www.what2do.co.il

עבירות נוער

דרגו את המאמר

עבירות נוער

מהן עבירות נוער? כיצד בית המשפט מתייחס לעבירות נוער? מהו האיזון בין שיקולי שיקום לנערים לבין האינטרס הציבורי להרשעתם?

כאשר נער מואשם/נחשד בפלילים נמצאת המערכת במצב בו היא מתקשה להחליט, האם מדובר ב"טעות" של נער שניתן לסווגו כבן טובים (לומד/עובד ) שטעה טעות "חד פעמית", לא פעם כמשובת נעורים, או מדובר בעבריין בהתהוות שנלכד במקרה זה בחשד לאירוע זניח יותר או פחות.


במקרים בהם קטין מואשם או נחשד בביצוע מעשים פליליים, המערכת המשפטית עלולה למצוא עצמה במצב בו היא עומדת בפני השאלה - האם מדובר בנער ש"מעד" או שמא עסקינן בעבריין בהתהוות. מיותר לציין כי יחסם של בתי המשפט ורשויות האכיפה למעשים יהיה בהתאם לתשובה שתונפק לשאלה זו. כמו כן, בעת בחינת עבירות נוער, חשוב לשים לב למהות העבירה. ברור אפוא כי אין דין עבירה קלה כגניבה ממכולת כדין אלימות קשה שתוצאותיה הותירו אצל המתלונן נזקים פיסיים ונפשיים.


התפיסה הרווחת בציבור היא כי עבריינות נוער מאפיינת בעיקר קטינים ממעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין זה כך במציאות. פעמים רבות, קטינים המבצעים עבירות פליליות משתייכים דווקא לאוכלוסיות חזקות ולא אחת מדובר בילדים "מבית טוב".


מה בין התייחסות טיפולית/שיקומית לבין הליך פלילי?


עבריינות נוער שונה מעבריינות בגירים. כאשר מדובר בקטינים המבצעים עבירות פליליות, בתי המשפט יתחילו את הדיון בעניינם מתוך משקפי השיקום. דהיינו, מטרת ההליך תהיה בעלת משקל רב מבחינת היכולת לשקם את הצעיר. יש עורכי דין פליליים המגדירים זאת כ"גישה אבהית". משמע, בית המשפט משמש כ"אביו" של הנער אשר עומד לדין, ומבקש לתקן דרכיו.

 

גישה זו מחלחלת לעיתים גם לפעולת המשטרה. לא אחת, המשטרה מחליטה שלא להגיש כתב אישום כנגד הנער, חרף הוכחה ברורה של ביצוע העבירות. פעמים רבות, הקטין איננו מתמודד עם כתב אישום והוא נשלח לשירות המבחן אשר יערוך תסקיר בעניינו. תסקיר זה עומד על נסיבותיו האישיות של הקטין ועל יחסו למעשים המדוברים. כמו כן, תסקיר שירות המבחן בוחן את התאמתו של הקטין להליכי שיקום.


על פי רוב, נערים העומדים בפני הליכים פליליים יביעו את רצונם לפנות להליכי שיקום. עם זאת, חשוב להדגיש כי רצונו של הנער איננו בהכרח שיקול שאין בלתו. לאמור, ייתכן בהחלט כי נערים אשר סובלים מ"דפוסי התנהגות עברייניים" ידחו על הסף שיקולי שיקום. במקרים כגון דא, ייתכן ובית המשפט "יכפה" על הנער הליכי שיקום. מיותר לציין כי הליכי שיקום לנערים, בדומה להליכי שיקום לבגירים, דורשים את התאמתו של הקטין להליך ואת נסיבות העבירה. למשל, כאשר מדובר בעבירת רצח, סביר להניח כי שיקולי השיקום ייסוגו לעומת שיקולי הענישה.


אשמה מול שיקום


חשוב להדגיש כי ישנם מקרים בהם הנער כלל איננו אשם בביצוע העבירה. במקרים כגון דא, מומלץ שלא "להתפתות" לפנות להליכי שיקום אשר יסיימו את ההליך הפלילי. לעיתים, יהיה זה נכון דווקא להיאבק על חפותו של הנער בבית המשפט. מחקרים רבים אשר נערכו בעניין זה הצביעו לא אחת על כך שתחושת "חוסר צדק" בגין הליך שיקומי שנכפה על נער על לא עוול בכפו, עלולה להיות גרועה יותר מתוצאותיו של הליך שיקומי, מוצלח ככל שיהיה.


חקיקה בנוגע לעבריינות נוער


המשפט בישראל מכיר מספר חוקים ברורים ומוגדרים אשר עוסקים בעבריינות נוער. חוקים אלה נועדו לקבוע את ההתנהלות המיוחדת מול עבריינים קטינים, הן מבחינת ביצוע העבירות והן מבחינת ענישתם. אלו הם החוקים המרכזיים:

 

  • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 - חוק הנוער (טיפול והשגחה) חל על כל הקטינים בישראל. מטרתו של החוק הינה לדאוג באמצעות פקיד סעד לשלומם של קטינים נזקקים. פקיד סעד הינו עובד סוציאלי בעל סמכויות ייחודיות. במסגרת סמכויותיו, פקיד הסעד יכול לקבל גם סיוע מהמשטרה.
  • חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א-1971 - חוק זה נוגע לסמכויותיו של בית המשפט לנוער. מדובר בערכאה משפטית מיוחדת אשר עוסקת בהליכים פליליים הנוגעים לקטינים. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) עוסק בדרכי ענישה, סדרי דין, והטיפול בקטינים כאשר הם ברי אחריות פלילית (בישראל מדובר בקטינים מעל גיל 12 ומעלה). חוק זה קובע מעין מערכת מסודרות וממוסגרת של עבודה מול הגורמים השונים כגון שירות המבחן, המשטרה, שירותי הרווחה ובתי המשפט.

 


מאמרים נוספים בתחום

זכות חשוד להיוועץ עם עורך דין

האם חשוד אשר איננו עצור או מעוכב לחקירה זכאי להיוועץ עם עורך דין? מהן ההשלכות על אי פגישה עם עורך דין לגבי הודעתו של חשוד? 

האיזון בין אינטרס השיקום לאינטרס הציבורי בהרשעת קטינים בעבירות מין

האינטרס הציבורי בהרשעת קטינים אשר הורשעו בעבירות מין בקטינים. האם יש משקל לאינטרס השיקום? 

מחיקת רישום פלילי לקטינים

רישום פלילי עלול לפגוע בעתידו של הנער, ולהשפיע על יכולתו להתגייס לצה"ל, להשתלב בעבודות מסוימות, להוציא רישיון נשק ולקבל ויזה.  

צו איסור פרסום בהליך הפלילי – באילו מקרים אפשר להוציא צו?

צו איסור פרסום מטיל איסור לפרסם בכל אמצעי התקשורת כולל ברשתות החברתיות, מידע הנמצא בידי בתי המשפט, במטרה למנוע פגיעה בחקירה פלילית, או פגיעה בשמו הטוב של חשוד בפלילים. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.