עבירות כלכליות
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
מהן עבירות כלכליות? כיצד בית המשפט מתייחס לעבירות כלכליות? מהם שיקולי הענישה בעבירות כלכליות?
עבירות כלכליות הינן עבירות אשר כוללות על פי רוב עבירות מיסים, עבירות הלבנת הון, עבירות בניגוד לחוק ניירות ערך ועוד. לא אחת, עבירות כלכליות זוכות גם לכינוי "עבירות צווארון לבן", וזאת כאשר הן מבוצעות על ידי בכירים בחברות ותאגידים. עם זאת, חשוב להדגיש כי עבירות כלכליות יכולות להיות גם מנת חלקם של עבריינים "כבדים" ואף בעלי עסקים קטנים אשר חוטאים בסוגיות כספים שונות. לא אחת, מוגשים כתבי אישום בגין עבירות כלכליות כנגד עוסקים זעירים אשר בגין אי עמידה במלוא התקנות וההוראות של אחד מעשרות החוקים הקשורים לדיני המס בישראל. עבירות כלכליות יכולות להיות עבירות המבוצעות באופן חד פעמי על ידי עבריין מס שביקש "קיצורי דרך", ולעיתים הן מבוצעות באופן שיטתי וסיסטמתי.
ענישה פלילית הינה סוגיה אינדיבידואלית. הדברים נכונים גם לגבי עבירות כלכליות. לאחר שאדם הורשע בעבירה כלכלית, בית המשפט בוחן את גזר הדין אשר ראוי להשית על האחרון על בסיס שיקולים שונים כגון נסיבותיו האישיות של הנאשם, היקף הכספים המדובר (אין דין עבירה כלכלית בסך 10,000 שקלים כדין עבירה שבוצעה בסכומים הגבוהים ממיליון שקלים), אופן ביצוע העבירה, המימד הפלילי אשר עמד מאחורי המעשים, משך הזמן בו בוצעו העבירות, עבר פלילי וכדומה.
עבירות כלכליות יכולות להסתיים בהטלת עיצומים כספיים או קנסות משמעותיים. לעיתים, במקרים חמורים, ההליך הפלילי עלול להסתיים במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. במידה ואתם עומדים בפני חקירה משטרתית או כתב אישום הנוגעים לעבירות כלכליות, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין פלילי העוסק בתחום.
חשוב כי עורך הדין יכיר היטב את התחום המדובר וידע כיצד להתמודד עם טענות המאשימה. למשל, כאשר מדובר בעבירות כלכליות, ייתכן ויהיה בידיו של עורך הדין למנוע את הגשת כתב האישום בתמורה לתשלום כופר כספי ו/או תיקון שומות חברה או דו"חות כספיים. כמו כן, גם אם הוגש כנגדכם כתב אישום בגין עבירות כלכליות, ייתכן שיהיה ניתן לבטל את כתב האישום לאחר הגשתו. אכן, כעת מדובר במהלך מורכב יותר. עם זאת, אין זו "משימה בלתי אפשרית". למשל, עורכי דין פליליים יכולים להביא לביטול כתב אישום בגין עבירות כלכליות כאשר הם מעלים נימוקים כגון מעידה חד פעמית או סכום כספי זניח.
יחסו של בית המשפט לעבירות כלכליות
השופט סלים ג'ובראן, בפסק דין שניתן על ידו בע"פ 6474/03, התייחס לסוגיית הענישה בכל הנוגע לעבירות כלכליות. ג'ובראן הביא בפסק דינו את דבריו של השופט ד. לוין במאמרו "גוזרים את הדין" (המשפט, כרך א', עמ' 187). השופט בדימוס לוין קבע כי גישת התגמול רואה בהדגשת סטיגמה אשר ראוי להטביע על מצחו של נאשם, וזאת על מנת שהוא יחוש בסלידת החברה ממעשיו ובכדי שידבק בעבירות אות הקלון. הלכה פסוקה היא כי כאשר עסקינן בעבירות כלכליות (לדוגמא, עבירות מס הכנסה), המעשים הפליליים מבוצעים למעשה כנגד הקופה הציבורית ועל כן קיים אינטרס להחמיר עם הנאשם.
חשוב להדגיש כי גם כאשר עבירות כלכליות מבוצעות כנגד גופים ואנשים פרטיים, עדיין גישתו של בית המשפט איננה סלחנית, וזאת בלשון המעטה. לעיתים, סנגור יכול לבקש מבית המשפט כי העונש שיוטל על מרשו לאחר הרשעתו בעבירות כלכליות יהיה בעל נופך כלכלי.
דהיינו, קנס משמעותי או עיצום כספי. עם זאת, חשוב להדגיש כי בתי המשפט יכולים לבחור שלא ללכת בנתיב זה. הלכה פסוקה היא כי כאשר עסקינן בעבירות כלכליות, המשמשות את העבריין להפקת רווח כספי, ייתכן ולא יהיה מנוס מגזירת מאסר בפועל לצד הקנס. זאת על מנת שהעבריין "לא ייצא נשכר" גם אם הוא חשב לתומו שעלה בידיו להפיק ממעשיו הנאה כספית משמעותית. "חשוב שהעבריין ידע שאף אם הוא יועמד בגין מעשיו לדין, ואף אם יוטל עליו קנס כספי, ייתכן והוא יהיה צפוי גם לשלילת חירותו לצד הפסד הרווח".
