דחיית הסדר טיעון בנוגע לאלימות כלפי שוטרים

דרגו את המאמר

דחיית הסדר טיעון המקל עם הנאשם

שני נאשמים, אם ובנה, הורשעו על פי הודאתם בשורה של עבירות וזאת במסגרת הסדר טיעון. לגבי הבן, הוסכם על מאסר בפועל למשך חודשיים, וכן מאסר על תנאי וקנס. בנוגע לאם, הצדדים לא הגיעו לכדי הסכמה על העונש בהסדר הטיעון.

על הסדר טיעון לעמוד במבחן הסבירות

על אף פסיקת בית המשפט העליון, על פיה יש לכבד, ככלל, הסדרי טיעון, בית המשפט המחוזי קבע כי הוא לא יוכל לקבל במקרה דנן את ההסדר בנוגע לנאשם. נקבע כי הסדר הטיעון מבחינת הנאשם "חרג באופן בלתי סביר מרמת הענישה המתחייבת, וזאת לאור עובדות כתב האישום ונסיבות האירועים".

על פי הודאת הנאשמים, שוטרי ימ"ר ת"א הגיעו לביתם בשעת בוקר, לביצוע חיפוש כדין. תחילה, שני הנאשמים מנעו מהשוטרים להיכנס לדירה, למרות שהוצג בפניהם צו החיפוש, ולמרות שהשוטרים הזדהו בתעודת שוטר. לאחר שעלה בידי השוטרים להיכנס למקום, ולאורך כל החיפוש, הנאשמים קיללו את אנשי החוק. כמו כן, הנאשם אף איים על השוטרים כי ינקוט כלפיהם באלימות פיזית.

במהלך החיפוש, השוטרים תפסו בבית הנאשמים סם מסוג חשיש. בראותה את השתלשלות העניינים, הנאשמת הורתה לבנה שיגיד כי כל הסם שנמצא שייך לאבי המשפחה. גם לאחר שהנאשם נכבל באזיקים, הוסיפה הנאשמת לאיים על השוטרים ולעלוב בהם. כמו כן, היא אף ניסתה לנשוך את אחד מהשוטרים וזאת כאשר הנאשם ניסה במקביל לנגוח בפניו של אותו שוטר. לאור אי הצלחתה, פנתה הנאשמת לשוטרת, שרטה את ידה, וניסתה לנשכה. גם כאשר הנאשמים הגיעו כעצורים לתחנת המשטרה, הנאשמת המשיכה לאיים על השוטרת, התרברבה בתוצאות פגיעתה וניבלה את פיה, תוך שהיא צועקת לעבר בנה שלא ישתף פעולה בחקירה.

הנאשמים במקרה דנן הורשעו בעבירות הבאות - שיבוש הליכי משפט, העלבת עובד ציבור ואיומים. כמו כן, הנאשמת הורשעה גם בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה ופציעה. בנה הורשע בנוסף לעבירות "המשותפות" גם בניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. מסכת האירועים לימדה על התנהגות "בוטה וחסרת גבולות" מצד הנאשמים. השופט קבע כי מעשיהם עלו כדי הבעת ביטחון כי הם לא יתנו את הדין בגין מעשיהם וזלזול מוחלט ומופגן באנשי המשטרה ובתפקידם.

האינטרס הציבורי בהגנה על שוטרים

בית המשפט נוהג לבחון בקפידה את התנהגותם של שוטרים כלפי חשודים, ואינו חוסך בביקורת על תפקודם. אולם, הפן השני והמתחייב מכך הוא לתת להם את מלוא ההגנה והגיבוי, מקל וחומר כאשר כבודם מושפל ונוהגים כלפיהם בבוטות ובאלימות. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי שרשרת האירועים בה הודו הנאשמים, אשר כללה גם איומים וביטויים מעליבים, הייתה חמורה ממש כתקיפה פיזית (ואף יותר). הודגש כי שומה על בית המשפט להגן על כבודם ושלומם של שוטרי ישראל, שכן אחרת לא ניתן לצפות מאנשי הרשות לבצע את תפקידם כראוי.

על אף החרטה אותה הביעה הנאשמת, אין ספק כי היא הייתה הרוח החיה בהתלהטות היצרים, הן בהתנהגותה והן בהיותה המבוגר במשפחה. כל התנהגותה מלמדת על אובדן רסן מוחלט, ועל תחושה כי לא יאונה לה כל רע כתוצאה ממעשיה. הנאשמת ניסתה להסביר את התנהגותה על רקע רצונה לגונן על ילדיה, אולם נראה כי נשכח מליבה של הנאשמת כי עליה לשמש דוגמה לילדיה, ולא לכוונם לדרך של זלזול, איומים, עלבונות ואלימות.

הנאשם הינו יליד 1989, אשר הספיק לצבור לחובתו עבר פלילי מכביד ביותר, החל מהיותו בן 14 שנים. עברו כולל עבירות סמים, מין, רכוש, הדחה בחקירה ואיומים. אמנם, יש לזקוף לקולא, מעבר להודאתו, גם את גילו הצעיר ואת העובדה כי הלך שבי אחר התנהגות אמו, אך אין בכך כדי להסביר בשום פנים ואופן את ההסדר המקל אליו הגיעה עמו המאשימה, בדמות חודשיים מאסר. הסדר זה אינו עומד בשום מבחן של סבירות, מאחר ואין בו כדי להעביר את המסר המתחייב מהעבירות. כמו כן, בכוח הסדר זה לגזור ענישה מקלה מדי גם על הנאשמת, מכוח כלל אחידות הענישה.

לאור האמור, בית המשפט דחה את הסדר הטיעון, וגזר על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, ו-8 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך שנתיים את אחת העבירות בהן הורשע. על הנאשמת גזר בית המשפט 12 חודשים מאסר בפועל, ו-10 חודשים מאסר על תנאי, לבל תעבור במשך שנתיים את אחת העבירות בהן הורשעה. בנוסף הוטל על הנאשמת קנס בסך 5,000 שקלים.