הלבנת הון וענישה במשפט הפלילי

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הלבנת הון הינה עבירה חמורה ביותר אשר רשויות החוק הכריזו עליה מלחמת חורמה. ואכן, נוכח הישנותן של עבירות אלה, ניתן לראות החמרה משמעותית גם בגזרי הדין המוטלים על נאשמים המורשעים בהן. להלן מאמר העוסק בשיקולי הענישה בגין הרשעה בעבירות של הלבנת הון.

ראשית, עלינו להבין מהי הלבנת הון. חוק איסור הלבנת הון מגדיר את העבירות הנ"ל על בסיס האיסורים הקבועים בו. חוק זה נועד באופן עקרוני למזער ולהקטין את הנזק שעלול להיגרם לאוצר המדינה בעקבות הלבנת הון. כמו כן, מיותר לציין כי הלבנת הון מזיקה גם לאינטרס הציבורי ולכלכלתה של המדינה.

לדוגמא, הלבנת הון יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר גורמים עברייניים מבקשים להתפרנס כתוצאה מביצוע העבירות והם מבקשים להלבין את הונם ולהפוך אותו לחוקי. כמו כן, הלבנת הון יכולה להיות גם ניסיון לעקוף תשלום מיסים או דיווח על חובות מסוימים. למשל, חברות רבות מבצעות הלבנות הון וזאת כאשר הן משתמשות בכספים מבלי לדווח עליהם (ועל כן הן אינן "מפרישות" לציבור את חלקו ברווח).

בכדי שיהיה ניתן לאכוף את חוק הלבנת ההון, נקבע כי מערכת הבנקאות ונותני שירותי מטבע חייבים לדווח על כל משיכה, הפקדה מעבר לסף מסוים. כמו כן, מוטל עליהם גם לדווח על פעולות יוצאות דופן וחריגות בחשבון בנק מסוים. לעיתים, הלבנת הון מבוצעת על ידי פלוני עבור אלמוני. במקרים אלה, כאשר קיים חשש של ניסיון לעקוף את חובת הדיווח, הבנק או נותן שירות המטבע צריך לדווח על כך לרשות.

כל ההוראות הנ"ל נקבעו בחוק במטרה להתמודד עם תופעת הלבנת ההון במדינה ולהביא את העבריינים לדין. כמו כן, מטרתן גם לשמש כגורם התרעתי כנגד עבריינים פוטנציאליים השוקלים לפעול בדרכים פסולות אלה.

חוק איסור הלבנת הון איננו מהחוקים הותיקים במדינה. מדובר בחוק חדש יחסית אשר בתי המשפט טרם התייחסו למלוא היבטיו ופרשנויותיו. לא אחת, צעירותו של החוק עמדה כסיוע לנאשמים שהוגשו כנגדם כתבי אישום בגין עבירות הלבנת הון. זאת מתוך טעמים כגון אי התאמת החוק בציבור, העדר מודעות בנוגע להוראות החוק, הימנעות מאכיפה חמורה של סנקציה ראשונית וכדומה. עם זאת, ובשל מורת הרוח הציבורית נוכח עבירות הלבנת הון, המגמה משתנה כל הזמן ולחומרה.

שיקולי הענישה המנחים את בית המשפט בבואו לגזור את דינו של אדם שהורשע בהלבנת הון מתייחסים למספר היבטים:

1. נסיבותיו האישיות של הנאשם.
2. אופן ביצוע העבירה.
3. היקף הכספים שהולבנו.
4. עבר פלילי מצידו של הנאשם.
5. מקור הכספים אשר עומדים על הפרק (האם מקורם בעבירות פליליות?).
6. הבעת חרטה מצידו של הנאשם.
7. שיקולי שיקום.
8. האינטרס הציבורי מול נסיבותיו של הנאשם.
9. מצבו הכלכלי של הנאשם לאחר הרשעתו.
10. הודאתו של הנאשם במיוחס לו.
11. זכות הציבור לדעת.

מיותר לציין כי הרשימה שלעיל איננה רשימה סגורה. בכל מקרה בו בית המשפט נדרש להכריע באשר לגזר דין בגין עבירות הלבנת הון, שומה על השופטים להתייחס לסוגיה באופן פרטני. ואכן, מושכלות ראשונים הן כי הענישה הפלילית הינה תמיד אינדיבידואלית.

דוגמא לגזר דין - מאסר בפועל וקנס

בשנת 2009, בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר ארבע שנות מאסר בפועל על מאמן כדורסל לשעבר שהורשע בהלבנת הון. יודגש כי המאמן הורשע גם בעבירות של שיבוש הליכי משפט, שימוש במסמך מזויף והוצאת חשבונות מס פיקטיביות. נקבע כי מעשיו של הנאשם במקרה דנן נעשו במטרה ברורה - להעלים מיסים. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח וקבע כי עליו לשלם קנס בשיעור של 300,000 שקלים.