גזר דין - רצח בכוונה תחילה

דרגו את המאמר

הכרעת דין שניתנה עתה, ע"י הרכב ביהמ"ש המחוזי בחיפה, בעניינו של אברהם אשכנזי , תושב חיפה יליד 1972, אשר הואשם והורשע בעבירת רצח בכוונה תחילה של המנוח נזאר אבוזי ז"ל בדקירת סכין בגן בנימין , בחיפה.

הרכב השופטות אשר ישב לדין: אב"ד השופטת שטמר והשופטות יעל וילנר ודיאנה סלע.

עובדות כתב האישום

ביום 13/12/05, בשעה 19:00 לערך, מצא נזאר אנבוזי את מותו מדקירת סכין, שננעצה באזור בית החזה השמאלי שלו, ופגעה בלבו.
המנוח והנאשם התקוטטו בשל חוב כספי, שהנאשם נשה במנוח והאירוע התרחש ב"גן בנימין" בחיפה בשני שלבים.

בשלב הראשון, כשנפגשו המנוח והנאשם בגן, הכה המנוח את הנאשם ותלש מעל צווארו שרשרת . בשלב השני, שהחל מיד לאחר מכן, עזב הנאשם את הגן, רץ לדירתו הנמצאת בקרבת מקום, הצטייד בסכין, בעלת להב באורך של כ- 20 ס"מ , וחזר בריצה לגן. בהגיעו למנוח, אשר עמד בגן וגבו אל הנאשם, סובב אותו הנאשם ודקר אותו בסכינו דקירה אחת באזור בית החזה השמאלי. מיד לאחר מכן, נמלט הנאשם מהמקום . הדקירה גרמה נזק ללבו של המנוח, והוא נפטר בגן, בסמוך לאחר שנחבל מסכינו של המנוח.

גרסת הנאשם:

בהודעותיו במשטרה, לא שיתף הנאשם פעולה עם חוקריו ולא מסר התייחסותו לטענות החוקרים כלפיו ולראיות אשר סיבכו אותו בביצוע המתתו של המנוח .

בעדותו בבית המשפט הודה הנאשם במיוחס לו בשלב הראשון של האירוע, דהיינו כי הוא היה זה שהתקוטט עם המנוח, אולם הכחיש כי חזר לגן לאחר השלב הראשון, וקל וחומר כי דקר את המנוח.

אב"ד השופטת שטמר ציינה בהכרעת דינה כי מהראיות שהובאו בפני ביהמ"ש הוכח לפניה כי הנאשם הוא שדקר את המנוח.

השופטת ציינה כי הנאשם אף אמר לשני עדים כי הוא הולך להרוג את המנוח, כלומר הודיע על כך שבשל מניע נקמה שיש לו, הוא הולך לרצוח אותו. הצטיידותו בסכין מיד לאחר הקטטה, ולאחר מכן ריצתו לגן ופילוח גופו של המנוח בדקירת סכין אחת, שחדרה ללב, ובעומק בלתי יבוטל, כל אלה, בהעדר ראיה כלשהי מטעם הנאשם, שתוכל להסביר את המעשה מבלי להטיל עליו כוונת קטילה, מובילים למסקנה כי הייתה לו כוונה להמית את המנוח, והוא פעל מתוך מודעות ורצון במותו. עוד ציינה השופטת כי בניגוד לטענתו כי היה ב"קריז של סמים", שוכנעה כי הנאשם לא היה נתון להשפעת סם בעת ביצוע מעשה ההמתה.

השופטת דחתה גם את טענתו של הנאשם להגנה עצמית וציינה כי הוא לא היה מצוי בסכנה מיידית עת שחזר לגן חמוש בסכין, והוא חזר במטרה לפגוע במנוח, מתוך ידיעה וניסיון קודם כי המנוח עשוי להשיב מלחמה.

השופטת דחתה גם את טענת הקינטור שטען הנאשם, (שהוכחתו מפחיתה את ההרשעה בעבירת רצח להריגה), וציינה בהתייחס לזמן שחלף בין עזיבתו את הגן בשלב הראשון ועד שחזר אליו והמית את המנוח, כי החלטת הקטילה התקבלה ביישוב הדעת, ולא נעשתה כתגובה ספונטנית ובלתי נשלטת כתוצאה מקנטור.

עוד ציינה השופטת שטמר כי לא זו בלבד שחלפו מספר דקות בין ההתגרות לבין הדקירה, אלא שניכר כי הנאשם ביצע את הדקירה כמעשה נקמה על הקטטה וכן על קריעת השרשרת, לאחר שהיה לו, בנסיבות זמן לשקול "ולהתקרר" מעוצמת הפגיעה וכי כאשר מעשה ההמתה בא כנקמה, אין יסוד לטענת הקנטור.

השופטות וילנר וסלע הצטרפו לדעת הש’ שטמר ולפיכך הורשע הנאשם בעבירת הרצח.

פח 3001/06 ניתנה 6.4.08