זיכוי מעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי
| דרגו את המאמר |
|
פקודת הראיות מאפשרת הרשעה גם על סמך עדות יחידה, חוץ ממצבים מיוחדים בהם נדרשת תוספת ראייתית מסוימת. במידה והאישום מבוסס על עדות יחידה, בית המשפט נזהר מאוד בשאלת המשקל של העדות. משקל העדות נקבע על פי הגיונה הפנימי וניסיון החיים של השופטים. כפי שנראה להלן, במקרה שמתעורר ספק לגבי אמינותה או משקלה של העדות היחידה, יש סיכוי סביר כי בית המשפט יזכה את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו.
הנאשם הואשם בעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי. על פי עובדות כתב האישום, במהלך משחק כדורגל שנערך באצטדיון בלומפילד בתל אביב, הנאשם הדליק אבוקה ליד מקום מושבו באצטדיון, והניח את האבוקה על המושב. המשטרה הגישה לבית המשפט את אמרתו של הנאשם בחקירתו ואת עדותו של סמל המשטרה שעצר את הנאשם. מטעם ההגנה, העידו הנאשם וחברו שהיה עימו יחד באצטדיון.
עדותו של סמל המשטרה
פרשת התביעה הייתה בנויה כל כולה על עדותו של סמל המשטרה שעצר את הנאשם במהלך משחק הכדורגל. עד זה הודה במהלך המשפט כי אינו זוכר דבר מהאירוע, וזאת בשל כך שהוא השתתף במספר רב של משחקי כדורגל מאז, ונתקל באירועים רבים של הפרות סדר ושימוש באבוקות. כל עדותו של השוטר הסתמכה על הדו"ח שהכין לאחר המעצר. לכן, בית המשפט שקל את עדותו של השוטר לאור האמור בדו"ח הפעולה.
בדו"ח הפעולה, השוטר ציין כי במהלך משחק כדורגל הוא הבחין במישהו שמדליק משהו כהה ומניח אותו על המושב. הוא קיבל הוראה ממפקד הכוח ללכוד את החשוד. לטענתו "הוא שמר על קשר עין עם מספר מוקדים של הדלקת אבוקות/רימוני עשן". כפי שניתן להתרשם, לא ברור כיצד השוטר הצליח לשמור על קשר עין עם מספר מוקדים בו זמנית.
הכרעת הדין של בית המשפט
בית המשפט קבע כי הוא לא השתכנע שהוכחה אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר. על פי הרישום בדו"ח, עלה ספק כי מדובר בשני אנשים שונים, זה שהחזיק וזה שהצית את האבוקה. השוטר נמנע מלציין בדו"ח את המרחק שהיה בינו לבין הנאשם ואת הזמן שחלף עד שהוא עצר אותו. כמו כן, ניתן להתרשם כי רוב האוהדים ששהו ביציע לבשו בגדים דומים, חולצות קבוצתם האהודה עם הסמלים של הקבוצות.
בעת ביצוע המעצר, השוטרים היו צריכים לפלס לעצמם דרך ולכן ניתן לשער כי עבר זמן רב מהרגע בו הבחין השוטר בהדלקת האבוקה, ועד לרגע בו הוא עצר את הנאשם. בית המשפט ציין כי בנסיבות העניין, הייתה אפשרות סבירה לטעות בזיהוי.
פקודת הראיות מתירה הרשעה בפלילים על סמך עדות יחידה, אבל בית המשפט נדרש לבחון את משקלה של העדות ואת נסיבותיה.
במקרה זה, לא נעשה ניסיון כלשהו מצד התביעה להביא חיזוק לעדותו של השוטר. אומנם השוטר הצביעה על הנאשם כעל מי שהוא ראה שהדליק את האבוקה, אבל ההצבעה נעשתה בזמן שהנאשם ישב לבדו על דוכן הנאשמים, ולכן משקל זיהוי זה הינו אפסי. השוטרים אף לא התאמצו לבצע חיפוש של שרידי האבוקה על בגדיו של הנאשם או אף לחפש תביעות אצבעות על האבוקה.
לסיכום, בית המשפט מציין כי הוא לא השתכנע מעל לכל ספק סביר שהנאשם הוא זה שביצע את העבירה. לכן, הוא בוחר לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו.
