www.what2do.co.il

איומים נגד ראש הממשלה, מה קובע הדין הפלילי?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

איומים נגד ראש הממשלה, מה קובע הדין הפלילי?

סעיף 192 לחוק העונשין עוסק בעבירה פלילית של איומים וקובע עונש שיכול להגיע עד שלוש שנות מאסר, לאדם המאיים על אחר בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד או להקניט אותו.


בסוף ינואר 2018, הורשע הנאשם, רווק חרדי כבן 25, לאחר שמיעת הוכחות בעבירת איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, כאשר מטרת האיום היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בית משפט השלום בירושלים נדרש לקבוע מהו העונש ההולם במקרה זה.


על פי עובדות כתב האישום, באוקטובר 2014, הנאשם שלח ממחשבו האישי, בעת ששהה בביתו, דואר אלקטרוני הכולל איום דרך אתר אינטרנט של משרד ראש הממשלה, במטרה להפחיד או להקניט את ראש הממשלה. האיום לא הובא לעיונו של ראש הממשלה, אלא הועבר לראש תחום המודיעין במשרד ראש הממשלה.


בחלוף שנתיים הוגש כתב אישום, והכרעת הדין ניתנה כאמור בתחילת 2018. בעקבות הרשעת הנאשם, הוזמן תסקיר שירות המבחן. במעמד הטיעונים לעונש, המאשימה עתרה להטיל מאסר בפועל והסנגור עתר לאמץ המלצת שירות המבחן, הכוללת צו מבחן למשך שנה כדי לאפשר לנאשם להשתלב במסגרת טיפולית, לצד מאסר על תנאי ושירות לתועלת הציבור בהיקף מצומצם.


מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם בן 25, רווק, ללא עבודה, חי אורח חיים חרדי ושייך לחסידות ברסלב. אביו סובל מהפרעה נפשית ואמו עובדת כמטפלת. לפני ביצוע העבירה, הנאשם התבודד בחדר בבית הוריו במשך ששה חודשים, דבר המצביע על מצוקה נפשית של ממש.


מהרישום הפלילי עלה כי לנאשם שתי הרשעות קודמות, האחת משנת 2009 בגין עבירת מרמה, זיוף ונהיגה ללא רישיון, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. שבמסגרתה הוטלו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי של 60 ימים. והשנייה משנת 2012, שבה הורשע הנאשם בגין החזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה ונידון לעבודות שירות למשך חודש.


קצין המבחן התרשם כי חל שינוי באורח חייו של הנאשם, הוא עשה תפנית לכיוון חיובי ונראה כי הוא הפנים את הצורך להתמודד עם הסתירות הפנימיות מבחינה נפשית ובחירתו באורח חיים חרדי לאחר שנדד בין מקום מגוריו בארץ ובחו"ל לבין ניהול אורח חיים חרדי או לאו. לפיכך המליץ על מסגרת שיקומית, הכולל צו מבחן ועבודות לשירות תועלת הציבור.


איום על ראש הממשלה עלול להוביל לפעולה מעשית


המאשימה ציינה כי מדובר בעבירה חמורה של איום על ראש הממשלה, והדגישה כי לא ניתן להתעלם מאירועים הקשים בהיסטוריה של המדינה ובכלל. וכי לא ניתן לדעת מתי הבאת האיום תוביל לפעולה מעשית. המאשימה טענה למתחם עונש הולם שנע בין 8 עד 18 חודשי מאסר בפועל, כאשר לנוכח גורמי הסיכון, עמדת העונש הראויה היא 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.


הסנגור ביקש לאמץ המלצות שירות המבחן. הוא הפנה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, היעדר עבירות נוספות, הבעת חרטה על מעשיו. ואף ציין כי הנאשם לעולם לא הכחיש מעשיו, אלא טען באמצעות סנגורו כי לא מדובר בעבירת איומים.


העיקרון המנחה את בית המשפט בעת קביעת העונש הוא קיום יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת האשמה. בית המשפט נדרש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במקרה זה לא מדובר באיום שגרתי. מאחר שמדובר באיום נגד ראש הממשלה, עם זאת האיום נשלח בדואר אלקטרוני למשרד ראש הממשלה, כאשר הסבירות הידועה היא שעובדי המשרד יקבלו את המייל.


בית המשפט ציין כי עצם העברת איום נגד ראש הממשלה, משקף תופעה הקיימת היום נוכח הנגישות למדיה חברתית ואמצעי דואר אלקטרוני, המאפשרים לכל אדם לתת דרור למחשבותיו, לעתים ללא רסן והתחשבות על השכלות האמירה, כאשר מנגד קיים ויכוח לגבי הגבלת חופש הדיבור וההתבטאות.


במקרה זה, בית המשפט קבע כי לא היה תכנון של ממש לפני שליחת המייל. הנאשם לקח מלוא אחריות למעשיו, אולם לא ברור אם הפנים את הנזק הצפוי להיגרם מביצוע העבירה. ואף למעשה, לא נגרם נזק עקב המייל.


בית המשפט סבר כי הנאשם הבין את משמעות מעשה האיום ללא קשר להעדר הבנה ברורה לגבי גרימת נזק כתוצאה ממעשיו, וכי הייתה לו שליטה להימנע מכך. עם זאת, סבר כי בעת ביצוע העבירה היה שרוי במצוקה נפשית ונוסח האיום מצביע על תסכול וכעס.


בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם שבעה חודשי מאסר על תנאי, שאותם לא ירצה, אלא אם יעבור עבירת איום או כל עבירת אלימות כולל החזקת סכין, אגרופן, או כל נשק בניגוד לחוק. למשך שלוש שנים, 60 ימי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שרות, קנס בסך של 500 שקלים או חמישה ימי מאסר תמורתו.


ת"פ 67033-11-16

 

רוצה שעורך דין פלילי יחזור אליך?

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

שוד קשישים - דוגמאות לענישה

שוד קשישים - דוגמאות לענישה

בתי המשפט נוטים להחמיר בעונשיהם של אלו המורשעים בעבירות שוד כנגד קשישים. השופט אליקים רובינשטיין התייחס לכך בפסיקתו... 

ספק סביר במשפט הפלילי

מהו ספק סביר? מהי חובת הראיה? מהו הנטל המונח על כתפי התביעה במשפט פלילי? 

התעללות בחסר ישע

מהי התעללות בחסר ישע? האם מדובר בעבירה פלילית? כיצד ניתן לאבחן התעללות בחסר ישע? 

עבירת תקיפה ואלימות - שיקולי ענישה

מהם שיקולי הענישה במסגרת עבירות תקיפה? מהו ההבדל בין תקיפה סתם לתקיפה חמורה יותר? אילו טענות יכולות לשרת את הנאשם? 

הטרדה באמצעות מתקן בזק, מהי?

מהי הטרדה באמצעות מתקן בזק? האם מדובר בעבירה אשר ניתן להרשיע בה גם נאשמים המטרידים באמצעי תקשורת אחרים? 

איומים, מה העונש בעבירת איומים?

מהי עבירת איומים? כיצד מוכיחים אותה? מהם השיקולים מבחינת גזר דין לאחר הרשעה באיומים? 

עבירת סחיטה באיומים במשפט הפלילי

סחיטה באיומים ... מה העונש בחוק? מהי גישת בתי המשפט לעבירה זו? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורך דין פלילי באתר. 

הגנה עצמית במשפט הפלילי, אימתי?

הרציונל המשפטי חברתי העומד מאחורי סוגיית ההגנה העצמית נטוע בראשיתו בעצם זכותו הטבעית של הפרט להגן על חייו ועל רכושו, זכות אשר הייתה קיימת לו עוד "במצב הטבעי", עוד בטרם התקיימה מסגרת חברתית מדינית. 

הריגה, שיקולי ענישה בעבירת הריגה

כיצד גוזר בית המשפט את דינו של נאשם בעבירת הריגה? מהם השיקולים להקלה בעונש ומהם להחמרה?  

הסתה לגזענות – מהי עבירת הסתה ומה העונש?

הסתה היא ניסיון שכנוע של אדם יחיד או קבוצת אנשים לבצע מעשה שלילי, וגם העברת ביקורת חריפה שאין בה קריאה ישירה לביצוע מעשה אלא רק משתמעת ממנה נחשבת להסתה כמו גזענות או אנטישמיות. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.