מהי עבירת התקהלות אסורה ומה העונש הצפוי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עבירת התקהלות אסורה, אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בהשתתפות בהפגנות ציבוריות המוניות ללא רישיון או השתתפות בהפגנות רעשניות שנועדו לשנות את סדר שלום הציבור, אסורה על פי חוק העונשין מכל מין וסוג. ההבדל המרכזי בין הפגנה חוקית שמתקיימת בהסכמת הרשויות לבין התקהלות אסורה הוא החשש לקיום סכנה לשלום הציבור והפרת הסדר הציבורי.

לפיכך, מדובר בעבירת אלימות הנוגעת לרווחת הציבור כולו, לאור המצב הביטחוני, החברתי והכלכלי השורר במדינה, אשר מתקיימים עליה השלכות פליליות ודרכי ענישה מחמירים. ואולם, העבירה מתקיימת כאשר קיים יסוד סביר לחשוש כי המתקהלים יפעלו להפרת השלום או כי עצם ההתקהלות, תעורר אנשים אחרים להפר את השלום, וכדי להרשיע אדם בעבירת התקהלות על התביעה להוכיח כי הנאשם ידע כי ההתקהלות אסורה.

הפרת הסדר הציבורי עקב התקהלות

סעיף 151 לחוק העונשין קובע כי שלושה אנשים לפחות שהתקהלו לשם ביצוע עבירה פלילית, או שהתקבצו לצורך מטרה משותפת, גם אם היא כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבתם יסוד סביר לחשוש שהם עלולים לבצע מעשה שיפר את ביטחונם, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, מדובר בעבירה פלילית של התקהלות אסורה.

אדם המשתתף בהתקהלות אסורה, צפוי לפתיחת הליך פלילי נגדו, הכולל חקירה במשטרה, פתיחת תיק פלילי, הגשת כתב אישום ואף עונש שיכול להגיע עד שנת מאסר אחת. המדינה רשאית להגיש כתב אישום נגד כל אדם שהשתתף בהתקהלות אסורה, ואף מספיק שהוא יימצא פיזית בסביבת ההתקהלות ולא לקח חלק פעיל. עם זאת כדי להרשיע נאשם בעבירה זו, נדרש לפי היסוד הנפשי שבסעיף שהוא ידע כי מדובר בהתקהלות אסורה על פי חוק, כאשר הידיעה מתייחסת לנסיבות שבגינן ההתקהלות אינה מותרת ובמקרים מסוימים התוצאה שלהן היא התפרעות.

מהו העונש בגין עבירת התפרעות?

עבירת התפרעות היא המקבילה לעבירת ההתקהלות האסורה, והיא מתייחסת למצבים שבהם החלה התקהלות אסורה והמשיכה כהתפרעות, שבאה לידי ביטוי בהפרעה לציבור, גרימת רעש, הטרדה וכדומה. סעיף 152 לחוק העונשין מגדיר התפרעות כהתקהלות אסורה, אשר המתקהלים החלו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום, שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור, כאשר העונש המרבי הצפוי לאדם שהשתתף בהתפרעות הוא מאסר בפועל למשך שנתיים.

בית משפט השלום בירושלים הרשיע צעיר ערבי, תושב העיר העתיקה בירושלים, בעבירת התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1)-(3) לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, בחודש יולי 2014, בשעות אחר הצהריים, אירעה התפרעות באזור העיר העתיקה, שבה השתתפו כעשרים עד שלושים אנשים, אשר חלקם החזיקו בידיהם מקלות ואבנים, והשליכו אבנים לעבר שוטרים שנכחו במקום במסגרת תפקידם.

הנאשם, אשר היה בעת ביצוע העבירה רווק כבן 19 שנים, ביחד עם נאשם נוסף שדינו נגזר, השתתפו בהתפרעות וכל אחד מהם יידה מספר אבנים לעבר השוטרים. מטח האבנים פגע באחד מהם וגרם לפציעתו בכתף ובצוואר. על הנאשם השני נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל ומאסרים מותנים.

הנאשם טען להגנתו כי הרשעתו בפציעת השוטר הייתה מכוח ביצוע בצוותא ולאו דווקא בשל מעשיו, ואף ציין כי בניגוד לאחרים, הוא לא היה רעול פנים, על כן אין מדובר בתכנון מוקדם של העבירה. עורך דינו הוסיף כי מאז ביצוע העבירות הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי ולא ביצע עבירות נוספות, על כן ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות ולהטיל עליו עונש מופחת.

בית המשפט סבר כי מעשיו של הנאשם פגעו בסדר הציבורי, בביטחונם האישי ובתחושת הביטחון של התושבים וגם בביטחונם ושלמות גופם של השוטרים. המעשים בוצעו לאור יום, בלבה של שכונת מגורים ובתקופה רוויה אירועים דומים, על כן קבע יש לשקול את העובדה כי אירועי אלימות מסוג זה בעלי השפעה רחבה מעבר למשמעותם הנקודתית במהלך האירוע עצמו, ואף יש בהם כדי לעודד ולסחוף אחרים ליטול חלק באירועים דומים.

בית המשפט השתכנע כי האבנים שהושלכו על ידי המתפרעים, הושלכו מתוך מטרה לפגוע בשוטרים, והנאשם לא הכחיש זאת. במהלך האירוע נפצע אחד השוטרים כתוצאה מיידוי האבנים, אך לא הוכח כי האבנים שהשליך הנאשם הן אלה שפגעו בו, ואחריותו של הנאשם לפציעת השוטר נובעת מכך שנטל חלק בהתפרעות וביצע את העבירות בצוותא עם אחרים.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, ששה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, ועוד ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ת"פ 9918-09-15