גזר דין לעורך דין אשר הורשע במעילה בכספי לקוחות

דרגו את המאמר

בית המשפט השית על הנאשם, שהואשם בשלוש עבירות גניבה על ידי נפקד, 30 חודשי מאסר בפועל וכ-30 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, הנאשם חויב בתשלום קנס כספי ופיצויים למתלוננים, שהיו לקוחותיו ומהם הוא גנב כסף.

במקרה דנן, הנאשם, עורך דין במקצועו, קיבל לידיו פיקדונות כספיים בשלוש הזדמנויות שונות. פיקדונות אלו כללו את כספי לקוחותיו. במהלך חמש שנים, הוא שלח ידו בכספים ועשה בהם שימוש אישי. רק במקרה אחד מתוך השלושה, הנאשם השיב את הכספים, אך באיחור ניכר. סכומי הכסף שנגנבו היו משמעותיים ביותר. במקרה אחד דובר על סכום של 155,000 דולר. באישום השני, היה מדובר בסך של לפחות 75,000 ₪. באישום השלישי, היה מדובר בסכום של 40,000 דולר. רק סכום זה הוחזר לידי המפקידים, לאחר שהוגשה כנגד הנאשם תביעה משפטית להשבת הכספים ולתשלום פיצויים.

בהכרעת הדין בבית המשפט, הודגשה חומרת העבירה בשל העובדה שהמערער היה עורך דינם של המתלוננים, הופקד כנאמן על כספים אלו ופגע באמון לקוחותיו ובמעמד המקצוע. בית המשפט קבע שסדר הגודל של העבירות והבוטות בהן הן נעשו, העמידו את המעשים ברף העליון של החומרה.

דיון וגזר דין

השופט ציין כי אכן היה מדובר במקרה שעמד ברף העליון של החומרה. הנאשם, כעורך דין רב ניסיון שיכול היה לצפות ולהבין את מלוא הנזק שנגרם ללקוחותיו, העביר לכיסו סכומי כסף גדולים לשימוש אישי. הנאשם לא יכול היה לדעת בוודאות כי יחזיר כספים אלו במועד שיידרש, אך זה לא הפריע לו. באחת מהפרשות, הנזק באי השבת הכספים הוליד סדרת סכסוכים בין בני המשפחה והוביל לאיבוד אמון בני המשפחה באנשים ובעורכי דין בפרט.

מנגד, הנאשם הזמין עדי אופי, שהעידו לזכותו ודיברו בשבחו. נטען כי הוא שירת בצה"ל ביחידה מיוחדת, השקיע רבות בעבודתו ובשירותו הצבאי, היה צנוע ומוכן לעזור כל שהתבקש וגילה מקצועיות ומומחיות רבה בעבודתו. לטענת הנאשם, חבריו נדהמו כששמעו על הסתבכותו והרשעתו בדין. בנוסף, התברר כי מצבו הרפואי היה רע. שכן, בגופו התגלה סרטן בו נאבק והוא אף סבל מסכרת ותחלואים נוספים. לכל אלו הצטרפה העובדה כי הנאשם פשט רגל, איבד את כל כספו ונכסיו, ורישיונו לעסוק בעריכת דין נשלל ממנו.

השופט הדגיש כי לנאשם לא היה תיק פלילי. הוא ניהל משרד עריכת דין שנים רבות בהצלחה, אך יחד עם זאת, לא היה ניתן להתעלם מהרשעותיו הרבות בקובלנות שהוגשו נגדו לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. מקובלנות אלו השופט למד על שלוש פרשיות בהן הורשע הנאשם, עת הפר במעשיו ובמחדליו את חובת הנאמנות כלפי מי שהיו לקוחותיו.

משכך, השופט פסק כי בנסיבות המקרה, היה ראוי לתת משקל נמוך לנסיבותיו האישיות של הנאשם, מול מעשיו החמורים והצורך להרתיע את הציבור. בנוסף, נטען שהפגיעה הקשה באמון הציבור ובמקצוע עריכת הדין הצדיקה ענישה מכאיבה. רק כך היה ניתן להעביר מסר לציבור בדבר החומרה שבשליחת יד בכספי נאמנות.

אמנם הנאשם נקלע למצוקה כלכלית ולכן פעל כך, אך לא היה לו להלין אלא על עצמו. לכך היה להוסיף את העובדה שהנאשם כפר באשמתו וניהל משפט ארוך וממושך. השופט טען כי התנהגות הנאשם במהלך האירועים ובמשפט הצביעה על ניסיונותיו להתחמק מתוצאות מעשיו החמורים. בסופו של יום, השופט השית על הנאשם 60 חודשי מאסר, מהם 30 בפועל והיתר על תנאי. כמו כן, הוטל עליו קנס כספי בסך של 10,000 ₪ ופיצוי המתלוננים בסך של 30,000 ₪.