התפרצות של מנקה לבית מגורים שבו היא עובדת, מהו הדין הפלילי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עוזרת בית כבת 45, נשואה ואמא לששה ילדים, הודתה והורשעה בביצוע עבירות התפרצות לבית מגורים, מהבית שבו הועסקה, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין ועבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום, בינואר 2017, בסביבות השעה 16:00, התפרצה הנאשמת לבית פרטי בשדרות, שבו עבדה כמנקה, בכך שפתחה את הדלת באמצעות מפתח מותאם ששכפלה כדי לבצע גניבה. הנאשמת גנבה מהבית 5,400 שקלים. 

המאשימה צירפה תיק נוסף שבו הודתה והורשעה בביצוע עבירת גניבה בידי עובד ממעביד, עבירה לפי סעיף 391 לחוק. מעובדות כתב האישום המתוקן עלה כי במהלך החודשים פברואר - מרץ 2017, שבו הועסקה הנאשמת אצל המתלוננת כעובדת ניקיון, גנבה הנאשמת מהמתלוננת שרשראות זהב בשווי של 7,800 שקלים.

במסגרת הסדר הטיעון, הופנתה הנאשמת לקבלת תסקיר אולם המאשימה הבהירה כי עמדתה למאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשמת כבת 45, נשואה ואמא לששה ילדים. הנאשמת הודתה בביצוע העבירה ולקחה עליהן אחריות חלקית.

עוד עלה מהתסקיר כי הנאשמת הורשעה בעבר בביצוע עבירות רכוש ומרמה והוטל עליה צו מבחן ומאסר על תנאי. הנאשמת שיתפה פעולה באופן מלא ולאורך זמן בהליכי הטיפול השונים ושירות המבחן התרשם כי היא עוברת תהליך התבוננות מעמיק על מצבה.

קצין המבחן העריך כי הנאשמת עורכת מאמצים לשקם חייה ומשתפת פעולה בתכניות הטיפול השונות, על כן המליץ לנקוט באפיק שיקומי ולהטיל עליה צו מבחן לצד צו שירות לתועלת הציבור, וכן להאריך את המאסר המותנה אשר תלוי ועומד כנגדה.

המאשימה עתרה להטיל על הנאשמת עונש מאסר בפועל בן 12 חודשים לצד הפעלת המאסרים המותנים במצטבר לצד ענישה נלווית. המאשימה ציינה את עברה הפלילי של הנאשמת, המאסרים המותנים אשר תלויים ועומדים כנגדה, וחומרת המעשים והפגיעה הקשה בערכים המוגנים.

הסנגור עתר להסתפק בהפעלת המאסרים המותנים בחופף ובדרך של עבודות שירות. בטיעוניו הפנה לתסקירי שירות המבחן שמהם עלה כי הנאשמת עברה כברת דרך טיפולית משמעותית, וכן הפנה לנסיבות חייה המורכבות ולהיותה אם לששה ילדים.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ציין בית המשפט כי קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. כדי לקבוע מתחם עונש הולם, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה זה, הערכים החברתיים שנפגעו הם הגנה על קניינו של האדם, והפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן הובילה למסקנה כי מידת הפגיעה בכל אחד מהאירועים נמצאת ברף הבינוני של המתחם, זאת לנוכח ניצול האמון שניתן לנאשמת על ידי מעסיקיה, ערך הרכוש שנגנב, והיותה המבצעת העיקרית והיחידה של העבירות.

בעת גזירת העונש המתאים יש להתחשב גם בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, בכך שהנאשמת כבת 45, אם לששה ילדים המתמודדת עם מורכבות משפחתית ואישית. וכן בעלת עבר פלילי מכביד, לחובתה שבע הרשעות קודמות, שרובן בעבירות רכוש ומרמה.

תשעה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות

בנסיבות אלה, סבר בית המשפט כי יש להטיל ענישה ברף הבינוני של המתחם, וגזר על הנאשמת את העונשים הבאים: ששה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד הפעלת המאסרים המותנים בחופף ובחלקן במצטבר לעונש המאסר שהוטל, כך שהנאשמת תרצה בסך הכל תשעה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

בנוסף הטיל בית המשפט חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורה שלא תעבור שוב עבירה לפי סימן ד' לפרק י"א לחוק העונשין או עבירה לפי סימן א' לפרק י"א לחוק העונשין. תשלום פיצוי למתלוננת בתיק אחד על סך 4,000 שקלים ופיצוי למתלוננת בתיק שני על סך 6,000 שקלים, וחתימה על התחייבות על סך 1500 ששקלים להימנע במשך שלוש שנים מביצוע עבירות שבהן הורשעה.

ת"פ 31943-09-17
ת"פ 68414-01-18