הכרעת דין: עבירת חטיפה, נסיון לרצח ומעשה סדום

דרגו את המאמר

הרכב ביהמ"ש המחוזי בחיפה הרשיע עתה פה אחד את הנאשם מוחמד מטמרה בעבירות חטיפה לשם בצוע עבירות מין ורצח, ניסיון לרצח, אינוס, מעשה סדום ונסיון למעשה סדום ביצאנית, בסמוך לכפר ג’דידה בחורשת אחיהוד.

הרכב השופטים: אב"ד השופט יוסף אלרון והשופטים כמאל סעב וריבי למלשטרייך- לטר.

רקע:

בבוקר יום ה- 27.10.07 נמצאה המתלוננת יצאנית בעיסוקה, עירומה כביום היוולדה, חבולה בכל חלקי גופה, שותתת דם וזועקת לעזרה בסמוך ל"חורשת אחיהוד". לעוברים ושבים אשר הופתעו מנוכחותה במצבה, סיפרה כי נמלטה על נפשה לאחר שהותקפה ונאנסה.

עוד קודם לכן, בבוקר אותו יום, יצאה המתלוננת לעיסוקה באזור התעשייה צור שלום, שם פגשה בנאשם המוכר לה מהיכרות מוקדמת ולאחר שהתפתחה בין השניים שיחה, עשו דרכם ברכבו של זה האחרון לרכוש סמים, נסיעה אשר הסתיימה, כאמור, בהימצאה של המתלוננת לצד הכביש בפאתי הכפר ג’דידה ובסמוך ל"חורשת אחיהוד". הנאשם נמלט מהמקום ונעצר כעבור יומיים.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי מ דובר בעלילת שווא. בהודעותיו במשטרה הכחיש כי נכח ביום קרות האירוע בזירת העבירה וטען טענת "אליבי" לפיה נכח באותה העת בחלקת שדה השייכת למשפחתו בישוב טמרה. בעדותו בביהמ"ש שינה מגרסתו הנ"ל והודה כי אכן נכח באותו יום בחורשה בג’דיידה, פגש במתלוננת וקיים עימה יחסי מין, אך לדבריו, היה זה בהסכמה תמורת הבטחתו לשלם לה 500 ₪. עוד סיפר על תקיפתה בידי אחרים ועל כך שלמעשה היא מעלילה עליו עלילת שווא תולדת אהבתה הנכזבת אליו, משום רצונו להתחתן עם אישה אחרת.

גירסה מול גירסה, כיצד הכריע בית המשפט?

אב"ד השופט אלרון ציין בהכרעת הדין כי יש להעדיף את גירסת המתלוננת על פני גירסתו המאוחרת של הנאשם בדבר קיום יחסי מין בהסכמה וייחוס תקיפתה לאחרים. המתלוננת היתה עקבית בגירסתה החל מחקירתה הראשונה, דבקה בה לאורך חקירתה ובעדותה בבית המשפט לא נמצאו סתירות של ממש בין הגרסאות שמסרה בחקירותיה השונות לבין עדותה בפני הרכב השופטים. כן הודתה כי התלוותה אל הנאשם במטרה לרכוש סמים, ולא הסתירה את עיסוקה כיצאנית, עובדות אשר מן הסתם, לא היו נוחות עבורה. עדותה היתה קוהרנטית, קולחת, בעלת היגיון פנימי, והשתלבה במסכת הראיות שנפרשה בפני השופטים.

אשר לנאשם קבע השופט אלרון כי בניגוד לגרסתה העקבית של המתלוננת, הוא הציג גרסאות שונות וסותרות בזו אחר זו, ובכל עת שעומת עם ראיה המפריכה את גרסתו, נמצאה גרסה אחרת תחתיה. נראה כי גרסתו התפתחה והתחלפה במקביל להיחשפותו לראיות ולעדויות השונות שהיו בידי המשטרה ומעיון בהודעותיו במשטרה, מצטיירת תמונה של נאשם מניפולטיבי, אשר בדה סיפורים בכדי להרחיק עצמו מכל קשר לאירוע, והודעותיו התאפיינו בהדחקה, אי אמירת אמת והתנערות מאחריות.

עוד ציין השופט כי סימני הדם אשר נמצאו על האבן בזירה תאמו את דמה של המתלוננת, תמונותיה בעת אשפוזה בביה"ח וגיליון סיכום האשפוז מעידים על האלימות הקשה והברוטאלית שהופעלה כלפיה. היא הובהלה לביה"ח רמב"ם כשהיא מונשמת, מורדמת ופצועה בחזה, במצח ובזרוע. לאחר בדיקות רפואיות נמצא כי היא סובלת מדימום ושברים בחלקים שונים בגופה ועובדות אלה מתיישבות עם תיאורה באשר לאלימות הקשה שספגה מידי הנאשם.

עוד הבהיר השופט אלרון כי כאשר עומת הנאשם עם ממצאי חקירה אובייקטיבים הקושרים אותו לאירוע, כגון בדיקת הדי.אנ. אי. המלמדת על התאמה בין הפרופיל הגנטי שנמצא בגוף המתלוננת לבין הפרופיל הגנטי שלו- כשל במתן מענה לשאלות החוקרים.

לאור מסכת הראיות הרחבה שהובאה בפני השופטים קבע השופט אלרון כי הנאשם אכן כפה על המתלוננת קיום יחסי מין שלא בהסכמתה החופשית וחבל בה בצורה ברוטאלית ואכזרית, תחילה במכשיר חד ולאחר שזה נשמט מידו, חבט בראשה באבן, וכי בכך התגבשו העבירות של אינוס, מעשי סדום וניסיון למעשי סדום וכי השימוש בחפצים מסוכנים העלולים להביא לפגיעות הרות אסון (סכין ואבן), וחומרת הפגיעות שנגרמו למתלוננת, מעידים על כוונתו להביא לתוצאה קטלנית ולגרום למותה, ולכן יש להרשיעו גם בנסיון לרוצחה. אשר להתגבשות עבירת החטיפה ציין השופט כי הלה פיתה את המתלוננת במרמה לנסוע לחורשה הסמוכה, בכך שטען בפניה ששם יוכלו להשיג סמים ללא תשלום, ולכשהגיעו לחורשה משך אותה בשערותיה ותוך איומים בחפץ חד שהיה איתו מבעוד מועד גרר אותה מהרכב בכדי לאנוס אותה ואז לרוצחה.

השופטים ריבי למלשטרייך לטר ו כמאל סעב הצטרפו לדעת האב"ד אלרון ולפיכך הורשע הנאשם פה אחד בעבירות אינוס, שלוש עבירות של מעשה סדום, ניסיון למעשה סדום, ניסיון לרצח וחטיפה לשם ביצוע עבירות מין ורצח.