אי מינוי סניגור עקב עברו הפלילי של נאשם הינו שיקול זר

דרגו את המאמר

החוק מורה על מינוי סנגור מטעם המדינה במסגרת הליך פלילי ובדיון לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר. לרוב, סנגורים ממונים ככל שהעבירות חמורות יותר ומצבו של הנאשם קשה יותר מבחינת הדין. כלומר, סנגור מטעם המדינה ממונה לנאשמים שביצעו עבירות חמורות וקשות, ולא לעבריינים קלים. אולם, לעיתים, הוועדה לשחרורים שאחראית על המינוי, מונעת משיקולים זרים ושוללת את מינוי הסנגור מסיבות שלא קשורות לטיב העבירה. אז, ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה, שמחויבת לפעול על פי כללי המשפט המנהלי התקין.

במקרה דנן, וועדת השחרורים החליטה לא למנות סנגור לנאשם. זאת עקב עברו הפלילי ונתונים שליליים אחרים, אותם היא לא הייתה צריכה לשקול. בשל כך, הוגש ערעור על ההחלטה.

טענות הצדדים

העותר - הנאשם שלא התמנה לו סנגור, טען כי החלטת הוועדה הייתה שגויה. לדידו, לא היה מקום לשקול שיקולים זרים כדוגמת עברו הפלילי אלא להתמקד בחומרת המעשים בגינם עמד לדין במקרה דנן. המשיבה בערעור - וועדת השחרורים, סברה כי לא היה מקום לעתור נגד החלטתה. עם זאת, היא הסכימה למינוי סנגור במידה והעותר יעמוד בתנאים שהצדיקו מינוי זה. תנאים אלו נקבעו בחוק הסנגוריה הציבורית.

דיון והחלטה

בית המשפט, בהרכב של שלושה שופטים, פסק כי הערעור היה מוצדק. נקבע כי החלטת וועדת השחרורים, לפיה לא מונה סנגור עקב עברו הפלילי של העותר ונתונים שליליים אחרים, התקבלה משיקולים זרים. שופט בית המשפט הדגיש כי לפי החוק, סנגור ממונה במקרים בהם העבירה חמורה. על כן, העובדה שהאסיר היה עבריין חוזר לא הוותה שיקול רלוונטי לצורך ההחלטה דנן.
נוסף על כך, נטען כי היה מקום להתחשב בעקרון המשכיות הייצוג, כפי שעלה מהוראות סעיף 14 לחוק הסנגוריה הציבורית וסעיף 16 לחוק סדר הדין הפלילי. בהתאם להוראות חוק אלו, נאשם מקבל ייצוג מידי הסנגוריה הציבורית אם עמד בתנאים מקדמיים.

הייצוג הוא לאורך כל ההליך המשפטי, לרבות ערעורים והחלטות ביניים שונות. כלומר, הוראות חוק ביטאו את הגישה הסוציאלית שעמדה בתכלית החוק ומטרתה לאפשר לכל אדם, גם אם אין לו את האמצעים הדרושים לכך, לפנות לבית המשפט. פנייה זו הינה חלק חשוב מהעיקרון הדמוקרטי לפיו אין למנוע מאדם ניהול הליך משפטי הוגן, במסגרת זכותו למשפט צודק. ייצוגו בהליך על ידי סנגור הינו פן של זכות זו, ומאפשר לאדם לטעון לשם חפותו על מנת לשכנע את בית המשפט כי אינו אשם.

משכך, השופטים סברו שבמקרה זה, השיקולים אשר הנחו את הוועדה היו לא ראויים ולא היו עניינים ולכן היה מקום להורות על מינוי סנגור. עמדה זו נתמכה על ידי פרקליטות מחוז חיפה ואף הוועדה לשחרורים הודיעה כי תמנה סנגור באם העותר יעמוד בתנאי הסף.