מהו גזר הדין הראוי במקרה של הלבנת הון ועבירות לפי חוק המע``מ?

דרגו את המאמר

הרשעה וגזירת דין על עבירות הלבנת הון

מדובר בכתב האישום אשר במסגרתו יוחסו לנאשמים 1-4 מספר עבירות על פי חוק הלבנת הון, חוק העונשין וחוק מע"מ. עבירות אלה התבססו על רכישת נפטא מבלי לשלם מס בלו, וזאת על מנת למוכרה לארגון פשיעה.
 

על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים הקימו בשנת 2001 את הנאשמת 3. מדובר בחברה פרטית אשר נרשמה כחברה שעיסוקה "ייצור ושיווק חומרי ניקוי ומדללים". לאחר ההקמה, הנאשמים פנו למנהל המכס והבלו וביקשו לאשר להם לרכוש דלק מסוג נפטא תוך כדי פטור מתשלום בלו על פי צו הבלו על הדלק.

הנאשמים הצהירו בבקשותיהם כי החברה עושה שימוש בנפטא לשם ייצור מדללים וממיסים לתעשייה. ואכן, החברה קיבלה אישור לרכישת נפטא ללא מס בלו, וזאת על בסיס הצהרת הנאשמים. אי לכך, הנאשמים עשו בפטור שימוש ורכשו כ-13 מיליון ליטרי נפטא. עם זאת, הנפטא לא שימשה למטרות התצהיר בבסיס הפטור, אלא למכירה לארגון פשע.

רכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון

בית המשפט קבע כי הנפטא במקרה דנן הייתה "רכוש אסור" וזאת לאור הגדרת המונח בחוק איסור הלבנת הון. כמו כן, צוין כי הנאשמים הוציאו חשבוניות מס כוזבות על מנת להסוות את מכירת הנפטא והרכוש האסור. מדובר בחשבוניות על סך של כ-22 מיליון שקלים לפקודתם של לקוחות וירטואליים (שלכאורה נמכרו להם ממיסים ומדללים). לאחר מכן, הנאשמים פעלו על מנת להתחמק מתשלום מס וזאת על ידי הקמת חברה נוספת שנרשמה כ"קמעונאית דלק".

הנאשמים הלבינו את הון החברה על ידי רישום של חשבוניות מס פיקטיביות על סך של יותר משני מיליון שקלים. הנאשמים הורשעו במיוחס להם בתום הליך הוכחות ארוך ומורכב. בסופו של היום, נקבע כי מעשיהם עלו כדי הונאת המדינה בסכומים של כ-16 מיליון שקלים.

העבירה המרכזית בכתב האישום הייתה - "קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות". מדובר בעבירה אשר הינה עבירת מקור לשם חוק איסור הלבנת הון. בית המשפט מצא כי הנאשמים יצרו מערך של הוצאת חשבוניות כוזבות, בתחכום רב, וזאת על מנת לבסס את הטענה כאילו הם מכרו מדללים שייצרו. בפועל, הם מכרו את הנפטא לארגון פשיעה וזאת לאחר שהוא נקנה ללא מס בלו. בית המשפט ציין כי הנאשמים ביצעו הן עבירות כלכליות בדמות גניבת מיליונים מאוצר המדינה, והן עבירות פליליות בדמות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

עונשם של הנאשמים לעומת עונשו של ראש ארגון הפשיעה

במקביל להליכים הנ"ל, ראש ארגון הפשיעה אשר רכש את הנפטא הורשע בשורה של עבירות כגון קשירת קשר לביצוע פשע, פעילות בארגון פשיעה, קבלת דבר במרמה ועבירות נוספות מכוח חוק מאבק בארגוני פשיעה, חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה. במסגרת הסדר טיעון בין ראש הארגון לפרקליטות הוחלט לגזור על האחרון עונש של 7 שנות מאסר בפועל. אי לכך, עלתה השאלה האם ניתן לגזור על הנאשמים בפרשה דנן עונש חמור יותר. בית המשפט קבע כי התשובה לשאלה זו הינה חיובית.

בגזר הדין צוין כי הנאשמים ביצעו עבירות עצמאיות והם לא הואשמו על פי דיני השותפות בחלקם בארגון הפשיעה. אי לכך, נקבע כי לא היה ניתן להקיש בין העונש שנגזר על ראש הארגון לבין הנאשמים. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי העונש שנגזר על ראש הארגון היה חלק מעסקת טיעון, ולא היה ניתן ללמוד מעונש זה על "ענישה ראויה". יתרה מכך, הודגש כי ככל שמדובר בעבירות בהיקף נרחב על חוק איסור הלבנת הון, הלכה פסוקה היא כי בית המשפט צריך להחמיר בענישה למען יראו וייראו.

לאור ההיקף העצום של הרכוש האסור, ובשל התחכום הרב במסגרתו בוצעו העבירות במקרה דנן, נקבע כי יש לגזור על כל אחד מהנאשמים מאסר בפועל של שש שנים מאחורי סורג ובריח. כמו כן, כל אחד מהנאשמים חויב בתשלום חצי מיליון שקלים קנס לקופת המדינה. החברה שבמסגרתה נרכשה הנפטא חויבה בתשלום קנס בשיעור מיליון שקלים. החברה "הקמעונאית" חויבה בתשלום של 200,000 שקלים.