שימוע פלילי, מה זה אומר?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

שימוע פלילי הינו שימוע אשר נערך לחשוד/נחקר טרם הגשת כתב אישום כנגדו. במסגרת שימוע פלילי, החשוד ובאי כוחו יכולים להציג טענות שונות כנגד רשויות התביעה כאשר המטרה הינה לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום. לדוגמא, ניתן לטעון כי לא קיימות ראיות מספיקות להגשת כתב אישום או שהתיק איננו מעורר עניין ציבורי. מיותר לציין כי גם עילה של העדר אשמה יכולה להיות מוצגת על ידי החשוד וסנגוריו במועד זה. לעיתים, שימוע פלילי נועד לשם שינוי העבירות המיוחסות לנאשם (למשל - המרת עבירת רצח בעבירת הריגה).

עד שנת 2000, הזכות לשימוע פלילי לא הייתה מעוגנת בחוק. עם זאת, בעקבות ההשלכות הקשות המקופלות בהגשת כתב אישום כנגד אדם, השתרש הנוהג לנהל שימועים פליליים מול החשוד טרם הגשת כתב אישום. לדוגמא, כאשר מדובר באנשי ציבור, כמעט באופן אוטומטי נערך לאחרונים שימוע. הדברים החלו לקבל נפקות חוקית בשנת 1991. בשנה זו, היועץ המשפטי לממשלה הוציא הנחיה אשר ביקשה להסדיר את סוגיות השימוע הפלילי. כותרת ההנחיה הנ"ל הייתה "טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)". החל מיולי 1991, הנחיות אלה עודכנו מפעם לפעם והן עודן תקפות עד היום.

להלן עיקר הטעמים מבחינת הנחיות היועמ"ש לעריכת שימוע פלילי:

1. השימוע יכול לסייע לרשויות התביעה לקבל החלטה "צודקת ואחראית" מבחינת הגשת כתב אישום כנגד פלוני. השימוע יכול לעזור בביסוס הטענות כנגד החשוד בנוגע לניהול פרשת הקטגוריה ו/או פרטי העבירות המיוחסות לאחרון.
2. יש מקום להיזהר, ברחל בתך הקטנה, מהגשת כתב אישום אשר יוביל לזיכויו של הנאשם. מערכת המשפט מכירה בכך שהנזק אשר עלול להיגרם לאדם מהגשת כתב אישום, גם כאשר הוא מזוכה לבסוף, עלול להיות רב.
3. הגשת כתב אישום עלולה לעלות כדי עינוי דין ונפש. אי לכך, מומלץ לבחון את הדברים לעמוק במהלך שימוע אשר נערך מול הפרקליטות ולא מול נציגי המשטרה.
4. זהירות יתר טרם הגשת כתבי אישום יכולה להביא להפחתה משמעותית של העומס המוטל גם כך על מערכת בתי המשפט.

עיגון השימוע בחוק

כאמור, עד לשנת 2000, שימוע פלילי היה תולדה של תפיסות חברתיות ונהלים פנימיים. כיום, השימוע קבוע בחוק. בשנת 2000, הוחלט לתקן בעניין את חוק סדר הדין הפלילי. בימינו, סעיף 60א לחוק זה קובע כי כל אדם אשר מיוחסת לו עבירה חמורה מסוג פשע (ולא אנשי ציבור בלבד) רשאי לבקש עריכת שימוע, וזאת במגבלות מסוימות. מדובר בשימוע אשר נערך טרם הגשת כתב אישום כנגד החשוד.

בקליפת אגוז, סעיף 60א לחוק העונשין קובע כי רשות התביעה חייבת להודיע לחשוד על כך שהתקבל אצלה חומר חקירה אשר עולה ממנו לכאורה שהוא ביצע עבירה מסוג פשע. חשוב להדגיש כי חובתה של רשות התביעה בעניין זה מוגבלת במספר חריגים. עם זאת, ככל שחריגים אלה אינם מתקיימים, בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההודעה, החשוד רשאי לבקש שימוע פלילי. על פי רוב, בקשות כגון דא צריכות להיות מוגשות בכתב. עם זאת, רשות התביעה מקבלת גם בקשה מסוג זה הנאמרת בעל פה. לעיתים, גם אם חלפו 30 הימים, ניתן לבקש את הארכת המועד להגשת בקשה לקיום שימוע פלילי.
 

בג"צ, בבואו לדון בהליך השימוע הפלילי, קבע כי רשויות התביעה מחויבות במהלכו לאפשר לחשוד להזים את הטענות כנגדו ולשטוח את מלוא דבריו בפניהן. כמו כן, שומה על רשויות התביעה "להאזין בנפש חפצה לדברים ומתוך מודעות לכך שהם יכולות להשתכנע שלא להגיש כתב אישום". דהיינו, הלכה פסוקה היא כי רשויות התביעה אינן מקיימות את המוטל עליהן לפי חוק במידה והן עורכות שימוע פלילי מן השפה לחוץ. דהיינו, לצאת ידי חובה.