מהי עבירת עושק לפי המשפט הפלילי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 431 לחוק העונשין מגדיר עבירת עושק, כמעשה שמתגבש כאשר אדם מנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הניסיון או קלות הדעת של אחר, ובנסיבות אלו דורש דבר שאינו מגיע לו כדין, או מקבל עבור מוצר או שירות תמורה בלתי סבירה על התמורה המקובלת, או נותן תמורה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת. העונש הצפוי לנאשם בעבירת עושק הוא עד שלוש שנות מאסר בהתאם לחומרת המעשה.

העבירה מתקיימת כאשר קיים חוסר שוויון בין העושק והעשוק, כאשר היתרון נובע ממצוקת הזולת, מעצם היותו לוקה בחולשה גופנית או שכלית, בהיותו חסר ניסיון או קל דעת. קיימים שלושה יסודות עובדתיים לעבירת העושק בהליך הפלילי: התנהגותי, נפשי ונסיבתי. היסוד ההתנהגותי בא לידי ביטוי בהתנהגות העושק מעצם הדרישות או התנאים הבלתי סבירים שהוא מציב לאדם המנוצל. משמעות היסוד הנפשי היא מודעות לקיומו של היסוד העובדתי ולנסיבות הרלוונטיות למצבו של העשוק וקבלת התמורה.

היסוד הנסיבתי הוא שקיים קשר בין מצבו של האדם המנוצל לתנאים שנקבעו בחוזה שנחתם עם העושק. העבירה מתבצעת כאשר אדם דורש או מקבל מאחר דבר שאינו מגיע לו כדין, דורש או מקבל תמורה בלתי סבירה או ללא תמורה כלל עבור השירות שנתן, או נותן תמורה בלתי סבירה עבור שירות שקיבל או מוצר שבו הוא השתמש.

הקושי הטמון בהגדרת עבירה פלילית של מעשה עושק היא שעושק קיים בכל עיסוק מסחרי שבו אחד הצדדים מפיק תועלת עודפת מן העסקה. על כן, בית המשפט נדרש להכריע על פי עובדות המקרה, האם מדובר בעושק פלילי, או בעיסוק מסחרי לגיטימי שיכול להיות בו הפקת תועלת חד צדדית מן העסקה.

כדי להגדיר את המקרה כעבירה פלילית, יש צורך בחוזה כלשהו שנחתם בין הצדדים באופן חוקי בעל תוקף משפטי, ולהוכיח כי לעושק יש יתרון על פני העשוק, וקיים קשר סיבתי בין מצבו של העושק לתנאים שנקבעו בחוזה שנחתם על ידי הצדדים. כדי להרשיע בעבירה זו, על בית המשפט להשתכנע כי המצוקה או החולשה של העשוק הם אלו שגרמו לעושק לסטות מדרך הישר ולנצל אותו.

פסיכיאטר קיבל כספים ממטופל תוך ניצול יחסי תלות

פסיכיאטר הורשע בעבירות של עושק והטרדת עד, בעקבות קבלת הטבות כספיות ממטופל תוך ניצול יחסי תלות. על פי עובדות כתב האישום, במועדים הרלוונטיים הנאשם, רופא מומחה בפסיכיאטריה כבן 59, גרוש ואב לשישה, שימש כמנהל המרפאה לבריאות הנפש וריכז את הטיפול בנכי צה"ל במימון משרד הביטחון.

הנאשם טיפל במשך למעלה מ-12 שנים במתלונן, שהוא נכה צה"ל הסובל מפוסט טראומה. בעקבות אירועים טרגיים במשפחתו של המתלונן, חלה החמרה במצבו הנפשי, והנאשם ניצל את המצב, כדי לקבל ממנו הטבות כספיות שונות ולהעביר לרשותו ולשימושו חלק מנכסיו. הנאשם ניצל את מעמדו וגבה מהמתלונן אלפי שקלים לטיפולים על אף שהיה זכאי לטיפול ללא תשלום. בנוסף, השתמש ברכבו, ולקח ממנו הלוואות ולא השיב.

בית המשפט קבע כי מדובר בהתנהגות חמורה החורגת מיחסי מטפל מטופל, וכי הנאשם ששימש כעובד ציבור ביצע עבירה של הפרת אמונים בכך שקיבל מהמתלונן לאורך זמן כספים וטובות הנאה, תוך סטייה חמורה מהשורה ומעל באמון שניתן לו במסגרת תפקידו הבכיר. בנסיבות אלה גזר על הנאשם 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי כספי למתלונן בסך של 45,000 שקלים וכן קנס כספי בסך של 5,000 שקלים, או 20 ימי מאסר תמורתו.