האם הסייעת אחראית לגרימת מוות ברשלנות לפעוטה שנשכחה בהסעת הילדים בדרך לגן?
| דרגו את המאמר |
|
פעוטה כבת שנתיים נשכחה בהסעה בדרך לגן ונמצאה מתה לאחר שבע שעות. הסייעת שהושיבה את הפעוטה בהסעה, לא הבחינה שהיא חסרה במהלך יום שלם, אך ניסתה להתנער מאחריות.
אוטובוס זעיר המאפשר לקיחת 15 נוסעים בלבד, שימש להסעה בגן של 40 ילדים
בכל בוקר יצאו נהג האוטובוס וסייעת גן הילדים לשני סבבים, בהם אספו את ילדי הגן. האוטובוס הזעיר אפשר לאסוף 15 נוסעים בכל פעם, בגן בו היו למעלה מ 40 ילדים, לכן היה צורך בשני סבבים, זאת בנוסף לילדים שהגיעו באופן עצמאי. הסייעת הייתה מעלה את הילדים לרכב, מושיבה אותם במקומות שאינם קבועים וחוגרת להם את חגורות הבטיחות. כאשר הגיעו לגן, הסייעת והנהג היו משחררים את הילדים מהחגורות ומלווים אותם אל פתח הגן ויוצאים לסבב השני. בתום הסבב השני הנהג חזר עם האוטובוס לביתו, החנה אותו וברכב פרטי הסיע את הגננת, שהיא אשתו, לעבודתה.
הנהג זרז את הסייעת והפעוטה נשכחה ברכב שחנה במקום חשוף לשמש
ביום האירוע, ערכו הסייעת והנהג את סבבי ההסעות כרגיל. בשעה 07:45 הפעוטה, כבת שנתיים, הועלתה לרכב במסגרת הסבב השני, הושבה על ידי הסייעת בכסא הבטיחות ונחגרה. כשהגיע הרכב לגן, כל הילדים ירדו מהרכב למעט הפעוטה. הסייעת טענה כי הנהג זרז אותה, הורה לה להתחיל את עבודתה וציין בפניה שהוא יביא את הילדים שנותרו ואת התיקים שלהם. הרכב ננעל ושהה בגן במשך 20 דקות עד שהנהג נסע במשך 10 דקות נוספות, מבלי שהבחין בילדה והחנה את הרכב במקום החשוף לשמש בסמוך לביתו.
הסייעת טפלה ב 40 ילדים ולא הבחינה שהילדה איננה במשך כל היום
הסייעת החלה את יום עבודתה ובמשך יום שלם, לא הבחינה כי הפעוטה, אותה אספה בבוקר, נעדרת. הסייעת טענה כי במשך כל הזמן הזה, היא נדרשה לטפל ביותר מ 40 ילדים, היא הייתה צריכה לדאוג שיאכלו את ארוחות הבוקר והצהריים, להחליף טיטולים, לשמור שלא יפגעו בזמן השימוש במתקני הגן ולהשכיב אותם למנוחה. לדבריה, בתנאים האלה לא ניתן לשים לב שילד חסר.
הפעוטה לקתה במכת חום כשהיא נעולה ברכב בו הטמפרטורה בת 90 מעלות
במהלך היום הטמפרטורה הייתה קרובה ל 30 מעלות, והטמפרטורה בתוך הרכב החונה בשמש הגיעה ל- 90 מעלות. הפעוטה שנשכחה לקתה במכת החום שהובילה למותה. בשעה 14:45 חזר הנהג אל הרכב, במטרה להחזיר את הילדים לביתם והבחין בגופת הפעוטה.
הסייעת הסירה מעצמה את האחריות
נהג האוטובוס הודה בגרימת מוות ברשלנות של הפעוטה והוא נידון לשנת מאסר בפועל ופיצוי של 20,000 ₪ להורי הפעוטה. הסייעת לעומתו, ניסתה להסיר מעצמה את האחריות. הדיון לאור של כפירתה של הנאשמת, התמקד בהתנהלות הגן והאירוע הטרגי.
הגן הפרטי מנוהל ברשלנות וסובל ממחסור בעובדים
בגן הילדים לא נמצאו רישומים של כל הילדים, אלא רק בביתה של הגננת. מאחר והגן הוא גן פרטי, לא חל עליו כל פיקוח מטעם העירייה או משרד החינוך. הגן הכיל למעלה מ- 40 ילדים שהיו אמורים להיות מחולקים לפי הגילאים במספר קבוצות שונות, אך הדבר לא התבצע ביום האירוע ובתקופה הקודמת לו. כל ילדי הגן, בגילאי שנה וחצי עד ארבע, היו תחת פיקוחה של סייעת אחת, מבשלת וגננת אחת, זאת למרות הבקשות החוזרות מצד הסייעת להכניס עוד עובדים.
הסייעת הורשעה בגרימת מוות ברשלנות
בית המשפט קבע, כי חובת הזהירות חלה על הנאשמת, כאשר היא קבלה את הפעוטה מאמה בבוקר ולוותה אותה בהסעה, וגם במהלך היום בגן, בו הייתה צריכה לדאוג לה ולשמור עליה בתור הגננת האישית שלה. אמנם גן הילדים נוהל בצורה רשלנית, אך עניין זה לא מסיר את אחריות הסייעת והיא אינה יכולה להקטין את הראש, להשליך את האשמה על אחרים ולהסתתר מאחורי ההיררכיה של הגן. רשלנותה של הנאשמת הוכחה מעבר לכל ספק והיא הורשעה בגרימת מוות ברשלנות.