שימוש בחומר נפץ שלא כדין, מה קובע החוק?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תקנות חומרי נפץ משנת 1994 אוסרות על מכירה, קנייה, העברה, הובלה, אחסון ושימוש בחומר נפץ, אלא באישור מטעם מפקח עבודה אזורי. חומרי נפץ עלולים לגרום לפציעה או לנזק למשתמש בהם ולסביבתו. שימוש או מגע בחומרים מסוכנים עלול לגרום לפיזור אש, גצים, נתזים ופציעות, ואף הפיצוץ שלהם עלול לגרום לרעש עז, מטרד ובהלה, כוויות, שריפות ומוות.

עצם החזקת חומר נפץ או כל מכשיר מסוכן אחר לצורך ביצוע מעשה שעלול להוות סכנה לסביבה עולה לכדי עבירה פלילית. סעיף 497 לחוק העונשין קובע כי אדם שעושה או מחזיק חומר נפץ או מכונה, מכשיר או כל דבר שהוא מסוכן או מזיק, מתוך כוונה לעשות בו פשע או עוון או כדי לאפשר לאדם אחר לבצע באמצעותו פשע או עוון, צפוי לעונש שיכול להגיע עד שלוש שנות מאסר.

החזקת חומרי נפץ ללא נקיטת אמצעי זהירות

בעל מחסן במושב בדרום השרון החזיק כמות מסחרית של חומרי נפץ ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם, בדרך נמהרת ורשלנית, שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לחבלה.

בנסיבות אלה הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן, אשר ייחסו לו עבירות של החזקת חומר מאושר והחסנתו, הקמת מחסן חומרי נפץ, מעשה פזיזות ורשלנות, והחזקת צעצועים מסוכנים. בית משפט השלום בפתח תקווה נדרש לקבוע מהו העונש ההולם.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי לכתב האישום, היה הנאשם בעל רישיון להפעלת זיקוקי דינור מהמוסד לבטיחות ולגהות, ושכר מחסן במושב בשרון. בסוף שנת 2015, נתפסו במחסן כמויות גדולות של חומרי נפץ שכללו חזיזים, נפצים וזיקוקי דינור מסוגים שונים ללא היתר בניגוד להוראות המחוקק.

הנאשם החזיק בחומר מאושר, אך אחסן אותו שלא במחסן לחומרי נפץ, ולמעשה ניהל מחסן לחומרי נפץ, ללא היתר מהמפקח ושלא במקום עליו ניתן היתר מאת המפקח. כמו כן, הוא החזיק במחסן ארעי זיקוקין וצעצועים מסוכנים ללא אישור מפקח עבודה, ללא ניהול פנקס, ללא גידור ושלטי אזהרה, וכן ללא החזקת אמצעי כיבוי אש ומתקן יעיל להגנת המחסן מפני מכת ברק. החומרים הוחזקו בתנאים לא בטיחותיים, במקום לא מאושר, בכמויות גדולות, ללא תיעוד ורישום על האריזות.

הנאשם לא היה מודע לכמות הרבה של החומר

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם נכה צה"ל, נשוי ואב לשני פעוטות. לפני מספר חודשים אובחנה אשתו כלוקה בסרטן. הנאשם מסר לשירות המבחן שקיבל במתנה זיקוקין מגורמים שונים ולא היה מודע לכמות הרבה ולעובדה שחלקם לא היה בתוקף. הנאשם תיאר קושי בהתארגנות ובהפעלת שיקול דעת, ברקע התנהלותו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם לא שקל את הסיכון ואת השלכות התנהגותו בעת ביצוע המעשים. כגורמי סיכון נמצאו הקושי לראות את השלכות התנהגותו, קשיים בהתארגנות, בקבלת החלטות, ובעמידה בדרישות הסביבה. אף מצבה של אשתו נמצא כגורם העלול להשליך על סיכויי השיקום. מנגד, מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי ולא קיימת אינדיקציה לדפוסי התנהגות עברייניים. הוא קיבל אחריות חלקית למעשיו והבין את חומרתם, ואף השתלב בהליך טיפולי. בסופו של יום המליץ שירות המבחן, על השתת צו מבחן למשך שנה וחצי ומאסר על תנאי.

כל החזקה של חומר נפץ מהווה עבירה בפני עצמה

המאשימה ציינה את כמות הפריטים שהוחזקו במחסן רעוע ללא אישורים לאחסון הפריטים, בלב אזור מגורים, וללא עמידה בתקני בטיחות מינימליים. עוד הדגישה כי החזקת הפריטים נעשתה ללא היתר, כך שכל החזקה של חומר נפץ, לבנה אחת, זיקוק או צעצוע ללא היתר, מהווה עבירה בפני עצמה.

לטענת המאשימה קיים חשש כי הפריטים יגיעו לידיים עברייניות, כאשר בהתאם לעדויות שנשמעו בבית המשפט, 90% מחומרי הנפץ המאולתרים המורכבים מחומרים שנמצאו במחסן, לנוכח הסכנה, נדרש גם ממי שמחזיק בפריטים כדין, לאחסן אותם בבונקר תחמושת.

לאחר שקלול מכלול מעשי הנאשם והעבירות שבהן הודה, טענה המאשימה כי מתחם העונש ההולם נע בין שש עד שמונה שנות מאסר, וכי יש להטיל על הנאשם עונש ברף התחתון של המתחם, תוך התחשבות מצד אחד באי לקיחת אחריות לאורך תקופה ארוכה, ומצד שני בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם. בנוסף עתרה להשית מאסר מותנה וקנס, בהתחשב בכך שמדובר בעבירה בעלת היבט כלכלי משמעותי.

מנגד טען הסנגור כי המאשימה התבססה בעת קביעת מתחם העונש על פסיקה העוסקת בעבירות חמורות יותר מהעבירות שבהן הורשע הנאשם. הסנגור הציג אסופת פסיקה שעסקה בעבירות דומות, וטען בהתבסס על עונשי המקסימום לצד כל עבירה ועל הפסיקה שהוצגה, וכן בהתבסס על כך שלא נגרם נזק כתוצאה ממעשיו, כי מתחם העונש ההולם מתחיל במספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ומסתיים במאסר בן פחות משנה.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, סבר בית המשפט כי מדובר במקרה ייחודי וחריג, שכן כתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם, בסיום הבאת הראיות, מתאר החזקת משחקים מסוכנים וזיקוקין, בכמות עצומה, בלב אזור מגורים, בתנאי בטיחות מחפירים. 

לנוכח מכלול הנסיבות לחומרה בכל הנוגע לנסיבות ההחזקה, הכמות שהוחזקה, דרך ההחזקה וזהות המחזיק, ובשים לב לערכים המוגנים שנפגעו ולמדיניות הענישה, נקבע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 18 חודשי מאסר לארבע שנות מאסר.

בסופו של דבר הסתפק בית המשפט ברף התחתון של המתחם וגזר על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, עשרה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה שבה הורשע וקנס בסך 5000 שקלים או 50 ימי מאסר תמורתו.

ת"פ 2210-07-16