גזר דין בעבירות של קשירת קשר לביצוע רצח

דרגו את המאמר

במסגרת מלחמתה של המשטרה בארגוני הפשיעה, אנו עדים בשנים האחרונות למעצרים של מספר רב של אנשים שנחשדים בקשירת קשר לביצוע פשע. כפי שנראה להלן, למרות שלא תמיד הפרקליטות מצליחה להוכיח את אשמתם של המעורבים בכל העבירות, בתי המשפט נוטים להחמיר עם נאשמים אלו לאור פעילותם שמסכנת מאוד אנשים חפים מפשע.

גזר הדין שלהלן ניתן כנגד מספר נאשמים שהואשמו בקשירת קשר לביצוע רצח של עבריין מוכר. על פי עובדות גזר הדין, מעצרם הגיע בעקבות מספר התרחשויות שהתרחשו בין השנים 2003-2004. ביום 6.11.03, התגלה מטען ברכב שחנה מול ביתו של אחד העבריינים הבכירים בישראל. לאחר פחות מחודש, ביום 1.12.03, נורה צרור יריות לכיוון בית אחיו של אותו עבריין. עברו חודשיים נוספים, והתגלה מטען חבלה בקומת החניה של קניו עזריאלי.

בעקבות סדרת האירועים, בוצעו פעולות חקירה שונות של המשטרה, וביניהם תצפית על דירה מסוימת בכפר סבא. לאחר שהתעורר חשש המשטרה מניסיון רצח נוסף שמתקרב, המשטרה פשטה על הדירה שבוצע עליה תצפית ונתפס בה מצבור כבר של כלי נשק שכלל חמישה רובי סער, תת מקלע, שלושה אקדחים, שני מטולי לאור, שתי לבנות חבלה, שלושה רימוני רסס ותחמושת רבה.

לאחר שכל הנאשמים נעצרו, הוגש נגדם כתב אישור רחב בגין ניסיונות רצח והחזקת כלי נשק, כמפורט להלן:

• האישום הראשון - בית המשפט הרשיע את כלל הנאשמים בקשירת קשר לגבי החזקת מצבור הנשק הגדול. כל הנאשמים הורשעו בעבירה של קשירת קשר למטרה אסורה. למרות זאת, טענתה של הפרקליטות לעבירה של קשירת קשר לביצוע רצח לא התקבלה.
• האישום השני - הנאשמים הואשמו בניסיון רצח של עבריין בכיר, באמצעות הנחת מטען חבלה ברכב שהונח בפתח ביתו. רק נאשם 1 ו-2 הורשעו בעבירה זו כאשר שאר הנאשמים זוכו.
• האישום השלישי - הנאשמים הואשמו בניסיון הרצח של אחיו של העבריין. אומנם הובאו ראיות שהעידו על היריות אבל לא היו ראיות חזקות מספיק שקשרו את הנאשמים לביצוע העבירה. לכן, כל הנאשמים בעבירה זו זוכו.
• האישום הרביעי - הנאשמים הואשמו בניסיון רצח נוסף, אבל גם בעבירה זו, הפרקליטות לא הצליחה להוכיח את אשמתם של מי מהנאשמים.
• האישום החמישי - נאשם מס' 1 הורשע באחזקת נשק.

גזר דינו של בית המשפט

בית המשפט ציין כי אומנם הנאשמים זוכו ממרבית האישומים, אך לא ניתן לטעון כי הם "צדיקים גמורים", וזאת בלשון המעטה. הודגש כי העמדתם לדין לא גרמה להם לעוול וכי הרשעתם של בחלק מהעבירות דיברה בעד עצמה. מהעבירות בהם הנאשמים הורשעו עלתה תמונה קשה של פעילות עבריינית חסרת רסן.

הודגש כי פעילות זו סיכנה לא רק את יעדי החיסול, אלא גם אזרחים תמימים שהיה עלולים לעבור במקום או ליפול קורבן למעשה עקב טעות בזיהוי. בשל כך, נקבע כי גם אם העבירות בהן הנאשמים הורשעו לא היו מהעבירות החמורות בספר החוקים, לא היה ניתן להתעלם ממכלול נסיבות המקרה והיה מקום לתת משקל לנסיבות הללו במסגרת הענישה.

נאשם מספר 1 הורשע במספר העבירות הרב ביותר, כולל קשירת קשר לביצוע רצח, קשירת קשר להשגת מטרה אסורה, ייצור נשק, החזקת נשק, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר והתחזות לאדם אחר. נאשם זה היה החוט המקשר בין כל ההתרחשויות. אומנם, הוא עצמו היה שליח של אדם עלום שם, שזהותו לא התבררה במהלך החקירה או המשפט, אך חלקו בפרשה היה מרכזי. על הנאשם 1 נגזר שבעה עשרה שנים ושמונה חודשים בפועל, תקופה שכוללת גם הפעלת תקופת המאסר על תנאי שהיה תלוי כנגד הנאשם בזמן ביצוע העבירות.

נאשם מספר 2 הוגדר על ידי בית המשפט כ"רוצח סדרתי שכבר הורשע בשתי עבירות רצח". הוא בחר לשתוק בבית המשפט ועל כן לא היה מקום להתחשב בו לקולא כאשר נגזר עונשו בעבירות בהן הוא הורשע. על נאשם זה נגזרו 9 שנות מאסר בפועל, במצטבר לעונשים שהוא כבר מרצה כעת.

נאשמים 5-9 הגיעו לארץ מבלרוס בדרכי מרמה. בדירה בה נתפסו היה אמצעי לחימה רבים. הם שיקרו במשטרה בנוגע לסיבת הימצאותם והתברר כי הם בעלי עבר פלילי אף בארץ מולדתם. על כל הנאשמים הללו נגזרו אחת עשרה שנים בפועל ושנתיים על תנאי.