זכות השתיקה בהליך הפלילי

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

זכות השתיקה במשפט הפלילי הינה אחת מהזכויות "המפורסמות ביותר". ואכן, כולנו מכירים היטב את סרטי הקולנוע ההוליוודים בהם השוטרים אומרים לחשודים "You have the right to remain silenct" (נתונה לך זכות השתיקה). גם בישראל, זכות השתיקה הינה אחת מזכויותיו החוקתיות של החשוד/הנחקר. עם זאת, האם השתיקה יכולה גם לשמש כנגד הנחקר/החשוד לאחר הגשת כתב האישום? דהיינו, האם התביעה תוכל לטעון כי שתיקתו של הנאשם העידה על אשמתו ודי לחכימה ברמיזא?

בית המשפט העליון נדרש לסוגיה זו במסגרת בג"צ חכמי. על פי פסיקה זו, זכות השתיקה נועדה למנוע מצב בלתי אפשרי בו הנאשם עומד מצד אחד מול החובה המוסרית לומר את האמת, אך מצד שני הוא חושש כי דבריו יסולפו וישמשו כנגדו בבית המשפט. כאמור, על פי החוק, זכות השתיקה הינה זכותו של כל מי אשר נעצר על ידי כוחות הביטחון (לרבות המשטרה). במקרים רבים, חשודים ונחקרים מעוניינים לשמור על זכות השתיקה וזאת מתוך חשש שמא הם "ימעדו בלשונם".

חשוב להדגיש כי החשוד/הנחקר רשאי לשמור על זכות השתיקה בכל שלב ושלב. לא אחת, זכות השתיקה מהווה חלק מאסטרטגיית ההגנה של הנאשם הנקבעת ביחד עם סנגורו. מדובר בזכות אשר מהווה חלק מזכותו של החשוד/הנחקר להליך הוגן. הדברים נובעים מהעיקרון המשפטי הבסיסי בישראל לפיו אדם הינו חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. במשפט הפלילי, האחריות להוכיח את העבירות המיוחסות לנאשם רובצת לפתחה של המדינה. דהיינו, עליה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר.

שתיקה בבית המשפט ושתיקה בהליכי חקירה

חשוב להבדיל בין שתיקתו של אדם בין כותלי בית המשפט, לבין שתיקתו של האחרון מחוץ להליך המשפטי. מבחינת השתיקה בבית המשפט, מדובר בהחלט במהלך אשר יכולה להיות לו משמעות פלילית ישירה. למשל, אדם נשאל שאלה אשר הוא איננו מעוניין לענות לה, וכפועל יוצא מכך הוא בוחר לשמור על זכות השתיקה, הרי שבית המשפט יכול להניח שהדברים שהיו נאמרים כעת היו פוגעים בגרסתו של הנאשם ולא מטיבים עמה. עם זאת, כאשר מדובר בהליכי חקירה, ייתכן בהחלט כי יהיה זה דווקא נכון מצידו של הנאשם לשמור על זכות השתיקה (לפחות עד אשר הוא נועץ עם עורך דין מטעמו).

יש לציין כי זכות השתיקה איננה תקפה לגבי חשיפת מסמכים. לדוגמא, במידה והתביעה סבורה שיש בידיו של הנחקר/החשוד מסמכים מסוימים, אשר יכולים לשפוך אור על המקרה, לא ניתן לסרב להציגם בפני רשויות החוק.

התביעה יכולה לעתור לקבלת צו לתפיסת מסמכים. צו זה מחייב את החשוד/הנחקר והוא איננו רשאי לסרב לו. במידה והחשוד איננו מקיים את צו מסירת המסמכים, עליו לשכנע את בית המשפט כי חל חיסיון על המסמכים הללו או שיש בהם סכנה להפללה עצמית. במקרים אלה, בית המשפט עורך את האיזון הראוי בין זכות החשוד לחיסיון מסמכים מחד, לבין העיקרון המשפטי המוביל אותו במשפט הפלילי והוא חשיפת האמת.

תחבולות מצד חוקרים

החשיבות בשמירה על זכות השתיקה טמונה בין השאר בניסיונם של חוקרי המשטרה "להוציא" מחשודים ונחקרים אמירות אשר תסבכנה אותם בעתיד. לא אחת, המשטרה מפעילה על הנאשם מיני מניפולציות אשר יסייעו לה לדברר אותו להודות במעשים מסוימים. פעמים רבות, נאשמים אינם מודעים לתחבולות המשטרה ועל כן מומלץ להם לשמור על זכות השתיקה. יודגש פעם נוספת כי בניגוד למשפט המפורסם, שתיקה במשפט הפלילי איננה מפורשת כהסכמה.