עבירה שיש עימה קלון, משמעות פוליטית

דרגו את המאמר

צחי הנגבי, חבר הכנסת לשעבר אשר הורשע במתן עדות שקר בבית המשפט, ממתין כעת לסוגיה משמעותית בעניינו – האם יוטל עליו קלון בגין מעידתו. הנגבי, אשר זכה לתמיכה של רבים מהסקטור הפוליטי (ביניהם יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, שר הביטחון, אהוד ברק וראש הממשלה, בנימין נתניהו), יודע היטב את משמעות הקלון עליו.

הטלת קלון על פוליטיקאי, איש ציבור, או בעל מקצוע מסוים (כגון עורך דין) עלולה להיות בעלת השלכות קשות ביותר על המשך חייו בתחום עיסוקו. קלון הינו למעשה אות קין בגין ביצוע העבירה אשר בית המשפט קובע כי יש עימה פגם מוסרי חמור.

החוק בישראל מפרט מהו קלון ואינו עוסק בסוגיה - מתי יש להטילו בגין ביצוע עבירה מסוימת. מדובר, אפוא, ביציר של הפסיקה אשר מסתמך על פסיקות רבות שנים בתחום המשפט הפלילי. למעשה, החוק עוסק יותר במשמעות של הטלת הקלון ופחות במהות הטלתו ונסיבותיה.

פרופ' רות גביזון, לשעבר שופטת בית המשפט העליון, קבעה בספרה כי במקרים בהם המחוקק מדבר על קלון, משקף הקלון את אמות המידה החבריות והערכיות של החברה.

שלושת סוגי הקלון

ההלכה הפסוקה בעניין הקלון קבעה כי ישנם שלושה סוגים של עבירות מבחינת קלונן. ישנן עבירות אשר מטבע ברייתן הן עבירות שיש עימן קלון אך נסיבות המקרה מיוחדות הן וקובעות כי יש לשלול מהמורשע את פגם הקלון. לעומתן, ישנן עבירות אשר יש עימן קלון ואין כל דרך להימנע מהטלתו על המורשע. עבירות גבוליות שאין עימן קלון יכולות לגרור הטלת קלון על נאשם בהתאם לנסיבות מיוחדות.

במילים אחרות, מרכז הכובד בבחינת הטלת הקלון על נאשם מצוי בנסיבות המיוחדות של כל מקרה לגופו. בעניינו של צחי הנגבי, מדובר בהרשעה במסגרת משפט בגין מינויים פוליטיים והתנהלותו של האחרון בפרשה. המשפט התנהל במשך מספר שנים ובמהלכו הואשם הנגבי בעבירות חמורות כגון שוחד, הפרת אמונים, ניסיון להשפיע על בעל זכות הצבעה ועוד.

כמו כן, הנגבי הואשם במתן עדות שקר ושבועת שקר. עבירות אלו הינן עבירות אשר נושאות עימן קלון. בתום המשפט בעניינו, זוכה הנגבי ממרבית האישומים כאשר הרשעתו היחידה נותרה בגין מתן עדות השקר. אם כן, האם יש להטיל עליה קלון?

למעשה, הסוגיה המשפטית המורכבת במקרה דנן עוסקת בפוליטיקאי צעיר ומוערך אשר זוכה לעדי אופי רבים וביניהם בכירים ברשות המחוקקת ובממשלה. למעשה, האם השופטים צריכים לבחון את עבירתו של הנגבי בהתאם לדין השפיטה הרגיל כשאר האדם או שמא יש להעניק לו מעמד מעט מיוחד שכן בשל מעמדו הפוליטי.

המצדדים בהטלת קלון על הנגבי גורסים כי עיקרון שוויון החוק, המהווה את בסיסו של המשטר הדמוקרטי, קובע כי כל בני האדם שווים בפני החוק. מנגד, טוענים המתנגדים כי משקל רב יש לייחס לפעילותו הפוליטית של הנגבי במרוצת השנים.

חיים רמון וסוגיית הקלון

לפני כשלוש שנים גזר בית המשפט את עונשו של חבר הכנסת חיים רמון אשר הורשע בביצוע מעשה מגונה בגין נשיקה אשר נתן לעובדת תחתיו בניגוד לרצונה. השופטים ציינו בפסק הדין כי רמון לא דבק באמירת האמת תוך שהוא פועל להסית ממנו את האש ומגזים בנוגע לחלקה של המתלוננת בפרשה. עם זאת, בית המשפט אשר גזר את עונשו של רמון קבע, כחלק מהסכם פשרה בין הסנגוריה לרמון כי האחרון יורשע בעבירה אך לא יוטל עליו קלון. השופטים ייחסו בפסק דינם חשיבות לפועלו הרב של רמון וכן לעובדה שהאישום המדובר עסק בפעולה שארכה שניות ספורות בלבד.