www.what2do.co.il

גרימת חבלה ברשלנות, מהו הדין הפלילי?

דרגו את המאמר
  התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

גרימת חבלה ברשלנות, מהו הדין הפלילי?

סעיף 341 לחוק העונשין קובע כי אדם העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מלעשות מעשה שחובתו לעשות, וכתוצאה מכך נגרמה חבלה לאדם אחר צפוי לעונש של שנת מאסר. סעיף זה לא כולל מעשי פזיזות ורשלנות אשר העונש הצפוי בגינם הוא שלוש שנות מאסר, כגון: נהיגה רשלנית בדרך ציבורית, שימוש באש או בחומר רעיל ללא נקיטת אמצעי זהירות, וכן, הזנחת השמירה על כלי נשק וחומרים מסוכנים וגרימת סכנה לילדים.


סעיף 304 לחוק העונשין קובע עונש מרבי של שלוש שנות מאסר בגין עבירת גרימת מוות ברשלנות. מדובר בעבירה פלילית שהיסוד הנפשי של האדם האחראי לאירוע, הוא שלא התכוון כלל להתרחשותו אך אמור היה לצפות את תוצאותיו, כמו במקרה של תאונת דרכים קטלנית שגרמה למוות.


עם זאת, במקרים חמורים במיוחד של גרימת מוות ברשלנות, כמו בתאונה עקב נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, התביעה יכולה להעלות את הרף מגרימת מוות ברשלנות לעבירת הריגה, שהעונש המרבי בגינה הוא 20 שנות מאסר, מאחר שגם היסוד הנפשי עולה מדרגה.


עבירת חבלה ברשלנות במסגרת מקום עבודה


מנהל צוות בפרויקט לעבודות פיתוח בכביש, שהיה אחרי לתאונה שבה נפגע פועל צעיר, ונחבל אנושות, הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירת חבלה ברשלנות, לפי סעיף 341 לחוק העונשין. בית משפט השלום בקריית שמונה נדרש לקבוע את העונש ההולם.


על פי עובדות כתב האישום, הנאשם הועסק כראש צוות עבודה בפרויקט לבניית גשר במסגרת עבודות פיתוח בכביש. הנפגע עבד כטפסן בצוות שהיה באחריותו של הנאשם. במהלך חודש מאי 2018, סמוך לשעה 12 בצהרי היום, התבקש הנאשם על ידי אדם אחר להעביר קורות ברזל ממקטע אחד של הגשר למקטע אחר.


הנאשם הורה לנפגע ולעובד נוסף לעלות על הגשר ולפרק את קורות הברזל שנועדו לשמש לביצוע עבודות טפסנות עתידיות. הנאשם הורה לבצע את העבודה, על אף שידע כי קיים מרווח פתוח ברוחב כ-50 ס"מ בין מקטעי הגשר. הנפגע טיפס על הגשר זאת כשאינו מצויד במערכת לבלימת נפילה, כפי שמתחייב מתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), ומבלי שהנאשם וידא כי הנפגע מצויד בציוד מתאים.


הנפגע עמד בחלקו העליון של הגשר בגובה של כארבעה מטרים מעל פני הקרקע, התיר קורות ברזל שהורמו אליו באמצעות מנוף ופירק אותן על הגשר. בשלב מסוים גרר קורת ברזל לאחור, הכניס את רגלו לתוך המרווח, איבד שיווי משקל ונפל למטה דרך המרווח.


כתוצאה מהנפילה נגרמו לנפגע שברים באגן ובמרפק ימין, הוא הובהל לבית חולים ושם עבר ניתוח ראשון. למחרת הועבר לבית החולים אחר עקב חשש לפגיעה עצבית, ונמצא כי הוא סובל משבר בחוליה בעמוד השדרה, ולצורך תיקונו עבר ניתוח נוסף. במהלך הטיעונים לעונש התברר כי למרבה הצער הנפגע נפטר בבית החולים במהלך הניתוח.


ענישה חינוכית בדמות צו שירות לתועלת הציבור


מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם בן 38, נשוי ואב לשלושה ילדים. הנאשם קיבל אחריות מלאה על מעשיו והביע תחושות כאב וחרטה ואף מסר כי האירוע השפיע קשות עליו ועל משפחתו ועל מצבם הכלכלי. ההתרשמות הייתה כי ההליכים המשפטיים היו משמעותיים עבורו ועקב העדר עבר פלילי קודם, המליץ שרות המבחן להטיל על הנאשם ענישה חינוכית בדמות צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, מאסר על תנאי וקנס.


המאשימה סברה כי המלצות התסקיר שירות אינן סוטות ממדיניות הענישה הנוהגת בעבירה זו, ועתרה לעונש צו שירות לתועלת הציבור כמומלץ. עם זאת ציין התובע כי האמור בתסקיר לא מצביע על לקיחת אחריות מלאה כפי שצוין, שכן הנאשם הוסיף פרטים שלא הופיעו בעובדות כתב האישום המתוקן בכל הקשור לאירוע. נטען כי יש בכך ליקוי מסוים בקבלת אחריות. לפיכך, המאשימה עתרה להטיל על הנאשם 400 שעות שירות לתועלת הציבור, וכן מאסר על תנאי ופיצוי למשפחת הנפגע המנוח.


מנגד טען הסנגור כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, ובכך חסך בזמן שיפוטי יקר. הוא קיבל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה וצער רב. הסנגור טען כי מדובר במקרה מצער של שיקול דעת מוטעה אשר אינו מאפיין את הנאשם, וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי, וקנס במקום פיצוי. עוד טען כי הטלת צו בהיקף גדול מזה שהומלץ, או עונש חמור יותר, יפגע בנאשם ויגרום להתדרדרות במצבו הנפשי והתעסוקתי.


לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, קבע בית המשפט כי מדובר בפרשה טראגית, שבה נפגע אדם צעיר בתאונת עבודה קשה, ונחבל אנושות עד שנפטר בסופו של דבר זמן במהלך ניתוח. עתירת הצדדים לענישה שהומלצה על ידי שירות המבחן הולמת את עבירת החבלה ברשלנות בנסיבות ביצועה. לכן לא מצא לסטות מעמדת הצדדים לגבי העונש.


בנסיבות אלה גזר בית המשפט על הנאשם: שלושה חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור במהלך תקופה של שלוש שנים על העבירה שבה הורשע. צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות ופיצוי לאלמנת הנפגע בסך של 12,000 שקלים.


ת"פ 12322-09-17

 

רוצה שעורך דין פלילי יחזור אליך?

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

שוד קשישים - דוגמאות לענישה

שוד קשישים - דוגמאות לענישה

בתי המשפט נוטים להחמיר בעונשיהם של אלו המורשעים בעבירות שוד כנגד קשישים. השופט אליקים רובינשטיין התייחס לכך בפסיקתו... 

ספק סביר במשפט הפלילי

מהו ספק סביר? מהי חובת הראיה? מהו הנטל המונח על כתפי התביעה במשפט פלילי? 

התעללות בחסר ישע

מהי התעללות בחסר ישע? האם מדובר בעבירה פלילית? כיצד ניתן לאבחן התעללות בחסר ישע? 

עבירת תקיפה ואלימות - שיקולי ענישה

מהם שיקולי הענישה במסגרת עבירות תקיפה? מהו ההבדל בין תקיפה סתם לתקיפה חמורה יותר? אילו טענות יכולות לשרת את הנאשם? 

הטרדה באמצעות מתקן בזק, מהי?

מהי הטרדה באמצעות מתקן בזק? האם מדובר בעבירה אשר ניתן להרשיע בה גם נאשמים המטרידים באמצעי תקשורת אחרים? 

איומים, מה העונש בעבירת איומים?

מהי עבירת איומים? כיצד מוכיחים אותה? מהם השיקולים מבחינת גזר דין לאחר הרשעה באיומים? 

עבירת סחיטה באיומים במשפט הפלילי

סחיטה באיומים ... מה העונש בחוק? מהי גישת בתי המשפט לעבירה זו? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורך דין פלילי באתר. 

הגנה עצמית במשפט הפלילי, אימתי?

הרציונל המשפטי חברתי העומד מאחורי סוגיית ההגנה העצמית נטוע בראשיתו בעצם זכותו הטבעית של הפרט להגן על חייו ועל רכושו, זכות אשר הייתה קיימת לו עוד "במצב הטבעי", עוד בטרם התקיימה מסגרת חברתית מדינית. 

הריגה, שיקולי ענישה בעבירת הריגה

כיצד גוזר בית המשפט את דינו של נאשם בעבירת הריגה? מהם השיקולים להקלה בעונש ומהם להחמרה?  

הסתה לגזענות – מהי עבירת הסתה ומה העונש?

הסתה היא ניסיון שכנוע של אדם יחיד או קבוצת אנשים לבצע מעשה שלילי, וגם העברת ביקורת חריפה שאין בה קריאה ישירה לביצוע מעשה אלא רק משתמעת ממנה נחשבת להסתה כמו גזענות או אנטישמיות. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.