התעללות בחסר ישע

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

התופעה של התעללות בקשישים חסרי ישע הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה של ממש. יותר ויותר כתבות וחשיפות תקשורתיות עוסקות בהתעללות בקשישים סיעודיים וגורמות לרבים מאיתנו לנוע באי נוחות במושבנו. יש לציין כי התעללות בקשישים איננה תופעה חדשה.

על פי מחקרים שנערכו בתחום זה בארץ ובעולם, עולה כי כ-8% מהקשישים סובלים מהתעללות או הזנחה ברמה זו או אחרת. בישראל, עבירה של התעללות בקשיש הינה עבירה פלילית חמורה אשר דינה מאסר.

מאז ומתמיד הכיר החוק הישראלי כי התעללות בקשישים חסרי ישע הינה עבירה פלילית. בשנת 1989 הוסף פרק שלם לחוק הפלילי הישראלי אשר עוסק בפגיעה בחסרי ישע וקטינים. פרק זה כולל גם את חובת הדיווח על מעשים מסוג דא, וכן מפורטות בו הוראות ספציפיות ומפורשות העוסקות בתופעת התעללות בקשישים.

מיהו חסר ישע?

חסר ישע על פי החוק הוא כל מי איננו יכול לדאוג לצרכיו שלומו, בריאותו או מחייתו וזאת מחמת גילו, מצבו הנפשי, מצבו הפיסי, מצבו הבריאותי או מכל סיבה אחרת. יש לציין כי לא כל מצב של זקנה או גיל מופלג הופכים את האדם לחסר ישע באופן אוטומטי.

מדובר במבחן פונקציונאלי הבודק כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו. יש לציין כי לעיתים זקנים או קשישים יכולים להיות במצב בריאותי ונפשי טוב, אך בשל נסיבות המקרה הם נמצאים מנוצלים או מצויים תחת התעללות. חוסר יכולתו של הקשיש להתמודד בכוחות עצמו עם מציאות של התעללות וניצול מהווה עילה להכרה בו כחסר ישע בהתאם לנסיבות.

כיצד מאבחנים התעללות בחסר ישע?

התעללות בחסר ישע כוללת על פי החוק התעללות ממגוון היבטים – התעללות נפשית, התעללות מינית והתעללות פיסית. כמו כן, התעללות זו בחסר ישע יכולה להיות במסגרת מעשה מכוון או רשלנות (מחדל). לאמור, הזנחה של קשיש סיעודי יכולה להיחשב בתור התעללות בחסר ישע.

על פי פסיקתו של בית המשפט העליון, בחינת התנהגות מסוימת בתור התעללות נעשית במספר שלבים. ראשית, בית המשפט בוחן את ההיבט המוסרי של המעשים. התעללות זו מתייחסת לכך שהמעשים אשר מיוחסים למתעלל, מחמת אופים וטבעם, טומנים בחובם מידה של אכזריות, השפלה או הטלת אימה. יש לבחון האם המעשים מהווים התעללות מבחינה מוסרית ויש להדגיש כי מעשים אלו יכולים שלא לגרור הפעלת כוח.

לאחר מכן, בית המשפט בוחן את היקף ביצוע המעשים. לדוגמא, ישנם מעשים אשר במידה וייעשו פעם אחת, לא ייחשבו הם בתור התעללות. עם זאת, ביצועם למשך זמן רב ובהיקפים רבים עולה כדי השפלה, הטלת מורא, ביזוי והתעללות. לאחר מכן, בית המשפט מייחס מידה של חשיבות ליחסי התלות בין הנפגע לבין הקורבן. מושכלות ראשונים הן כי התעללות נובעת פעמים רבות ממערכת יחסים המאופיינת ביחסי תלות מצידו של הנפגע. יש לציין כי ככל שגילו של הנפגע הינו מופלג יותר, כך יטה בית המשפט לראות במעשים שאינם הולמים כהתעללות.

סוגי ההתעללות השונים בחסרי ישע - מפגיעה פיסית ועד הזנחה

ישנם ארבעה סוגים של התעללות בקשישים חסרי ישע. הפגיעה הראשונה והמוכרת ביותר הינה הפגיעה הפיסית. התעללות פיסית בקשיש יכולה לבוא לידי ביטוי במכות, גרימת כאב פיסי, מניעת אוכל במתכוון, כוויה באמצעות מים רותחים (למשל בעת רחיצת הקשיש) וכדומה.

סוג פגיעה נוסף הינו פגיעה פסיכולוגית. התעללות פסיכולוגית בקשיש כוללת התנהגות אשר מטרתה הינה לגרום ללחץ פסיכולוגי אצל הקשיש. בין התעללות זו ניתן למנות צעקות, השפלות, בידוד, העלבה מילולית, פגיעה בכבוד העצמי, הפחדה, התנהגות פטרנליסטית וכדומה. יש לציין כי ישנו קושי רב להוכיח התעללות זו שכן סימניה אינם נראים פעמים רבות באופן חיצוני.

סוגיה נוספת אשר עולה כדי התעללות בקשיש הינה תופעת ההזנחה. התעללות בקשיש על ידי הזנחה יכולה להיות במתכוון או שלא במתכוון. הזנחה מכוונת מתבטאת ברצון לגרום לקשיש לפגיעה, סבל או נזק וזאת על ידי מניעת תרופות או אוכל במתכוון. התעללות זו משלבת לחצים פיסיים ופסיכולוגיים. הזנחה בלתי מכוונת הינה פגיעה בקשיש שלא במודע. הזנחה זו יכולה להתבטא במניעת טיפול רפואי מקשיש הזקוק לו. הזנחה זו הינה התעללות ברמה נמוכה יותר שכן אין כל כוונה אמיתית לפגוע בקשיש.

ענישה בגין התעללות בחסרי ישע

על פי החוק, העונש המרבי על התעללות בחסר ישע עומד על 7 שנות מאסר בפועל. כמו כן מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לעיתים יש לקבוע כי דבק בה קלון. במידה והמתעלל בחסר ישע הינו האחראי עליו, עונש המאסר יכול להגיע עד לתשע שנים בפועל.