פרשת קרן האקדמאים במדעי החברה והרוח
| דרגו את המאמר |
|
|
בעניין:
|
מדינת ישראל – פמת"א (מיסוי וכלכלה)
|
המאשימה |
|
|
|
ע"י ב"כ עו"ד |
איריס שמואלי
|
|
|
|
נ ג ד
|
|
|
|
|
1 . סקוריטס (סוכנות ביטוח) 1997 בע"מ
2 . שפירא גבריאל
שניהם על ידי עו"ד בעז בן צור וקרן שמש
3 . גל
ע"י עו"ד יעל גרוסמן וטלי ליכט4. חיים
ע"י עו"ד ליאור אפשטיין
|
הנאשמים |
|
פרוטוקול
ג ז ר - ד י ן
נגד הנאשמת 1, חברה פרטית המורשית לעסוק בישראל בעסקי ביטוח, ונגד מנהלה, הנאשם 2, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הפיקוח").
כתב האישום תוקן במסגרת הסדר טעון שהושג בין הצדדים.
בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, הנפיקו הנאשמים פוליסת ביטוח חיים קבוצתית לביטוח חיים לקבוצת עמיתי קרן המח"ר - שהיא קרן ההשתלמות של האקדמאים בוגרי מדעי החברה והרוח (להלן: "קרן המח"ר"). בחודש נובמבר 99' ניגשו הנאשמים למכרז שפרסמה קרן המח"ר, והגישו הצעה לביטוח עמיתי קרן המח"ר בביטוח חיים קבוצתי לתקופה של שלוש שנים. לטענת המאשימה, בעשותם את המעשים המתוארים, לא קיימו הנאשמים את תנאי רישיון המבטח שהונפק לנאשמת 1, מכוח חוק הפיקוח ב-18.2.98. שכן, עפ"י הרישיון לא הייתה הנאשמת 1 רשאית אותה עת לעסוק בענף ביטוח החיים.
בתאריך 16.12.08 הציגו הצדדים הסדר טעון, במסגרתו הוגש בהסכמה כתב אישום מתוקן, הוגש הסכם חתום, ובו הוצג ההסכם העונשי שבין הצדדים.
אשר לנאשם 3, שהוא סוכן ביטוח בעיסוקו, ובעל רישיון לעסוק בתיווך לביטוח. גם הוא עומד לדין בגין עבירות שעבר על חוק הפיקוח, ועבירה של קבלת דבר בתחבולה.
הנאשם 3 פעל עסקית במסגרת סוכנות הביטוח "גל את ביילי" שבבעלותו ובבעלות חיים ביילי, הנאשם 4 בתיק, כשותפות וכחברה פרטית (להלן: "סוכנות הביטוח").
ברקע כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים - פוליסת ביטוח חיים קבוצתית שהוציאה חברת סקוריטס סוכנות לביטוח (1997) בע"מ (מורשים לוידס), לעמיתי קרן המח"ר.
בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם 3, ואשר תוקן במסגרת הסדר טעון, שני אישומים, שניהם קשורים בפוליסת ביטוח החיים הקבוצתית של עמיתי קרן המח"ר.
באישום הראשון נאמר, כי הנאשם וסוכנות הביטוח, למרות שלא רשאים היו לתווך בענף ביטוח החיים, פעלו כמתווכים בין חברת סקוריטס, לבין קרן המח"ר ואף גבו את כספי הביטוח, ושילמו למבוטחי הקרן את תביעותיהם, ובכך הפרו את הוראות הסעיפים 30 ו-41 לחוק הפיקוח.
באישום השני נאמר, כי גם לאחר שחדלה חברת סקוריטס ב-2001 לבטח את עמיתי קרן המח"ר, המשיך הנאשם 3, בשם סוכנות הביטוח, לנהל ביטוח חיים קבוצתי עבור קבוצת עמיתי קרן המח"ר כשהוא נמנע בכוונה תחילה מלהודיע לקרן על העדר כיסוי ביטוחי ודאי לפוליסת ביטוח החיים הקבוצתי. תחת זאת, הנאשם הציג בתחבולה בפני קרן המח"ר מצג מטעה כאילו קיים כיסוי ביטוחי לקרן המח"ר מטעם חברת סקוריטס, ומטעם חברת "אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ". בדרך זו, גם המשיך הנאשם 3, באמצעות סוכנות הביטוח, במהלך השנים 2001 ו-2002, לנהל את פוליסת ביטוח החיים של עמיתי קרן המח"ר: הוא גבה בתחבולה את דמי הפוליסה בסכום כולל של 4,446,720 ₪, ומסכומים אלה שילם את תביעות המבוטחים.
המאשימה מייחסת לנאשם 3 בכתב האישום המתוקן עבירה של עיסוק בתיווך לביטוח בניגוד לתנאי הרישיון, לפי סעיף 104(ג)(2) לחוק הפיקוח, עבירה של קבלת עסקי ביטוח בניגוד להוראות סעיף 41(א), לפי סעיף 104(ג)(9) לחוק הפיקוח, ביטוח בלא רישיון, עבירה לפי סעיף 104(ב)(1) לחוק הפיקוח, וכן, עבירה של קבלת דבר בתחבולה, לפי סעיף 416 לחוק העונשין.
גם בעניינו של נאשם 3 הוגשו לביהמ"ש תנאי הסדר טיעון אשר כלל את תיקונו של כתב האישום, והסדר עונשי מוסכם על הצדדים.
אשר לנאשם 4, שהיה בתקופה הרלוונטית סוכן ביטוח, בעל רישיון לעסוק בתיווך לענין ביטוח על פי חוק הפיקוח. כפי שהובהר לעיל, היה נאשם 4 שותפו של נאשם 3 בסוכנות "גל את ביילי", ובחברה "גל את ביילי סוכנות לביטוח (1997) בע"מ", ונחשב למנהל המערך הלוגיסטי של התאגיד, ומי שטיפל במערך גביית התשלומים וסילוק התביעות של עמיתי קרן המח"ר.
בכתב האישום המתוקן שהוגש לגביו ביום 18.12.08, טוענת המאשימה באישום הראשון, כי הוא עסק בתיווך לביטוח בניגוד להוראת סעיף 24 (א) לחוק הפיקוח, ופגע בכך בניהול התקין של עסקי התאגיד. על כן, מייחסת לו המאשימה עבירות לפי סעיף 104(ג)(2) לחוק הפיקוח וסעיף 424(2) לחוק העונשין.
באישום השני בכתב האישום המתוקן, טוענת המאשימה, כי הנאשם 4 הפר את חובת הפיקוח שהייתה מוטלת עליו לגבי עסקי התאגיד, משום שלא פיקח על פעולותיו של שותפו, נאשם 3, ולא עשה כל אשר ניתן היה לעשות כדי למנוע את המצגים המטעים שהציג נאשם 3 בהמשיכו לנהל את פוליסת הביטוח של עמיתי קרן המח"ר בשנים 2001-2002, כאילו קיים לה כיסוי ביטוחי וודאי.
לפיכך, מייחסת המאשימה לנאשם 4 באישום השני עבירות של הפרת חובת הפיקוח על ידי נושאי משרה בתאגיד, לפי סעיף 105 לחוק הפיקוח, ועבירה של פגיעה בניהול התקין של עסקי התאגיד, לפי סעיף 424(2) לחוק העונשין.
במסגרת הסדר הטיעון, ביקשו כל הנאשמים לחזור בהם מכפירתם.
הנאשם 2 הודה בשמו ובשם נאשמת 1 במיוחס להם בכתב האישום המתוקן. והם הורשעו בעבירה של אי קיום תנאים ברשיון המבטח, בניגוד לסעיף 14 לחוק הפיקוח.
הנאשמים 3 ו-4 הודו במיוחס להם בכתבי האישום המתוקנים לגביהם, והורשעו בעבירות המפורטות לעיל.
ביהמ"ש הבהיר לצדדים כי הוא אינו כבול בהסדרי טיעון.
עם זאת, בהתאם להסדר שהציגו הצדדים, הורה ביהמ"ש על קבלת תסקירי מבחן לגבי הנאשם 2 ונאשם 4, והורה לממונה על עבודות השירות להכין חוות דעת לגבי האפשרות שנאשם 3 יבצע עונש מאסר בעבודות שירות ציבוריות.
התקבלו תסקירי מבחן, בהם נפרשו נסיבותיהם האישיות של הנאשמים דנן. המלצת שרות המבחן לגבי נאשם 2 היא לביצוע עבודות של"צ בהיקף של 160 שעות, ולגבי הנאשם 4 נמסרה המלצה של 200 שעות של"צ.
הממונה על עבודות השירות בחן את עניינו של נאשם 3 והביע דעתו כי הוא יכול לעבוד בעבודות שירות במגבלה של 6 שעות עבודה ליום.
בית המשפט, כאמור, אינו כבול בהסדר טיעון בין הצדדים, ועל כן, נשקלו לעומקן הנסיבות הצריכות לענין שבפנינו.
יובהר, כי בנסיבות העניין, בעיקר משום שעסקינן בפרשה אחת, אשר נדונה במאוחד מאז הגשת כתב האישום, איחדתי את הדיון בנושא הענישה לגבי כל הנאשמים שלפניי.
לגופו של עניין:
מלאכת גזירת הדין כרוכה, ככלל, בהפעלת שיקול דעת שיפוטי ועריכת איזון בין מכלול של שיקולים: מטרות הענישה מצד אחד, וביניהן, שיקולים של הרתעה, מניעה, תגמול והוקעה, העומדים ביחס ישר לחומרת המעשים ולנסיבות בהם בוצעו, ובצדם שיקולים של שיקום וחינוך העבריין; מן הצד השני, ניצבים שיקולים הנוגעים לנסיבות האישיות של העבריין, לרבות, הרקע האישי ממנו צמח, עברו, הנסיבות האישיות והמשפחתיות, וסיכויי הישנות העבירות. בכל מקרה ומקרה אמור בית המשפט למצוא את המשקל הראוי שיש לתת לכל אחד ואחד מן השיקולים, ובכך, מפעיל הוא את שיקול דעתו, כשהעונש הנגזר בסופו של דבר, הוא תוצאה משוקללת של השיקולים השונים שהובאו בחשבון, כל זאת, על רקע מדיניות הענישה הכללית הנוהגת במדינה, כפי שהיא מיושמת על ידי בתי המשפט [ע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2), 421].
ההכרעה בין הכוחות הנוגדים המובילים את מטרות הענישה השונות תלויה, בסופו של יום, בנסיבותיו של כל מקרה, בטיבו של העבריין ובנסיבות האישיות המייחדות אותו, באופי העבירות, ברקע לביצוען ובחזרה עליהן, וגם במידת הנזק שהיסבו [ע"פ 291/81 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (4), 438, 443-444]
בתי המשפט קבעו מדיניות ענישה מחמירה בעבירות כלכליות, שתוצאותיהן משפיעות בתחומים וברבדים כלכליים במדינה, כשהמשקל המכריע הוא לשיקולי ההרתעה, הגמול וההוקעה. הענישה החמורה מתחייבת, דרך כלל, כדי להעמיד נאשמים על מלוא חומרת מעשיהם ותוצאותיהם, לתת ביטוי לאינטרס הציבורי-חברתי של הוקעת העבריין, להגן על הציבור מפני פגיעתו, ושלא לפטור בלא כלום או בעונש קל מי שמעל מעילה בוטה באמונם של אחרים, וסיכן את האינטרסים שלהם.
חוקי הפיקוח על שירותים פיננסיים נועדו לקיים פיקוח ראוי על המשק הפיננסי והשירותים שהוא מספק לציבור. בין השאר, ביקש המחוקק להבטיח פיקוח מאוזן ונאות על עסקי הביטוח, אשר מגלגלים מדי שנה סכומי כסף עצומים. זו הסיבה שרשויות הפיקוח על הביטוח מבררים ובוחנים כל בקשה להנפקת רישיון מבטח ומתווך בענפי הביטוח כאשר המטרה היא למנוע כל פגיעה פוטנציאלית בצרכנים.
בחינת מעשי הנאשמים, כפי שהם מופיעים בכתבי האישום המתוקנים, מורה בעליל, כי המעשים פגעו בלב לבו של אינטרס ציבורי מוגן. הפגיעה נמשכה תקופה לא קצרה. הפגיעה הזאת על נסיבותיה הכוללות ראויה הייתה לענישה חמורה מזו שהציגו הצדדים בהסדר הטיעון.
עם זאת, לא ניתן להתעלם מנסיבות אישיות מיוחדות שהוצגו לפניי גבי כל אחד ואחר מהנאשמים 2, 3, 4; ולא ניתן כמובן להתעלם מנסיבות אחרות, חלקן אובייקטיביות, הכרוכות במעשים עצמם ובמהלכי המשפט שהתנהל.
בקביעת עונשיהם של הנאשמים, ראיתי להביא בחשבון לקולא את טיעוניהם המלומדים של הסנגורים, אשר היטיבו בתיאור הפגיעה שנפגעו מרשיהם מעצם החקירה ומההליכים הפליליים, ואות הקלון שדבק בהם עקב כך; ראיתי להביא בחשבון לקולא את טיעוניהם המלומדים של הסנגורים, אשר היטיבו לתאר את הבעייתיות הדיונית הקשורה בפרשנות חוקי הביטוח הרלוונטיים לתקופה נשוא כתב האישום.
חלוף הזמן גם הוא שיקול נכבד בין מכלול השיקולים שיש להביאם בחשבון בקביעת העונש: שכן, מאז נחשפה הפרשה, מאז החקירה ומאז הגשת כתב האישום, חלף זמן רב מאוד. אמנם, ההליכים המשפטיים התנהלו כסדרם, נשמעו לעיתים מזומנות עדי התביעה ולא נרשמו עיכובים או דחיות מיותרות. אולם, עובדה היא שאנו ניצבים כיום במרחק של כ-7 שנים מאז נחשפה הפרשה ונחקרה. בתקופה זו חלו שינויים במשק הפיננסי, ובמיוחד בחוקי הפיקוח על הביטוח. אני מביאה בחשבון לקולא את הודיית הנאשמים שחסכה ללא כל ספק זמן שיפוטי יקר; ובסופו של יום, לא ניתן להתעלם מהסנקציות הקשות שנקטו בהן הרשויות כלפי הנאשמים, הכל כמפורט בהסדרי הטיעון.
יצוין, כי לאחר בחינת הסדר הטיעון, ובאיזון בין השיקולים, התרשמתי שהצדדים נתנו דעתם לפערים ואבחנות בין מעשי הנאשמים, ואלה משתקפים בהסדרים המוצעים לעניין העונש.
על כן, אני מחליטה לאמץ את הסדרי הטיעון.
אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:
על נאשמת 1 אני מטילה:
קנס כספי בסך 100,000 ₪.
הקנס ישולם לקופת ביהמ"ש ב – 5 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון בהם לא יאוחר מ- 2.3.09 וכל תשלום נוסף 30 יום לאחר מכן.
לגבי נאשם 2, גבריאל שפירא:
1. רישיון סוכן הביטוח יבוטל למשך שנה, החל מ – 1.2.09, בכפוף לפרטי ההסדר שבין הנאשם 2 למפקח על הביטוח.
2. ניתן צו של"צ בהיקף של 160 שעות, על פי תוכנית שגיבש שירות המבחן, במסגרת עמותת "עזר מציון" בבני ברק – 4 שעות שבועיות.
3. כמו כן, אני מטילה על נאשם 2 קנס כספי בסך 70,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתם.
הקנס ישולם לקופת ביהמ"ש ב – 5 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון בהם לא יאוחר מ- 2.3.09 וכל תשלום נוסף 30 יום לאחר מכן.
לגבי נאשם 3, רונן גל:
1. רישיון הנאשם לעסוק כסוכן ביטוח נשלל בזאת לצמיתות, והוא מוזהר בזאת כי עליו להימנע לצמיתות מלעתור לקבלת רישיון עיסוק ו/או לעסוק בפועל בכל עיסוק בתחום הביטוח, הייעוץ וניהול ההשקעות.
2. מאסר בפועל בן 6 חודשים.
בהתאם לחוות הדעת שהגיש הממונה על עבודות השירות, ניתן לנאשם לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות ציבוריות במסגרת "אגודת שמע" בת"א רחוב פליטי ספר 30, ת"א (מגבלה של 6 שעות עבודה ליום, בימים א'-ה').
3. מאסר על תנאי בן 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה לפי הסעיף 104 לחוק הפיקוח, וכן כל עבירה לפי סימן ו' לפרק יא' בחוק העונשין תשל"ז – 1977, למעט הסעיפים 417, 432, 435, 436, 437.
4. קנס כספי בסך 50,000 ₪ או 70 ימי מאסר תמורתם.
הקנס ישולם במסגרת הליך פשיטת רגל בביהמ"ש המחוזי בת"א, בתיק פש"ר 2015/07.
המזכירות תעביר העתק גזר הדין למזכירות הכנ"ר, וכן, למזכירות ביהמ"ש המחוזי בת"א.
5. הנאשם 3 יחתום על התחייבות בסך 150,000 ₪, שלא יעבור תוך 3 שנים מהיום את העבירות המפורטות בסעיף 3 לעיל. אם לא יחתום על ההתחייבות, ייאסר ל- 3 חודשים.
לגבי נאשם 4, חיים ביילי:
1. רישיונו לעסוק כסוכן ביטוח נשלל בזאת לצמיתות, והוא מוזהר בזאת כי עליו להימנע לצמיתות מלעתור לקבלת רישיון עיסוק בתחום הביטוח ו/או לעסוק בפועל כסוכן ומתווך בתחום הביטוח.
2. ניתן צו של"צ בהיקף של 200 שעות, על פי תוכנית שיגבש שירות המבחן ויעביר לאישורי תוך שבועיים מהיום.
3. קנס כספי בסך 100,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתם.
הקנס ישולם לקופת ביהמ"ש כדלקמן:
סך 50,000 יפקיד הנאשם 4 תוך 10 ימים מהיום.
היתרה, 50,000 ₪, יפקיד הנאשם 4 בקופת ביהמ"ש ב- 5 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון בהם לא יאוחר מ – 2.4.09 וכל תשלום נוסף לא יאוחר מה- 2 לחודש שלאחר מכן.
4. הנאשם 4 יחתום על התחייבות בסך 200,000 ₪, שלא יעבור תוך 3 שנים מהיום את העבירות בהן הורשע. אם לא יחתום על ההתחייבות, ייאסר ל- 4 חודשים.
מובהר בזאת לנאשמים 2 ו-4 כי עליהם לעמוד בכל דרישות שירות המבחן כפי שיידרש מהם ואם לא יבצעו את המוטל במסגרת צו השל"צ, עלול ביהמ"ש לגזור את דינם מחדש.
הנחיות משלימות לגבי נאשם 3:
תחילת ריצוי עבודות השירות הוא 23.2.09.
מובהר בזאת לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות פתע, וכל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.
כמו כן, על הנאשם להודיע מיד לממונה על כל שינוי בכתובתו.
אני מורה לנאשם 3 להתייצב בפני המפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה בתאריך האמור, בשעה 8:00, מפקדת גוש מרכז, ת.ד. 81 רמלה, קו אוטובוסים 247 (מהתחנה המרכזית של רמלה או לוד).
המזכירות תעביר העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.
הודע על זכות ערעור משך 45 יום מהיום.
ניתן והודע היום 01 בפברואר, 2009 (ז' בשבט תשס"ט) במעמד הצדדים.
|
שריזלי דניאלה, שופטת
|
