קבלת דבר בתחבולה, מה העונש הקבוע בחוק?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

קבלת דבר בתחבולה היא עבירת צווארון לבן, שהיא עבירה פלילית, ללא שימוש באלימות, הקשורה בנטילת כספים מהארגון שבו אדם מועסק, בדרך של מעילה, מרמה, מתן טובות הנאה בתמורה לשוחד או באמצעות מעשה תחבולה.

סעיף 416 לחוק העונשין קובע כי אדם המקבל דבר בדרך של תחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, צפוי לעונש שיכול להגיע לשנתיים מאסר. לפי סעיף זה, העבירה אינה כוללת מעשה רמייה אלא תחבולה או ניצול מכוון של טעות של אדם אחר כדי לקבל דבר שיכול להיות כספים השייכים ללקוחות או לבית העסק, רכוש, מקרקעין ועוד.

העונש בגין קבלת דבר בתחבולה פחות חמור מעבירת קבלת דבר במרמה, שדינה שלוש שנות מאסר ואם נעברה בנסיבות מחמירות עד חמש שנות מאסר, עם זאת, המחוקק רצה לקבוע דפוסי התנהגות נורמטיביים ויחסי גומלין ערכיים בין הבריות, שבמסגרתם יש לשלול מעשה ניצול, פגיעה ויחס בלתי הולם באשר לנותן הדבר. לפיכך, נקיטת תחבולות, או ניצול מכוון של טעות אצל האחר, אשר הובילו בסופו של יום לקבלת דבר. מובילה לסנקציה פלילית נגד מקבל הדבר, שיכולה להגיע עד שנתיים מאסר בפועל, לצד קנס כספי גבוה, מאסר על תנאי ועוד.

קבלת דבר בתחבולה במסגרת מקום העבודה

עובד בכיר שגנב מהתאגיד סחורה בשווי של כמאה אלף שקלים, ואישר תשלום נגד חשבוניות פיקטיביות, הורשע בעבירות קבלת דבר בתחבולה, רישום כוזב במסמכי תאגיד וגניבה ממעביד. בית משפט השלום בתל אביב – יפו נדרש לקבוע את עונשו.

על פי עובדות כתב האישום, בתקופה הרלוונטית היה הנאשם כבן 50 ללא עבר פלילי. הוא הועסק בתפקיד מנהל מחלקת תקשורת בתאגיד מזון גדול, ובין היתר היה אחראי לפעילות של החברה מול ספקי תקשורת סלולאריים. באותה תקופה היה הנאשם השני בעליה ומנהלה של חברת השקעות, אשר עסקה במכירות ציוד חשמלי ואלקטרוני ובהתקנת ציוד קצה של מערכות טלפון סלולאריות בכלי רכב.

בין הנאשם לבעל חברת ההשקעות שררו יחסי ידידות ובתקופה הרלוונטית לאישום, נכרת הסכם בין תאגיד המזון לבין חברה סלולריות, שלפיו תספק האחת לשנייה ציוד קצה ומכשירי תקשורת מסוגים שונים ללא כל חיוב, בתמורה להתקשרויות שיבוצעו בציוד שסופק.

במספר הזדמנויות, במהלך החודשים ינואר 2009 עד יוני 2011, פנה הנאשם לנציגי חברת הסלולר מכוח ההסכם וקיבל מהם מכשירי טלפון ניידים, מחשבים ניידים, טאבלטים, מודמים, מצלמות ונתבים בטענת כזב כי הציוד מיועד לתאגיד. ולמעשה, גנב את הציוד והעבירו לידי הנאשם השני תמורת סחורה בשווי כולל של כמאה אלף שקלים.

במועד שאינו ידוע למאשימה, במהלך שנת 2009 או בסמוך לכך, התגבש חוב של התאגיד לנאשם השני בסך של כמיליון שקלים. לצורך כיסוי החוב, במאות רבות של הזדמנויות, הנפיק הנאשם השני חשבוניות כוזבות לתאגיד, באופן הנחזה להיראות כאילו סיפקה החברה שלו שירותי התקנת ציוד בכלי הרכב, ודרש תמורה בגין חשבוניות אלה בסך כולל של מיליון שקלים. הנאשם אישר מטעם התאגיד תשלום נגד החשבוניות הפיקטיביות שהנפיק הנאשם השני.

בדרך זו קיבלו הנאשמים בתחבולה מהתאגיד כמיליון שקלים ורשמו פרטים כוזבים במסמכי תאגיד, בכוונה לרמות. ובנוסף גנב הנאשם מהתאגיד סחורה בשווי של כמאה אלף שקלים. הערכים המוגנים שבהם פגע הנאשם ומידת הפגיעה בהם הם:

עבירה של גניבה ממעביד המתייחדת בחומרתה ביחס לעבירת גניבה רגילה, הן מחמת קלות הביצוע על ידי עובד הקרוב אצל רכוש מעסיקו המחייבת הרתעה ענישתית מיוחדת, והן מחמת הפגיעה ביחסי האמון בין העובד למעסיק. וכן עבירה של קבלת דבר בתחבולה אשר מגינה על חופש הרצון וזכות הקניין ועבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד אשר מגנה על התאגיד ועל בעליו, מחזיקי מניותיו, מפני המורשים לפעול מטעמו ומפני עובדיו.

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה. הנאשם טען כי פעל מתוך צורך להראות הצלחה ומסוגלות אישית ומקצועית וכדי לזכות להערכה ולשביעות רצון הממונים עליו, וביצע את מעשיו תוך התעלמות מחומרת משמעותם והשלכותיהם. הנאשם שולב בקבוצה טיפולית וגילה התמדה ונכונות להירתם לטיפול. קצין המבחן התרשם כי הוא עבר שינוי, המצדיק ענישה מתונה שיש בה היבטים שיקומיים, ובמיוחד בהתחשב במצבו הבריאותי ובכך שהוא מתמודד עם מחלה קשה.

לא ניתן להימנע מעונש מאסר בפועל

בעת גזירת העונש התחשב בית המשפט בעובדה שמאסר בכליאה עתיד לפגוע קשות בנאשם עקב גילו המבוגר ומצבו הבריאותי. כמו כן, מעשיו הובילו לפיטורין ולפליטתו משוק העבודה, כך שפרנסתו מבוססת כיום על קצבת נכות. הנאשם הביע חרטה המשתקפת גם במאמציו לשיקום עצמו, בסיוע שירות המבחן. עם זאת, במקרה זה לא ניתן להימנע ממאסר, אולם מחמת מצבו ועונש המאסר, נמנע בית המשפט מלהטיל קנס, ולצד הפיצוי חויב במאסר מותנה ובהתחייבות כספית, לתוספת הרתעה.

בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם את העונשים הבאים: שבעה חודשי מאסר בפועל, שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירה שעליה הורשע בתיק זה או כל עבירת רכוש אחרת, התחייבות בסך 10,000 שקלים ופיצוי בסך 500,000 שקלים לזכות התאגיד הנפגע.

ת"פ 58782-11-12