משפט פלילי קטינים - הימנעות מהרשעה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הרשעת אדם בתום הליך פלילי מיועדת להצביע עליו כעל מי שחטא ומדובר אפוא במעין הרתעה עתידית מפני ביצוע מעשים פליליים, הן על ידי האדם והן על ידי הסובבים אותו. כאשר מדובר בנאשמים ממשפחות נורמטיביות, אשר מיוחסים להם מעשים פליליים, סכנת ההרשעה היא אף חמורה יותר. הדברים מסתבכים כאשר עסקינן בקטינים.

 
בבוא בית המשפט להעניש קטין, ידוע כי חלק בלתי מבוטל מהגורמים אשר הביאו את האחרון לבצע את העבירה נמצא בגילו, בחוסר ניסיונו, ובכך ששיקוליו אינם כשיקוליו של מבוגר (דחיית סיפוקים, יכולת ריסון וכדומה). דהיינו, מטרת השיקום היא זו אשר עומדת בראש סדר העדיפויות בענישת קטין. אי לכך, יש לשים לב כי הרשעה פלילית עלולה לפגוע בעתידו של הנער באופן משמעותי. מן הצד השני, כאשר מדובר בעבירות חמורות, אשר לצידם קבע המחוקק עונשי מאסר מקסימאליים משמעותיים, קשה יותר דרכו של בית המשפט להימנע מהרשעה.

בשאלת הרשעתם בדין של נאשמים קטינים, עסוק בית המשפט בשני אינטרסים מנוגדים – הכלל שיש להרשיע נאשם אשר עבר עבירה מצד אחד, והרצון לשקם את הקטינים בתור אינטרס חברתי מצד שני. העיקרון הכללי בדבר שיקום של קטינים מוצא אפוא ביטוי בסעיף 1א(א) לחוק הנוער, התשל"א-1971. לפי סעיף זה, נקיטת הליכים כלפי קטין תעשה תוך כדי שמירה על כבודו ומתן משקל ראוי לשיקולים הנוגעים לשיקומו, לטיפולו, ולשילובו בחברה – זאת תוך התחשבות בגילו ובמידת בגרותו.

מהם השיקולים הרלבנטיים?

בית המשפט העליון עמד על העקרונות אשר אמורים להנחות שופט בעת ענישת קטין. בין עקרונות אלו נקבע כי ההתייחסות השונה הננקטת כלפי קטין לפי חוק הנוער מביאה לכך כי גם כאשר מדובר בעבירה חמורה בהחלט, אשר הנפש סולדת ממנה (פשוטו כמשמעו), מוטל על בית המשפט "לתת משקל יתר לשיקולים אינדיבידואליים הנוגעים לאותו קטין, זאת תוך כדי איזון בין שיקולי השיקום לשיקולי ההרתעה".

      עצם קטינותם של הנאשמים זוכה למשקל רב מחמת שלושה טעמים עיקריים:

• גיל צעיר – קטינים בגילאים צעירים טרם גיבשו לעצמם דרך התנהגות תקינה וראויה ולעיתים הכרתם אינה בשלה ומפותחת די הצורך על מנת להבחין בין טוב לרע.
• רצון להגן מפני תנאי כליאה – ישנו חשש של ממש מפני פגיעה בנפשו העדינה של הקטין במידה והאחרון ירצה מאסר מאחורי סורג ובריח והמפגש עם הקהילה העבריינית יוביל אותו אל עברי פי פחת. כמו כן, במקום זה ישנו סיכון ממשי לפגיעה נפשית וגופנית בקטין.
• מחויבות חברתית – בית המשפט רואה בשיקום עבריינים קטינים אינטרס ציבורי מן המדרגה הראשונה ומוטל עליו שלא להחמיץ הזדמנות לשקם הקטין ולשלבו באופן נורמטיבי בחברה.

דוגמא לפסק דין

בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט לנוער בתל אביב, בת"פ 1908/04, נדון עניינו של צעיר בן 18 אשר הודה באספקה ושימוש עצמי של מריחואנה. על פי כתב האישום, הנאשם סיפק את הסם לקטינה, הביא אותה לביתו, והשניים עישנו את החומר באמצעות כלי עישון שהיה באמתחתו של הנאשם.

בית המשפט ביקש תסקיר מבחן בנוגע לנאשם ותסקיר זה פירט נסיבות חיים לא פשוטות. עם זאת, השופט ציין כי עסקינן בבחור נורמטיבי אשר מעוניין לסיים את התיכון ואף לשרת ביחידה קרבית בצה"ל. כמו כן, צוין כי הנאשם פועל בהתנדבות במכון לילדים פגועים. בית המשפט צירף לנתונים אלו את העדר העבר הפלילי של הנאשם וקבע כי ניתן לסיים ההליך הפלילי ללא הרשעה ותוך הטלת 50 שעות התנדבות ציבוריות.