עבירת סיוע לתקיפה כדי לגנוב, מה העונש?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 381 לחוק העונשין עוסק בתקיפות שונות וקובע עונש של עד שלוש שנות מאסר לאדם שתקף אדם אחר כדי לבצע פשע, תקף אחר כדי לגנוב רכוש ותקף כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו או של חשוד אחר בגין כל עבירה, או כדי למנוע לכידה או מעצר.

כאשר התקיפה בוצעה בצוותא על ידי יותר משני אנשים, העונש המרבי יכול להגיע עד חמש שנות מאסר. אם עבירת תקיפה נעברה כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, כל אחד מהם צפוי לכפל העונש הקבוע בחוק, כלומר עד 10 שנות מאסר.

סיוע לגניבת סמארטפון תוך כדי תקיפה

צעיר כבן 20, בעל עבר פלילי, סייע לאדם אחר לגנוב טלפון חכם מעוברת אורח, תוך היצמדות והיתקלות בכתף שלה. בנסיבות אלה הורשע, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירת סיוע לתקיפה כדי לגנוב, לפי סעיפים 381(א)(2) ו-31 לחוק העונשין. בית משפט השלום באשקלון נדרש לקבוע את העונש ההולם.

מעובדות כתב האישום עלה כי בספטמבר 2016, בסביבות השעה 17:00, הלכה המתלוננת ברחוב בקרית גת. הנאשם הגיע כשהוא רכוב על אופניים חשמליים והרכיב אחר שזהותו ידועה למאשימה. באותה שעה, הוציאה המתלוננת את מכשיר הסמארטפון שלה בשווי של 1,350 שקלים, כדי לבצע שיחה. בשלב זה נצמד האחר למתלוננת באזור הכתף באמצעות הכתף שלו, חטף את הטלפון מידה, והשניים נסעו במהירות מהמקום. האחר מסר את הטלפון לנאשם, והוא מכר אותו בתמורה ל-500 שקלים. 

מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם רווק כבן 20, מצוי מזה שנה במעצר בית. הנאשם נשר מלימודיו לפני שהשלים 12 שנות לימוד בשל מעצרו בגין עבירת אלימות כלפי אמו. החל מגיל 14 הנאשם משתמש בסמים ועל רקע מעורבותו הפלילית, קיבל פטור משירות צבאי. באותה תקופה חבר לסביבה שולית אשר השפיעה עליו לרעה.

הנאשם התקשה לקבל אחריות על מעשיו וטען כי לא היה שותף לתכנון העבירה או ביצועה, וכן התקשה לגלות הבנה ואמפתיה כלפי המתלוננת. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נזקק לטיפול משמעותי, והוצע לשלב אותו בקבוצה טיפולית. בהמשך הנאשם השתלב בקבוצה, עם זאת התקשה לקבל אחריות על מעשיו והמשיך להשתמש בסמים. לפיכך התרשם קצין המבחן מחוסר בשלות ופניות רגשית לטיפול, ונעדר המלצה טיפולית בעניינו.

המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך שבעה חודשים לפחות, לצד ענישה נלוות הכוללת מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופיצוי. בטיעוניה הפנתה לחומרת העבירה ונסיבותיה ולצורך בענישה מרתיעה, וכן לעברו הפלילי והמאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו.

מנגד עתר הסנגור להסתפק בהטלת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. הוא ביקש להתחשב בנסיבות חייו המורכבות של הנאשם וטען כי במקרה זה יש לקרוא את התסקיר בצורה חיובית המעידה על תחילתו של שינוי, וזאת אף נוכח מאמציו להקפיד על שמירת התנאים המגבילים.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, ציין בית המשפט כי הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה הם השמירה על כבוד האדם והזכות לשלמות הגוף, לביטחון אישי ולשלווה, כמו גם הפגיעה בזכות הקניין, ומקרה זה, בו הסיוע לתקיפה בוצע לשם גניבת מכשיר טלפון נייד, מצטרפת גם הפגיעה בפרטיות מאחר שהמכשיר מכיל מידע אישי רגיש של בעליו.

באשר לחומרת הפגיעה בערך המוגן נקבע כי היא ברף הבינוני עד נמוך, וזאת לאור מידת מעורבותו של הנאשם בביצוע העבירה ואופי התקיפה. עם זאת, עונשו של המסייע איננו נגזרת אוטומטית - מחצית העונש של המבצע העיקרי, ויש לבחון מהות וטיב הסיוע. במקרה זה, הסיוע מצוי ברף הבינוני, וזאת לאור העובדה כי הנאשם הרכיב את האחר על אופניו בעת ביצוע העבירה.

הנאשם אמנם לא היה אקטיבי בביצוע התקיפה. עם זאת, מעשיו ומעשי האחר סיכנו את המתלוננת מאחר שבוצעו תוך רכיבה על אופניים חשמליים ותוך הפעלת כוח. בית המשפט סבר כי במקרה זה, לא קיימים שיקולים המצדיקים סטייה ממתחם הענישה.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם: ארבעה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, ששה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור שוב עבירה, סיוע, או ניסיון או שידול לביצועה, חתימה על התחייבות בסך 3,000 שקלים להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירה ופיצוי בסך 1000 שקלים למתלוננת.

ת"פ 12818-10-17