מהו מעשה סדום ומה העונש על עבירה פלילית זו?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

ההגדרה של מעשה סדום היא החדרת איבר או חפץ לתוך פי הטבעת, או החדרה לתוך פה של אדם אחר. כאשר הדבר נעשה בקטין מתחת לגיל 16, או שלא בהסכמה, או תוך ניצול יחסי מרות, כמו בין עובד למעביד, הדבר מהווה עבירת מין פלילית. העונש על ביצוע העבירה משתנה בהתאם לגיל הקורבן ולנסיבות ביצוע העבירה.

סעיף 347 לחוק העונשין קובע כי מעשה סדום מהווה עבירה פלילית כאשר מדובר באקט מיני אנאלי או אוראלי שבוצע בקטין מתחת לגיל 16, או שנעשה ללא הסכמה, או תוך ניצול יחסי תלות ומרות. העונש בגין ביצוע מעשה סדום נע בין שלוש עד עשרים שנות מאסר בפועל, בהתאם לנסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

כאשר גיל הקורבן הוא 14 עד 16 שנים, העונש הצפוי הוא עד עשר שנות מאסר. אם גיל הקורבן נע בין 16 ל- 18 שנים, ובין הנאשם לקורבן התקיימו יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה או עבודה, העונש הצפוי הוא עד חמש שנות מאסר. כאשר גיל הקורבן הוא 18 ומעלה ומתקיימת מערכת יחסים של מרות ותלות, העונש הצפוי הוא שלוש שנות מאסר.

תקופת המאסר יכולה להגיע עד 20 שנות מאסר, כאשר מדובר בעבירה של מעשה סדום בנסיבות מחמירות, כמו: ניצול מצב של חוסר הכרה של המתלוננת, איומים בנשק, גרימת נזקי גוף כתוצאה מביצוע העבירה, נוכחות של אנשים נוספים בזמן המעשה ועוד.

כדי לקבוע את עונשו של הנאשם בית המשפט בוחן את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, האם מדובר במעשה חד פעמי או בריבוי עבירות. מהן נסיבותיו האישיות שאינן קשורות לביצוע העבירה, האם הנאשם בעל עבר פלילי בעל הרשעות קודמות, האם נטל אחריות, הודה באשמה ועוד. עוד נבחן הנזק שנגרם למתלונן כתוצאה מביצוע העבירה, מהו גובה הערך החברתי שנפגע, ואף נבחנת האפשרות לקבלת העבריין לטיפול בתכנית שיקום טיפולית לעברייני מין.

8 שנות מאסר לבעל שביצע מעשה סדום באשתו

בית המשפט המחוזי בנצרת גזר 8 שנות מאסר על בעל שביצע עבירות אלימות ומין נגד אשתו. כתב האישום ייחס לנאשם את העבירות הבאות: מעשה סדום, שתי עבירות של ניסיון למעשה סדום ומספר עבירות של תקיפת בן זוג בנסיבות מחמירות.

הנאשם ערער על עונשו וטען כי הודאתו נבעה מתוך טעות שהתבססה על תשתית עובדתית לקויה, מכיוון שעורך דינו הסביר לו, כי אם יודה במעשים שייוחסו לו בכתב האישום - תושת עליו תקופת מאסר שבין חצי שנה לשנתיים. עוד טען שבית המשפט לא הסביר לו את משמעות הודאתו, ולא הוקרא בפניו כתב האישום.

בית המשפט העליון התרשם כי הנאשם שילם את מלוא הפיצויים לאשתו וסבר כי יש בתשלום הפיצוי חשיבות כדי לסייע לה וגם סוג של הבעת חרטה מעשית וקבלת אחריות שלא היתה לפני כן. לפיכך החליט כדי לעודד את המערער לקבל את הטיפול השיקומי הדרוש ולהתמיד בו, ולהפחית תשעה חודשים מן המאסר בפועל, כך שבמקום שמונה שנים, ירצה שבע שנים ושלושה חודשים.