גניבת כספים מקופת עסק, מהו העונש?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 384 לחוק העונשין קובע עונש מאסר של שלוש שנים, בגין עבירת גניבה, זאת כאשר לא נקבע לעבירה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב.

במקרה זה, הנאשם גנב כסף מזומן מקופה של מועדון לילה, והורשע בביצוע עבירה של גניבה לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין. בית משפט השלום בתל אביב – יפו נדרש לקבוע את עונשו, בהתחשב בכך שאין מדובר בהרשעה ראשונה בעבירות רכוש.

על פי עובדות כתב האישום, בערב שישי, בנובמבר 2014, התקיימה מסיבה במועדון בתל אביב. הנאשם הגיע למועדון יחד עם חברים. בכניסה למועדון עמדה הקופאית, שמכרה כרטיסי כניסה למסיבה. בעת שהנאשם וחבריו עמדו ליד הקופאית, שוחחו עמה ודעתה הוסחה, גנב הנאשם מקופתה סך של 5,170 שקלים במזומן.

מטעם המאשימה הוגש גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם, וממנו עלה שלנאשם, יליד שנת 1988, שש הרשעות קודמות, המתייחסות לעשרות רבות של תיקי חקירה, שמרביתם בעבירות רכוש. הרשעתו האחרונה, שבגינה הוא מרצה כיום עונש של מאסר בפועל, היא מבית משפט השלום בירושלים.

במסגרת תיק זה הורשע הנאשם בשרשרת ארוכה של עבירות התפרצות בתחבולה וגניבה, שכוונו כלפי קורבנות מבוגרים. בית משפט השלום התחשב במצבו האישי הסבוך והמורכב ולאחר ששמע את דברי אמו, גזר עליו עונש כולל של 50 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלה חופפת במידה ניכרת של שלושה עונשי מאסר מותנים, בצירוף לענישה נלווית.

הנאשם מרצה 57 חודשי מאסר בפועל

המאשימה הגישה ערעור על העונש הקל, ובית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את הערעור והעונש הוחמר והועמד על תקופה של 57 חודשי מאסר בפועל, שהיא תקופת המאסר שאותה מרצה הנאשם כיום.

מטעם ההגנה העיד עורך דין, שמכיר את הנאשם מילדותו, מאחר שייצג את אמו במהלך השנים ואף ייצג את הנאשם עצמו בתיק מירושלים. עורך הדין תיאר את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, שגדל אצל אם חולה ומוגבלת בתנאי מצוקה קיצוניים. לדבריו, רשויות הרווחה לא השכילו להתמודד עם אמו שאף היא מנוצלת על ידי אחרים וכתוצאה מכך הנאשם נשלח לרחובות כדי לגנוב עבור משפחתו.

כראייה לקביעת העונש מטעם ההגנה, הוגש מכתב מאת מש"ק האסירים בבית הסוהר ובו נכתב כי הנאשם שוהה שם מספר חודשים ללא עבירות משמעת ואף השתתף בתכנית טיפולית להתמודדות עם הפרעות קשת וריכוז.

קביעת מתחם העונש ההולם לאירוע שבגינו הורשע הנאשם נעשה בהתאם לעיקרון ההלימה שהוא עקרון המנחה בענישה. בית המשפט מתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

המאשימה טענה כי מדובר בגניבה מתוכננת היטב, שבוצעה תוך תיאום עם אחרים, כפי שאירע גם במקרים אחרים שביצע הנאשם. על כן, עתרה, בהתחשב בעברו המכביד במיוחד, לחרוג ממתחם העונש ההולם לחומרה, לשם הגנה על שלום הציבור, וזאת בהתאם להוראות סעיף 40ה לחוק העונשין.

בית המשפט סבר כי נסיבותיו האישיות של הנאשם מורכבות וקשות. עם זאת, עליו להפנים שנסיבות אלה אינן יכולות לשמש כהיתר לביצוע חוזר ונשנה של עבירות רכוש. דווקא נסיבות ביצוע העבירות אלה, כמו נסיבות ביצוע העבירות הקודמות, מלמדות שהנאשם יודע ומסוגל לעבוד בצוותא עם אחרים, ועליו לתעל את יכולותיו לאפיקים חיוביים.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם את העונשים הבאים: חמישה חודשי מאסר בפועל. הנאשם יישא עונש זה בחפיפה חלקית לעונש שאותו הוא מרצה, באופן ששלושה חודשים יצטברו לכל עונש מאסר בפועל שאותו הוא נושא כיום.

ובנוסף הוטל על הנאשם מאסר על תנאי למשך ששה חודשים, שאותו לא יישא אלא אם יעבור, בתוך שלוש שנים מיום שחרורו, עבירה של גניבה. כמו כן, מתוך הכסף שנתפס על הנאשם, הורה בית המשפט על השבת סכום של 5,170 שקלים למתלונן ועל השבת יתרת הכסף לנאשם.

ת"פ 41964-05-17