עבירת מרמה והפרת אמונים, מה קובע החוק?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 284 לחוק העונשין קובע כי עובד ציבור אשר במהלך מילוי תפקידו ביצע מעשה מרמה או הפרת אמונים אשר גרמו לפגיעה בציבור, צפוי לעונש שיכול להגיע עד מאסר של שלוש שנים.

האיסור הפלילי בעבירת מרמה והפרת אמונים נועד להגן על הערכים המוגנים של אמון הציבור בעובדי הציבור, על טוהר המידות של פקידי הציבור ואינטרס הציבור שעליו הם מופקדים.

כדי לפתוח בהליך פלילי נגד עובד ציבור ולהגיש נגדו כתב אישום בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים, על התביעה להוכיח כי פעולת המרמה בוצעה בידי עובד ציבור אשר ניצל את הסמכות הציבורית ומעמדו כגורם בעל השפעה שניתנו לו לצורך האינטרס האישי שלו והשגת טובות הנאה אישיות.

נוסף על כך, על התביעה להוכיח כי פעולת המרמה בוצעה מכוח תפקידו של הנאשם כעובד ציבור, ומעשיו הובילו לפגיעה בציבור, שיכולה לבוא לידי ביטוי בנזק חומרי או פגיעה באמון הציבור במערכת השלטונית. העונש המרבי על ביצוע העבירה הפלילית הוא שלוש שנות מאסר לצד קנסות כספיים, מאסר על תנאי וכדומה.

עבירת מרמה והפרת אמונים של וטרינרית במכון הביולוגי

בית משפט השלום בראשון לציון נדרש לקבוע את עונשה של וטרינרית, אשר על פי הודאתה ובמסגרת הסדר טיעון, הורשעה בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשמת עבדה החל משנת 1999 במכון ביולוגי כרופאה וטרינרית ושמשה כמומחית ברפואת חיות מעבדה ומומחית בניהול אורוות סוסים בתנאי ייצור נאותים לצרכים רפואיים. במסגרת עבודתה ניהלה את אורוות הסוסים במכון ובין השנים 2007-2010, נוסף על תפקידיה, שימשה גם כממלאת ראש ענף החי במכון.

בין הנאשמת לווטרינר נוסף הייתה הכרות מוקדמת, על רקע לימודי וטרינריה בחו"ל. בין השנים 2007-2014 סיפק הווטרינר שירותים שונים עבור סוסי המכון. הנאשמת, מתוקף תפקידה, הזמינה את שירותיו בעת הצורך והייתה אחד הגורמים אשר אישרו את המשך מתן שירותיו מדי שנה. ובנוסף הייתה אחראית על רכישת סוסים חדשים עבור המכון.

בכתב האישום פורט תהליך הכנת נסיוב להצלת חיים מהכשת נחש המופק בדם סוסים שאותם מגדלים לצורך כך. הסוסים אשר משמשים לצורך תהליך זה מוחזקים באורווה של המכון הווטרינרי, אך האורווה לא עומדת בתקן הבינלאומי הנדרש לצורך כך.

לאורך השנים ניסה משרד הבריאות להגיע עם המכון להסכמה לשדרוג האורווה, כדי שתעמוד בתקן, אך ניסיונות אלה לא צלחו, מחמת המחיר הגבוה שאותו דרש המכון עבור השדרוג. החל משנת 2009 פעל משרד הבריאות להקים אורווה בתקן המתאים לצורך הפקת הנסיוב ובין היתר פנה אל המכון הביולוגי לבדוק התכנות הקמת האורווה במסגרת המכון.

הנהלת המכון סירבה להקים את האורווה, אך הסכימה למתן ייעוץ מקצועי באמצעות הנאשמת לצורך הקמתה. בין ספטמבר 2009 – מרץ 2012, ייעצה הנאשמת מדי פעם, למשרד הבריאות ולמשרד החקלאות לצורך הקמת אורוות סוסים בתנאי התקן הנדרש לצורך הפקת הנסיוב.

במסגרת תפקידה קיבלה הנאשמת טיוטה של בקשת מידע, שהוכנה במשרד הבריאות, להקמת אורווה בתנאי התקן לצורך הפקת הנסיוב, הכולל הליך מקדים לבחירת גורם חיצוני להקמת האורווה כאשר שווי ההתקשרות הוערך במיליוני שקלים. 

הנאשמת העבירה את הטיוטה אל הווטרינר אשר לא היה מוסמך לקבלו, ובתחילת שנת 2014 הגישו הנאשמת והווטרינר הצעה להקמת האורווה באמצעות החברה שלו. הצעתה של החברה הועברה לשלב בדיקת הצעת המחיר ולאחר מו"מ מול משרד הבריאות היא נבחרה כהצעה הזוכה.

הנאשמת אשר קיבלה מתוקף תפקידה מידע מקדים על הצורך של משרד הבריאות בהקמת האורווה ועל התקדמות תהליכי המכרז, לא עדכנה את הממונים עליה במכון הביולוגי על יחסיה העסקיים עם הווטרינר, על השתתפותה עמו במכרז ועל זכייתה במכרז. בנסיבות אלה הנאשמת הורשעה בעבירה של מרמה והפרת אמונים לאורך תקופה ארוכה ובמספר הזדמנויות.

בית המשפט סבר כי הנאשמת העדיפה את האינטרסים האישיים הכלכליים של עצמה, על פני האמון, היושרה והנאמנות שהיה עליה לרחוש למקום עבודתה ולציבור, וקבע כי יש במעשיה משום מרמה ומשום הפרת האמון הרב שניתן בה בשל תפקידה הבכיר והחשוב, במקום עבודתה שאף הוא מקום בעל חשיבות רבה לציבור. עם זאת, בית המשפט התחשב בעובדה שהנאשמת, שהיא אמא לשלושה קטינים, הודתה באשמה ונטלה אחריות על המעשים, וכן עברה הנקי וחרטתה על ביצוע המעשים כנה.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשמת שלושה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסכום של 50,000 שקלים או 100 ימי מאסר תמורתו.

ת"פ 14442-03-17