נוגה ויזל: על תלונות שווא בעולם הפלילי

דרגו את המאמר

תלונות שווא

כשרמי שמע דפיקה בדלת בשעת ערב מאוחרת, הוא לא העלה על דעתו שהשוטרים שעומדים במפתן, הולכים לקחת אותו לחקירה משטרתית בעוון תקיפה אלימה של פרודתו רונית (שם בדוי). רמי מעולם לא הרים יד על איש או אישה ובקרב חבריו הקרובים ובני משפחתו תמיד נחשב לטיפוס שקט ומופנם, עדין וחייכני. מאחר והיה כל כך משוכנע בצדקתו, רמי לא היסס להעביר את מכשיר הטלפון הנייד שלו לרשות החוקרים.

הוא ציין בפניהם, כי אם יחפשו היטב, יוכלו למצוא הודעות טקסט שבהן פרודתו הצהירה בפניו, שהיא הולכת להתלונן נגדו במשטרה, למרות שלא עשה דבר, כדי לנקום בו על שעזב אותה. כמובן שרמי מעולם לא האמין שתממש את איומיה אך רצה הגורל וזה בדיוק מה שקרה.

לרוע המזל, החוקרים העבירו את המכשיר לפרודתו, שטכנית לפי החוק, הייתה אשתו כדת וכדין וזו האחרונה לא היססה לפני שמחקה את ההודעות מהמכשיר. רמי הבין שמצבו עגום לאחר שבילה שלושה לילות בתא המעצר.

הסיפור מתגלגל

אם בכך חשבתם שתמו צרותיו של רמי, טעות גדולה בידיכם. רמי שוחרר למעצר בית, אך לא הורשה לו לשוב לביתו והוא נאלץ להרחיק לצפון הארץ, שם היה נתון במעצר מספר חודשים ארוכים. במהלך כל החודשים בהם היה במעצר בית, לא הורשה לראות רמי את ילדיו שהיו נוהגים להתקשר אליו מדי יום, לומר לו כמה הם מתגעגעים אליו ולבכות באוזניו על שהוא חסר להם. בסופו של דבר, רמי גם פוטר מעבודתו ומספר חברים אף נתקו עמו קשר.

הייתי שמחה לכתוב לכם, שלסיפור של רמי יש סוף שמח, אבל גם לאחר ששכנע את בית המשפט שמדובר היה בתלונת שווא וגם אחרי שהגיש תלונה בנוגע להגשת תלונת שווא נגד פרודתו, עדיין הוחלט שלא להעמיד את פרודתו לדין. כל זאת ברוח הנחיית פרקליטות המדינה לפיה אין להעמיד לדין נשים שחזרו מתלונותיהן, אלא במצבים חריגים במיוחד. כפי שאתם מבינים, רמי לא לבד בכל הסיפור הזה וכמוהו ישנם גברים רבים נוספים.

אלימות נשית

מדי שנה במדינת ישראל מוגשות תלונות שווא רבות על ידי נשים נגד גברים. ישנו קושי מובן מאליו להוציא את הצדק לאור במקרים של תלונות שווא, אך גם במקרים בהם ניתן להפריך את התלונות, לרוב המתלוננת תצא כשידה על העליונה ללא שום צורך להיענש על שעשתה.

על פניו מדובר על הלך רוח הגיוני וצודק, שכן האלימות הגברית נגד נשים קיימת בכל מגזרי האוכלוסייה.

המטרה המובהקת של מערכת המשפט היא לאפשר לכל אותן נשים, שחיות תחת איומים ותחת משטר אלים ומדכא בביתן שלהן, להתלונן ללא פחד. עם זאת, אני מרגישה שבאיזשהו מקום שכחנו שתלונת שווא עלולה לגרום לגבר נזק בלתי הפיך, שישפיע עליו לשארית ימי חייו.

מדוע כך הם פני הדברים?

ישנן שתי סיבות מרכזיות בגינן הדברים נראים כפי שהם נראים כיום. הסיבה המרכזית היא שלטענת המערכת המשפטית במידה וניתן יהיה לתבוע נשים על תלונות שווא, ייווצר מצב שבו נשים שבאמת חוות אלימות יפחדו להגיש תלונות. למעשה ההפך הוא הנכון וכל אותן תלונות שווא לא פוגעות רק בגברים, אלא גם בנשים ששוקלות אם להגיש בכלל תלונת אמת או להימנע ממנה.

הסיבה השנייה היא שבכך שניתן יהיה להעמיד אישה שהתלוננה תלונת שווא לדין, הרי שבמהלך החקירה של המקרה, תתגלה אוזלת היד של המשטרה בחקירתה את האירוע המקורי.

אנחנו חיים במציאות שמבוססת על פחד ועל חשש, שבעקבותיהם נשים יכולות במספר דקות להחריב את חייהם של גברים, פשוט משום שהן כועסות, מאוכזבות או מתוסכלות. מערכת החוק בישראל, נכון לכתיבת שורות אלה, אינה מערכת שוויונית, כי אם מערכת מפלה ולא מאוזנת ואני מאמינה שלנו כאזרחים מגיע יותר מזה.