מאסר לבעלים של חברת בנייה בגין עבירות במרמה

דרגו את המאמר

פרויקט בניה שנקלע לקשיים כלכליים יכול לגרום נזקים עצומים עבור האנשים אשר רכשו את הנכסים שבו. כפי שיתואר להלן, לא אחת, הקריסה מלווה גם במעשים פליליים מצידה של החברה הקבלנית.

במקרה דנן, הנאשם שימש במשך מספר שנים כמנהל חברת בניה. החברה בנתה דירות ומבנים בבאר שבע, ראשון לציון וכן באילת. במסגרת תפקידו כמנהל חברת הבניה, הנאשם קיבל כספים מלקוחות החברה, והציג להם מצג לפיו הם מקבלים בטוחה בצורת ערבות בנקאית. בפועל, מדובר היה במצג שווא. למעשה, הנאשם זייף את הערבויות הבנקאיות שהוצגו ללקוחות.

במקרה אחר, הנאשם מכר לקבוצת קונים דירות שהיו ממושכנות לאחד הבנקים לטובתם של רוכשי דירות אחרים. כתב האישום כולל מסכת ארוכה של ביצוע עבירות מרמה וגניבה במשך כמה שנים. לעבירות אלה התלוו גם עבירות זיוף ושימוש במסמכים מזויפים. הנאשם הודה באישומים כנגדו במסגרת כתב אישום מתוקן, ובית המשפט נדרש לגזור את דינו.

הפגיעה ברוכשי הדירות

מטעם המאשימה הופיע בא כוחו של כונס הנכסים הרשמי שהעיד כי במסגרת אחד הפרויקטים שקרסו, נשארו 87 רוכשים שנפגעו עקב מעשיו של הנאשם. הודגש כי בשל התנהלות הנאשם, הפרויקט כולו הסתבך בבעיות משפטיות וכבר מספר שנים הבניה לא מתקדמת. כונס הנכסים ציין כי נכון לדיון בגזר הדין, רוכשי הדירות ממשיכים להתגורר בדירות השכורות. יתרה מכך, במקביל למגורים בשכירות, רוכשי הדירות נאלצים לשאת גם בתשלומי המשכנתא לבנקים. חלק מהרוכשים פלשו לדירות למרות שאלו עדיין לא מוכנות, ומתגוררים בבניינים בהם ליקויי בטיחות חמורים. המאשימה הוסיפה כי כונסי הנכסים שמונו לשם קידום הפרויקט אינם מצליחים בכך ושניים מהם כבר עזבו את המשימה.

תסקיר שירות המבחן

תסקיר שירות המבחן ציין כי הנאשם הינו גבר בן 36, נשוי ואב לשלושה ילדים. לכאורה, הנאשם ניהל חיים "רגילים" לחלוטין. הוא גדל במשפחה נורמטיבית, סיים 12 שנות לימוד והתגייס לצה"ל. בצה"ל, הנאשם שירת שירות קרבי ואף סיים קורס קציני חי"ר (לאחר מכן שירת בשירות קבע וכעת משרת במילואים בדרגת רס"ן). עם שחרורו מהצבא, הנאשם השתלב בחברת הבניה המשפחתית. שירות המבחן ציין כי הנאשם ייחס את מעשיו לקשיים הכלכליים הקשים שחוותה החברה, ובכך ניסה הנאשם לקדם את פרויקט הבניה. הוא נטל הלוואות מבני משפחה ואף מהשוק האפור אך לא הצליח לשקם את מצבה הכספי של החברה.

הראיות לעונש

המאשימה העלתה על דוכן העדים חלק מרוכשי הדירות בפרויקטים השונים. מקרה זה דומה למקרה של חפציבה בכך שבשני המקרים היה מדובר בקבלנים שעברו על החוק ובמעשיהם גרמו לנזקים בלתי הפיכים לרוכשי הדירות.

לטענת ב"כ המאשימה, בעת גזירת עונשו של הנאשם, היה על בית המשפט להתעלם מכך שבפרשת חפציבה בועז יונה נשלח ל-7 שנות מאסר "בלבד". במקרה זה, טענה המדינה, היה ראוי לגזור על הנאשם 15 שנות מאסר בפועל וזאת בעיקר לאור העובדה שהאחרון ביצע את העבירות האמורות במשך 7 שנים (במסגרתן הנאשם הונה את רוכשי הדירות בסכום כולל של 18,000,000 ₪).

ההגנה הציגה שורה ארוכה של עדי אופי אשר נשאו דברים בזכותו של הנאשם. בין העדים היו ראש עיריית דימונה, ראש ישיבת הסדר בה למד הנאשם, ממונה ממשרד הפנים, עורך דין, ממלא מקום ראש העיר ועוד. כולם העידו כי הם הכירו את הנאשם מגיל צעיר וסיפרו על אופיו ועל תרומתו לאנשים אחרים. עדי האופי שיתפו את בית המשפט בנטייתו של הנאשם לתרום לנזקקים ועל היות המשפחה כולה עוגן מוכר וידוע בעיר דימונה.

הסנגור ציין כי מרשו הינו אדם נורמטיבי והוא היה "עמוד תווך בחברה המשפחתית". ב"כ הנאשם טען כי החברה נקלעה לקשיים ומעשיו של מרשו נועדו אך ורק לטובת סיום הפרויקטים. הודגש כי מעולם לא נטען שהנאשם שלשל לכיסו הפרטי את כספי ההונאה, אלא כל כולם נועדו למנוע את קריסת החברה.

גזר הדין

בית המשפט ציין כי לא הייתה מחלוקת לגבי חומרת מעשיו של הנאשם. הודגש כי הנאשם קיבל מרוכשי הדירות סכומי כסף אדירים במרמה, ומעשיו גרמו להרס כלכלי ונפשי של משפחות שלמות. למרות זאת, בית המשפט התרשם כי הנאשם פעל לא מתוך מניעים אישיים של בצע כסף או רצון התעשרות, אלא מתוך שאיפה כנה להציל את פרויקט הבניה שנקלע לקשיים.

במהלך המשפט, לא הובאה כל ראיה שהנאשם נטל את הכספים לעצמו, ובית המשפט מצא לנכון להתחשב בכך במסגרת גזירת עונשו. בסופו של היום, בית המשפט גזר על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל ועוד 18 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, נקבע גם כי הנאשם ישלם פיצוי לנפגעים בגובה 3,000 ₪ לכל משפחה.