מעבר במסלול הירוק, כמה קנס משלמים במכס?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

החוק בישראל קובע כי ניתן להכניס ולהוציא מגבולות המדינה כספים בסכום של עד 100,000 שקלים ומוצרים בשווי של עד 200 דולר בלבד, כולל מוצרים שנרכשו בדיוטי פרי. הכנסת סכום כסף או טובין בשווי גבוה יותר, מחייבים דיווח מסודר במכס. 

חוק איסור הלבנת הון קובע כי חומרת הנסיבות של ביצוע העבירה תכריע אם החשוד יואשם בעבירה פלילית או מינהלית, ואיזה עונש יוטל עליו, שיכול להגיע עד ששה חודשי מאסר או קנס כספי במקרה של עבירה פלילית ללא מטרה להתחמק מדיווח. אם העבירה בוצעה במטרה להתחמק מדיווח, העונש יכול להגיע עד עשר שנות מאסר לצד תשלום קנס כספי גבוה.

כאשר נסיבות העבירה אינן חמורות, ייתכן שיינקט נגד החשוד הליך מינהלי בלבד, ללא פתיחת הליך פלילי, והוא יישא בתשלום קנס בעקבות הפרת חובת הדיווח. גובה הקנס נגזר ממידת קבלת האחריות של הנאשם, חלקו בביצוע העבירה, כמות הסחורה שהוברחה, גובה המס שנגרע מקופת המדינה וקיומן של עבירות נוספות ועבר פלילי.

נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה בגובה הקנס

רשות המיסים עתרה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד והגישה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון, בתיק פלילי מאפריל 2018, שניתן לאחר שהנאשם הודה והורשע בעבירה של מעבר ב"מסלול ירוק" עבירה לפי תקנות המכס ופקודת המכס ונגזר עליו קנס בסך 6,000 שקלים. הערעור הופנה נגד קולת העונש ובאופן קונקרטי נגד גובה הקנס.

על פי עובדות כתב האישום, בינואר 2017, כאשר הגיע הנאשם מחו"ל לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון, הוא נשא עמו מטען לוואי ועבר ב"מסלול הירוק" ובכך הצהיר שהטובין שעמו פטורי מכס. בבדיקה שנערכה נמצא שהחזיק סחורה חייבת במעבר ב"מסלול האדום", בהצהרה על הטובין ובתשלום מיסים. כאשר סך המיסים החלים על הטובין ובכללם מכס, מס קניה ומע"מ עומד על סך 16,400 שקלים.

בהתאם לכך נמסרה לנאשם הודעה על הטלת קנס מינהלי לפי חוק העבירות המינהליות ואולם הוא בחר להישפט על העבירה. בנסיבות אלה המדינה עתרה להשית עליו קנס כעונש יחיד שלא יפחת מהקנס המינהלי שהושת עליו.

בגזר דינו ציין בית משפט השלום את היותו של הנאשם תלמיד ישיבה שאינו עובד ומתקיים מסיוע כספי של בני משפחתו שמצבם הכלכלי אינו טוב. הנאשם טען כי מדובר בנסיעה ראשונה שלו לחו"ל והודה כי נהג בתמימות ובטיפשות.

בית המשפט ציין כי העבירה שביצע הנאשם פוגעת משמעותית ומוחשית באינטרס הציבורי, החברתי, ובעקרון השוויון בנטל המס בין היתר לנוכח היקף כמות הסיגריות המשמעותית שיובאה ארצה וכאשר סיגריות הן טובין עתירי מס ומכאן החומרה בהברחתן.

מבחינת מדיניות הענישה ציין כי גובה הקנס נגזר ממידת קבלת האחריות של הנאשם, חלקו בביצוע העבירה, כמות הסיגריות שהוברחה, גובה המס שנגרע מקופת המדינה ומשאלת קיומן של עבירות נוספות. בית המשפט הביא בחשבון את גילו של הנאשם, הודאתו וחרטתו וכן את מצבו המשפחתי והכלכלי.

האם העונש הולם את העבירה?

המערערת טענה כי מדובר בעונש קל שאינו הולם את העבירה שבה הורשע הנאשם תוך סטייה ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה, ומשמדובר בקנס נמוך מהקנס המינהלי שהוטל עליו, דבר המביא לפגיעה בהרתעה ואף עשוי לעודד ביצוע המעשה ולהביא אנשים לבקש להישפט במטרה להתמקח על גובה הקנס המינהלי.

המערערת הוסיפה וטענה כי תכלית סעיף 14 לחוק העבירות המינהליות היא למנוע מצב שבו יוגשו בקשות להישפט כאשר אין מקום לכך ואין הצדקה כי מי שלא שילם קנס ונשפט יזכה ליתרון על פני מי ששילם קנס. במקרה זה, אין נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל הקבוע בסעיף 14 לחוק העבירות המינהליות, שלפיו אין לקבוע במשפט עונש פחות מזה שיש לשלם כקנס מינהלי, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות.

לאחר בחינת המקרה, סבר בית המשפט המחוזי מרכז לוד כי יש ממש בטיעוני המערערת, הן בדבר החומרה העולה מביצוע העבירות, לרבות הפגיעה בערכים המוגנים, והן בדבר הענישה המרתיעה המתחייבת בעניינו של מי שהורשע בביצוען. בית המשפט קבע כי לא היה מקום בנסיבות המקרה להפחית מגובה סכום הקנס המינהלי המוטל על פי סעיף 14 לחוק העבירות המינהליות, לכן קיבל את הערעור וגזר על הנאשם את הקנס המינהלי שהושת עליו, בסכום של 16,415 שקלים.

עפ"ג 49835-05-18