הרשעת תאגיד ונושא משרה לפי סעיף 119 לחוק המע``מ

דרגו את המאמר

סעיף 119 לחוק מס ערך מוסף מטיל אחריות פלילית לעבירה שבוצעה על ידי תאגיד, גם על נושאי משרה המכהנים בו. כלומר, אם מוצאים את החברה אשמה לפי החוק, יהיה אשם גם "כל מי שבעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, מזכיר, נאמן, בא-כוח, שותף פעיל, חשב, מנהל חשבונות או כל פקיד אחראי אחר".

על פי הפסיקה, לצורך הטלת אחריות פלילית על נושא המשרה, לא מספיק להוכיח כי נושא המשרה היה קשור לתאגיד או שהוא כיהן כמנהלה בפועל. צריך להוכיח כי הוא היה "מנהל פעיל", מי שהמעמד שלו והסמכות בתאגיד מגיעים לכדי ניהול פעיל.
בתביעה שהוגשה כנגד חברה שעסקה במסחר מוצרי חשמל ושניים ממנהליה, לא הייתה מחלוקת על כך שהחברה עברה מספר עבירות של מסירת ידיעות לא נכונות ואי הגשת דו"חות במועד.

כמו כן, אחד המנהלים (להלן:"המנהל המורשע") גם הודה באשמתו במסגרת סעיף 119 כאמור, והוא הפך להיות עד התביעה כנגד המנהל השני. המנהל השני (להלן:"הנאשם") טען כי מעולם לא היה מנהל פעיל בחברה, ולמעשה גם לא ידע על המתרחש בה. מעורבותו הייתה רק בגלל הלוואה כספית שהוא נתן למנהל המורשע. הנאשם טען כי כאשר שם לב שהמנהל המורשע מנהל את התאגיד באופן בו הוא חורג מהאשראי שזה העמיד לרשותו, הוא החליט לנקוט בצעדים שיגנו על השקעתו ולכן דרש להתמנות כמנהל החברה על מנת להצר את צעדיו של המנהל המורשע.

טענות המאשימה

המאשימה טענה כי הנאשם נושא באחריות הפלילית למעשיו ומחדליו של התאגיד המורשע. את טענותיה היא ביססה על מספר מסמכים ועדויות, שלטענתה מוכיחים כי הנאשם היה מנהל פעיל בתאגיד. להלן פירוט המסמכים:

• מסמך פתיחת חשבון בנק על שם התאגיד בו הנאשם נרשם כבעלים ומורשה הפעולה בחשבון החברה.
• הנאשם חתם על טופס "רישום עוסק לצורכי מס ערך מוסף" בתור מנהל החברה.
• רואה החשבון של החברה העיד כי הנאשם חתם על הטופס בסעיף ב' בנוכחותו.
• בפרוטוקול האסיפה הכללית של החברה הוחלט כי הנאשם ישמש מנהל היחיד של החברה וכי הוא בעל זכות החתימה בחברה.
• הנאשם היה בעל המניות היחיד בחברה שגבתה דמי ניהול מהתאגיד המורשע, בסכום של 35,000 ₪ בחודש.

נוסף למסמכים המפורטים, המנהל המורשע העיד כי הנאשם היה המנהל הפעיל של החברה והיחיד שמשך שיקים בחברה. כמו כן, הוא העיד שהנאשם נתן הוראות מה לעשות בתקבולים שהתקבלו ובאיזה כסף לקנות את הסחורה. הנאשם נהג לבקר במשרדי התאגיד 3-4 פעמים בשבוע והם היו מדברים בטלפון באופן יומיומי. גם עדותו של רואה החשבון של החברה קבעה כי בתקופת הקמתה של החברה, הנאשם הוצג בפניו "כבעלים של החברה".

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קובע כי פלוני ייחשב כמנהל הפעיל של התאגיד לאור מידת המעורבות של פלוני בניהול השוטף של התאגיד. אין רשימת קריטריונים ברורה לבחינת המעורבות, אבל ניתן להיעזר בסיווג התאגיד, היקף עסקיו, הרישום הרשמי לגבי תפקידו של פלוני ומידת המעורבות שלו בקבלת ההחלטות כספיות. המבחן החשוב מכולם הינו שאלת הזיקה בין העבירה שנעברה על ידי התאגיד ותחום פעילותו הספציפי של הנאשם.

כאשר בית המשפט סוקר את הראיות שהוצגו בפניו, הוא מגיע למסקנה כי הנאשם היה בעל מעמד של מנהל פעיל בחברה. עצם העובדה שהחברה שנמצאת בשליטתו המוחלטת של הנאשם, גובה דמי ניהול מהתאגיד המורשע, מהווה אינדיקאציה כי הרישום בספרי התאגיד שהנאשם הוא המנהל של החברה, לא מהווה רישום פורמאלי בלבד אלא מהותי. רישום זה מצביע על תפקודו של הנאשם בפועל, כמנהל הפעיל של החברה.

הנאשם אף הצהיר בחקירותיו כי "רק הוא חותם על השיקים" והוא זה שיזם את הקמתה של החברה. כל אלו מצביעים על תפקידו ועל התנהלותו של הנאשם, ששימש כמנהלה הפעיל של החברה. אומנם הנאשם לא היה נוכח באופן קבוע במשרדי החברה, אבל הוא היה מגיע לחברה על מנת לראות את החשבוניות וכדי להתעדכן במחזורי המכירות של החברה.

לסיכום, הנאשם הורשע ביחד עם החברה והמנהל שכבר הודה באשמתו, בעבירות על חוק מס ערך מוסף.