחה של נאשמים, הם תוצאת לוואי מצערת, אך אין בכוחה לגבור על עיקרון פומביות הדיון עם כל הצער שבדבר. אשר להלן, בית המשפט קבע כי יש להורות על פרסום הכרעת הדין וגזר הדין, כולל שמו של הנאשם.