www.what2do.co.il

דרישת נכס באיומים, מהו העונש הקבוע בחוק?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

דרישת נכס באיומים, מהו העונש הקבוע בחוק?

דרישת נכס באיומים היא עבירה פלילית המוגדרת בחוק העונשין כסוג של עבירת רכוש. סעיף 404 לחוק העונשין עוסק בעבירה של דרישת נכס באיומים, וקובע כי אדם הדורש מאחר דבר ערך בכוונה לגנוב אותו, תוך שימוש באיומים או בכוח, צפוי לעונש שיכול להגיע עד חמש שנות מאסר. אם נעברה העבירה תוך שימוש בנשק חם או קר, העונש יכול להגיע עד עשר שנות מאסר.


שלוש שנות מאסר בגין דרישת נכס באיומים


צעיר ללא עבר פלילי הועמד לדין בגין שרשרת עבירות, שאותן ביצע נגד מתלוננים שהכיר באמצעות אפליקציה להיכרויות בין גברים. הנאשם הזדהה באפליקציה באמצעות תמונות של גבר חטוב, שאינן שלו, וכאשר שנפגש עם המתלוננים, הם דחו אותו, ועל רקע זה הוא ביצע נגדם עבירות.


הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על יסוד הודאתו בעבירות דרישת נכס באיומים, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הסגת גבול והיזק בזדון. הצדדים לא הגיעו להסכמות בעניין העונש, והוסכם ביניהם לעתור לקבלת תסקיר שירות מבחן. בית משפט השלום בתל אביב – יפו נדרש להכריע בתיק ולגזור את העונש ההולם.


על פי האישום הראשון, באפריל 2017, בשעת לילה מאוחרת, התכתבו המתלונן והנאשם באפליקציה והחליפו תמונות. לאחר התכתבות קצרה קבעו מפגש אינטימי בדירת המתלונן. משהגיע הנאשם, הגיש לו המתלונן כוס מים. לאחר מכן ביקש ממנו לעזוב את הדירה, בתגובה ביקש הנאשם 20 שקלים כתשלום על הגעתו. המתלונן סירב וביקש ממנו מספר פעמים לעזוב את דירתו.


הנאשם השליך את הכוס שאחז וניפץ אותה וכן השליך את הטלפון של המתלונן וניפץ גם אותו. בהמשך אחז הנאשם בצווארו של המתלונן, תוך שהמתלונן אוחז בידו כדי למנוע ממנו לחנוק אותו. הנאשם הוציא מכיס חולצתו חפץ כלשהו, והצמיד אותו לצלעותיו הימניות של המתלונן. המתלונן הרגיע אותו ונתן לו 100 שקלים.


הנאשם המשיך ודרש מהמתלונן לתת לו את כל מה שיש לו בארנק. לאחר שהשיב כי זה כל מה שיש לו, התרצה הנאשם ופנה לעזוב את הדירה ואמר לו כי הוא יודע את כתובתו ושכבר יש לו תיק במשטרה, והכל כדי להפחיד או להקניט אותו. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן שריטה בצלעותיו, סימן אדום בצווארו וכן שריטה מדממת מעל פיו. הנאשם חזר על מעשה זה עם ארבעה מתלוננים אחרים, במשך ארבע פעמים נוספות.


הנאשם ניפץ חפצים, תקף את המתלוננים ואיים עליהם


מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם, יליד שנת 1993, נולד בברית המועצות לשעבר ועלה ארצה כשהיה בן חודש. הוא גויס לצבא, אך שוחרר בשל אי התאמה, לאחר שהובא לדין פעמיים בגין היעדר מן השירות שלא ברשות, וכיום אין לו קשר עם בני משפחתו.


הנאשם תיאר את המפגשים עם המתלוננים כמפגשים שבהם חש דחוי ומושפל והתקשה לווסת את תחושותיו, לנוכח הפגיעה בדימויו העצמי. עם זאת, הוא ביטא אמפתיה כלפיהם ונטל אחריות על הנזקים שגרם. קצין המבחן התרשם כי הנאשם מכיר בחומרת מעשיו ובכך שבעת ביצוע העבירות בחר בפתרון קיצוני והרסני, וכיום מביע חרטה, בושה ואכזבה מעצמו ומהתנהגותו. 


קצין המבחן המליץ למשך תקופת המאסר שבית המשפט יגזור על הנאשם, להתחשב בגילו הצעיר, בעובדה כי לראשונה בחייו הוא מצוי במעצר ממושך, בקשיי הסתגלותו ובתנאים שבהם הוא מוחזק, וכן בהיעדר כל תמיכה משפחתית. עוד הומלץ כי גזר הדין יפנה את תשומת לב גורמי הטיפול בשירות בתי הסוהר למצבו המיוחד ולחשיבות שילובו באפיק טיפולי.


פגיעה בתחושת הביטחון של אדם בביתו


המאשימה פירטה את הערכים החברתיים, שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות ובהם השמירה על כבוד האדם, רכושו וגופו, וכן תחושת הביטחון של האדם בביתו. המאשימה הדגישה, כי כיום התופעה של היכרויות באמצעות אפליקציה היא תופעה חברתית מקובלת ונפוצה. לפיכך, מעשיו גרמו בין השאר גם לפגיעה חמורה במרקם החברתי וביחסי האמון בין בני אדם בחברה.


הסנגור הדגיש את עברו הנקי של הנאשם ואת נטילת האחריות, שמנעה מהמתלוננים את הצורך להעיד בבית המשפט לעניין האשמה ולהיחקר נגדית, על כל אי הנעימות הכרוכה בכך. יתר על כן, הנאשם אף הסכים לכל פרוצדורה שתקל על המתלוננים, לרבות בהסכמה לאי פרסום שמותיהם והימנעות מחקירה בגין הטענות לנזקים נפשיים שנגרמו להם. וכן ביקש להתחשב בנתוניו האישיים של הנאשם ונסיבות חייו הקשות.


לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, קבע בית המשפט כי נסיבות הקולה בעניינו של הנאשם עולות במשקלן על נסיבות החומרה ולכן יש לגזור את עונשו ברף התחתון של מתחמי העונש ההולמים. בנוסף, בנסיבות העניין יש לגזור את דינו לעונש כולל אחד לחמשת האירועים, כאשר בגזירת העונש יש להתחשב במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, ולשמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת האשמה לבין העונש שייגזר, בהתאם להוראות סעיף 40יג(ג) לחוק העונשין.


בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם: 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שמונה חודשים, שאותו לא יישא אלא אם יעבור, בתוך שלוש שנים עבירה של אלימות כלפי הגוף. קנס בסך של 1,000 שקלים, או חמישה ימי מאסר תמורתו ופיצוי למתלוננים בסך כולל של 18,000 שקלים.


ת"פ 1232-05-17

 

רוצה שעורך דין פלילי יחזור אליך?

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

עבירת שוד במשפט הפלילי, מה העונש?

עבירת שוד במשפט הפלילי, מה העונש?

מהי עבירת השוד? כיצד מבדילים בין שוד לגניבה? איך מתמודדים עם כתב אישום בגין ביצוע שוד? 

מה ההבדל בין עבירת השוד לעבירת הגניבה מבחינה משפטית?

מתי הופכת עבירת הגניבה לעבירת שוד? מהם הקריטריונים המשפטיים לעבירת השוד ... 

גניבת רכב: מה העונש על פריצת רכב?

אדם שלקח רכב מבעליו ללא היתר והעביר את הרכב לאדם או למקום אחר בנסיבות שמראות שלא היתה לו כוונה להשיב את הרכב לבעליו, דינו כדין מי שמבצע גניבת רכב והוא צפוי לעונש מאסר של עד שבע שנים. 

רישום פלילי בעבודה – האם מעסיק רשאי לבקש תעודת יושר?

מעסיק במגזר הפרטי אינו רשאי לדרוש מעובד או מועמד לעבודה להמציא תדפיס מהמרשם הפלילי. מעסיק שבכל זאת דורש זאת, עובר על החוק וצפוי לעונש מאסר של שנתיים.  

מה העונש על השתתפות בהימורים, הגרלות ומשחקים אסורים?

אדם שמשתתף בהימורי ספורט, משחק במכונות מזל או לוקח חלק בכל הגרלה לא חוקית אחרת, עובר על החוק וצפוי לעונש מאסר של שנה וקנס כספי. אדם שמארגן משחקים אסורים מסתכן בעונש של עד שלוש שנות מאסר.  

זיוף כסף: מה העונש על שימוש בשטרות המזויפים?

זיוף כסף הוא עבירה פלילית, כאשר החוק לא מבדיל בין פעולת ייצור וזיוף שטרות לבין שימוש בכסף מזויף. העונש המרבי על זיוף כסף עומד על שבע שנות מאסר. 

קנס בהליך פלילי כעונש על עבירה

בית משפט רשאי להטיל קנס על נאשם בעבירה פלילית כעונש יחיד או לצד עונשים אחרים כמו מאסר או עבודות שירות, זאת בהתאם לחומרת העבירה והנסיבות שהובילו לביצועה. 

רכוש גנוב: מה הדין הפלילי על החזקת רכוש גנוב?

אדם המחזיק ברכוש שיש לגביו חשד סביר כי הוא גנוב, כמו רכב, מחשב נייד, טלפון סלולארי וכדומה, צפוי לעונש של חצי שנת מאסר, אלא אם הוכח כי קיבל את רכוש בדרך חוקית. 

הסגת גבול: מהו הדין הפלילי על הסגת גבול?

הסגת גבול היא עבירה שבה הנאשם נכנס לבית של אחר ושוהה שם שלא כדין, במטרה להפחיד את המחזיק בנכס או לגרום לו לבצע עבירה. העונש הצפוי בגין הסגת גבול הוא מאסר בין שנתיים עד ארבע שנים.  

הצתה: מה העונש על עבירת הצתה?

חוק העונשין מבחין בין עבירת הצתה ברכוש, הצתה ברכוש השייך למדינה המשמש את הציבור, לעבירה של הצתה ברשלנות שלא מתוך כוונה תחילה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.