מהו עונשה של מזכירה שגנבה 300,000 שקלים ממעסיקה?
| דרגו את המאמר |
|
אשה כבת 45, אם לששה ילדים, עבדה כמזכירה אצל עורכת הדין במשך כתשע שנים, וגנבה ממעסיקתה לאורך השנים סך של 300,000 שקלים. לאחר שהודתה בביצוע עבירה של גניבה ממעסיק, נדרש בית משפט השלום בחדרה להכריע את עונשה.
הנאשמת, אשר ניהלה את משרדה של עורכת הדין, הפקידה חלק מהסכום שגנבה בחשבון הבנק האישי שלה, וחלק משכה לפקודתה במזומן. היא נטלה שלא כדין תשלומים שמסרו לה לקוחות המשרד, וגנבה סכומי כסף שמסרה לה עורכת הדין להפקדה בחשבונותיה, בסכום כולל של 300,000 שקלים. הנאשמת הודתה בהזדמנות הראשונה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשעה בגניבה ממעביד באופן שיטתי שנמשך כשבע שנים.
הנאשמת היתה כבת בית וניצלה את האמון שניתן בה
המתלוננת הציגה את הנאשמת כיד ימינה, וסיפרה כי היא היתה העובדת היחידה שלה, אשר ניהלה בעצמה את המשרד, ואף התקיימו בין השתיים יחסים קרובים מעבר ליחסי עובד מעביד, והיא היתה כבת משפחה.
כתוצאה ממעשי הגניבה, עורכת הדין נקלעה לקשיים כלכליים, והנאשמת שהיתה מודעת למצבה של מעסיקתה, המשיך למעול בכספיה, ואף הצטרפה אליה לקורס לצמיחה כלכלית, על מנת לפתור את הבעיות הפיננסיות במשרד.
המתלוננת גילתה באקראי את התנהגותה העבריינית של העובדת, והיא בתגובה לא הביעה חרטה ולא החזירה את כספי הגניבה מיידית, אלא רק לאחר שננקטו נגדה הליכים משפטיים, השיבה לידי מעסיקתה בדרך פשרה סך של 400,000 שקלים. המתלוננת תיארה את הפגיעה האישית הקשה, עקב הפרת האמון, מעבר לפגיעה הכלכלית, וביקשה מבית המשפט למצות עם הנאשמת את מלוא חומרת הדין.
הנאשמת הרגישה צורך לפצות את עצמה בגין העבודה הקשה
על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשמת ללא הרשעות קודמות ורישום פלילי, נשואה פעמיים, ולה ששה ילדים. כיום היא אינה עובדת, ומאז שנחשפו העבירות בפני בעלה הנוכחי, חל משבר אמון והיא חוששת לאבד אותו, ואף ילדיה אינם מודעים למעשיה ולהרשעתה בפלילים.
הנאשמת לקחה אחריות, והודתה כי ניצלה את האמון שנתנה בה מעסיקתה, ועל כן חשה ביטחון לקחת כספים מבלי חשש להיתפס. היא טענה כי לא ביצעה את הגניבות על רקע מצוקה כלכלית, אלא הצדיקה את מעשיה כפיצוי על השקעתה המרובה בניהול המשרד.
שירות המבחן התרשם שהיא פעלה תוך ניתוק רגשי, מתוך חשיבה מעוותת לפצות את עצמה. והמליץ להימנע ממאסר בפועל, עקב הניתוק מבני משפחתה, ולהסתפק בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת וצו מבחן.
בית המשפט גזר על הנאשמת 10 שנות מאסר בפועל
בית המשפט התרשם כי הנאשמת אינה מחוברת לחומרת מעשיה, והחרטה שהביעה אינה כנה ואמיתית, והיא אף רואה את עצמה כקורבן. למרות שמדובר באם לששה ילדים, ללא עבר פלילי, אשר הודתה עוד בחקירה המשטרתית במעשיה, קבע השופט כי אין מקום להקל בעונשה, ולא ניתן להסתפק בעבודות שירות בלבד.
בנסיבות אלה גזר בית המשפט על הנאשמת עשרה חודשים של מאסר בפועל, מאסר על תנאי לתקופה של שמונה חודשים, תשלום קנס בסך 10,000 שקלים ופיצוי למתלוננת בסך 20,000 שקלים.
ת"פ 33767-02-11