גזר דינו של אסי אבוטבול ואח` אשר הורשעו בהשתייכות לארגון פשע
| דרגו את המאמר |
|
|
המאשימה:
|
מדינת ישראל
|
|||
|
נגד
|
||||
|
הנאשמים:
|
1. יוסף (אסי) ><בן ><פליקס ><אבוטבול, ><>
על-ידי באי-כוחו - עוה"ד ניר פלסר ויאיר רגב
2. אלברט ><בן ><ויקטור ><סיטבון>,
3. גבריאל ><בן ><סרג' ><עשור,
על-ידי בא-כוחם - עו"ד מנשה סלטון
4. ברק ("בּוּפִי") ><בן ><זאב ><בופמן,
על-ידי באי-כוחו - עוה"ד בני נהרי ועמית בר
5. דוד ><בן ><ממוס ><זוארץ, ת.ז.
על-ידי בא-כוחו - עו"ד אביגדור פלדמן
6. מרק בן ארקדי ><><><קימרון,
על-ידי באי-כוחו - עוה"ד ד"ר שחר אלדר ושאדי כבהא
7. כפיר בן פינו חסן<>,
על-ידי בא-כוחו - עו"ד מירון רוזנטל
8. גולן בן אברהם אביב,
על-ידי בא-כוחו - עו"ד ירום הלוי
9. אבי בן שלמה פרי, ת
על-ידי בא-כוחו - עו"ד אלון רפפורט
10. מוטי בן יוסף יוסיפוב,
על-ידי בא-כוחו - עו"ד ילון הכט
11. מיכאל בן מאיר בן דוד,
על-ידי בא-כוחו - עו"ד אהרון רוזה
12. חיים-שמעון בן אהרון כהן,
על-ידי בא-כוחו - עו"ד מנשה סלטון
13. מתן בן עמירם זקן
על-ידי בא-כוחו - עו"ד גיא מימון
|
זכאי
|
||
|
|
14. עידן ><בן ><דוד ><זוארץ, ><>
15. ירדנה בת סעדיה זוארץ,
על-ידי בא-כוחם - עו"ד אביגדור פלדמן
16. סיגלית בת דוד סיטבון,
על-ידי בא-כוחה - עו"ד מנשה סלטון
17. ליאוניד בן גרגורי פולונוב,
על-ידי בא-כוחו - עו"ד היית'ם חאג'-יחיא
18. מיכאל בן ולדמיר ציגנקוב,
19. דוד ("בּוֹב") בן יעקב בן-חיון,
על-ידי בא-כוחו - עו"ד דוד פַאל
20. שי בן יצחק אלרואי, ת.ז.
על-ידי בא-כוחו - עו"ד משה ישראל
21. שמחה בת חיים סאסי, ת.ז.
22. ויקטור בן עמוס סאסי, ת.ז.
על-ידי באי-כוחם - עוה"ד אלי כהן ושרון מאירוביץ'
23. מורן בן רפאל חן, ת.ז.
24. נחמן בן רפאל חן, ת.ז.
על-ידי באי-כוחם - עוה"ד ניר רוטנברג ושגיא רוטנברג
|
זכאית
זכאית
זכאי
|
||
|
גזר-דין
|
||||
|
|
||||
פתח דבר:
פרטי העבירות בהן הורשעו הנאשמים פורטו בהכרעת הדין.
כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין הציר המרכזי סביבו סבו האישומים ממנו יצאו ובאו הנאשמים, עוזריהם והמבקשים התערבותם - הינו "ארגון הפשיעה". בראש הארגון עמד נאשם 1, לצידו "יד ימינו", נאשם 2, האיש שעמד ב"חזית" מול המתלוננים, כמו גם מול גורמים עסקיים שנועדו, מבחינת הארגון, להקנות אצטלה לגיטימית לפעילות הארגון. נאשם 3 היה מנהל ה"דסק הצרפתי", אירגן וסייע בהכוונת פעילות "ארגון הפשיעה" בתחום עיסוק זה של הארגון. נאשם 5 היה מנהל ואחראי על הפעילות הכספית עסקית של "ארגון הפשיעה". נאשם 4, שזוכה מחמת הספק מפרט אישום ראשון, יזם פעילות ה"ארגון" כלפי אנשי עסקים בעלי ממון, ונתן מטוב שכלו ומיומנותו המשפטית כעורך דין בישראל.
"ארגון הפשיעה" פעל לאורך זמן בדפוס עבודה קבוע בביצוע פעולות סחיטה, המתוארות בהכרעת הדין. ככלל, לא נדרש "ארגון הפשיעה" להפעיל אלימות בביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים. "ארגון הפשיעה" ושמו של העומד בראשו הטיל אימה על אנשים. "ארגון הפשיעה" זרה פחד והצמית אנשים למקומם, כשהם אחוזי פחד וחרדה עמוקה. הנאשמים השתמשו בשם הארגון ו"מעמדו" ככלי נשק משוכלל ומשונן.
הארגון פעל כנגד מספר מטרות במקומות שונים בארץ ובחו"ל. הארגון הכיר מקומו הנכבד בעולם הפשע, וידע לקשור קשרים עם גורמים עבריינים ידועים בעלי השפעה וכוח בארץ ובחו"ל.
הארגון פעל בצורה היררכית, בו היה מוחוור לכל מקומו הבכיר של נאשם 1, שהכל סרו לשליטתו ומרותו ולידו נאשם 2, "יד ימינו".
להלן תמצית חלקו של כל נאשם בפרשה:
1. הנאשם 1 שלט ביד רמה ב"ארגון הפשיעה". אנשים פעלו מטעמו ועבורו. לאורך כתב האישום כולו היה ברור ונהיר, כי הוא האיש המגדיר "משימות" לביצוע, מתווה דרכי פעולה, מנתב, מאייש אנשי הביצוע לכל פעולה. האיש שעל פיו יישק דבר.
נאשם 1, ממקום עומדו ומעמדו בארגון, ביקש לשמור על מרחק מסוים ממבצעי העבירות הפליליות. נאשם 1 לא נטל חלק בביצוע כל העבירות – וכתוצאה מכך זוכה מחלקן – אבל בכך אין, ולו בשמץ קצת, להקהות ממעמדו ומחומרת פועלו בתיק זה.
הנאשם 1 הורשע ב-10 פרשות סחיטה שונות, מעל הרשעתו בפרט אישום ראשון, ובעבירת מתן שוחד.
מרבית העבירות בוצעו בימים בהם שהה נאשם 1 ב"מעצר בית".
הגבלת תנועותיו בצו בית משפט והשמתו במקום מותחם, לכאורה, תחת פיקוח - לא מנע בעדו מלהפעיל ולנהל "ארגון הפשיעה" בראשו עמד. הארגון היה בתקופה זו תחת הנהגתו, בתנופת עשייה עבריינית, שלולא מעצר הנאשמים, מן הסתם, היה ממשיך ומעצים פעילותו בהטלת חיתתו על סביבתו, תוך סחיטת סכומי עתק של מאות אלפי ₪.
2. נאשם 2 היה העבריין הדומיננטי בפרשות בהן היה מעורב. נאשם זה, הורשע ב-16 אישומים ב-16 פרשות שונות, מעל הרשעתו בפרט האישום הראשון.
לנאשם 2 חמש הרשעות פליליות קודמות. בשנת 1995 הורשע במשיכת שיק ללא כיסוי. בחודש ינואר 2001 הורשע בנטילת נכסים לשם סחיטה. בחודש פברואר 2001 הורשע בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בחודש מרץ 2001 הורשע בעבירת איומים. בחודש מרץ 2003 הורשע בעבירות גניבה.
3. נאשם 3, איש "ארגון הפשיעה", שעל ה"דסק הצרפתי" הורשע ב-10 פרשות שונות.
4. נאשם 4 הורשע ב-4 פרשות שונות. נאשם 4 הינו עורך דין במקצועו, סייע לארגון במתן ייעוץ משפטי ובהנעת פעולות סחיטה של הארגון כנגד אנשי עסקים אליהם נקרה במהלך עבודתו. נאשם 4 היה היועץ מאחור, ומשיצא לאור, עשה זאת בלבוש פורמאלי של פרקליט הגון מן השורה. השכלתו המשפטית, קשריו העסקיים ושכלו שימשו את הארגון בפועלו בפרשות בהן הורשע.
5. נאשם 5 איש "ארגון הפשיעה", שעל המנהלות והכספים, הורשע בשתי פרשות סחיטה ובהלבנת הון בכל הנוגע לחשבונות הקש א', ב' ו-ג', בנוסף להרשעתו בפרט האישום הראשון.
לנאשם 5, חמש הרשעות קודמות. בשנת 1981 הורשע בפריצה לבנין. בשנת 1993 הורשע בתקיפה. בחודש ינואר 1995 הורשעה בסחיטה באיומים והדחה בחקירה. בחודש אפריל 1995 הורשע בקבלת דבר במרמה. בשנת 2004 הורשע בהתחזות לאדם אחר והפרת הוראה חוקית.
6. נאשם 6 הורשע בעבירה של סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה.
7. נאשם 7 הורשע בעבירה של סחיטה באיומים.
לנאשם 7, עבר פלילי מכביד. בשנת 1993 נדון בבית משפט לנוער בעבירות שבל"ר, סמים ופריצה לרכב. בשנת 1995 הורשע בגניבה, העלבת עובד ציבור וסחיטה באיומים. בשנת 1997 הורשע באחזקת סמים שלא לתקיפה עצמית, איומים, תקיפה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בשנת 1999 הורשע בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. בשנת 200 הורשע באיומים ובהנתהגות פרועה במקום ציבורי. בשנת 2002 הורשע בהצתת רכב מנועי במזיד.
8. נאשם 8 הורשע בעבירה של סיוע לביצוע עבירה של כליאת שווא.
נאשם 8, בעבודתו כסוכן מכירות בחברת "קמור" פעל, מנקודת מבטו, לטובת חברת "קמור", משסייע לנאשמים לכלוא את דב זרח, כמתואר בהרחבה בפרט האישום החמישי, בהכרעת הדין.
9. נאשמים 10, 11 ו-12, הורשעו בעבירה של כליאת שווא של דב זרח, בעת שזה ביקש להימלט מן הנאשמים שרדפו אחריו.
לנאשם 10, חמש הרשעות פליליות. בשנת 1993 ובשנת 1996 הורשע בעבירות סמים. בחודש יולי 2000 הורשע בעבירות מרמה וזיוף. בחודש נובמבר 2000 הורשע בעבירה של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית.
לנאשם 11 שש הרשעות פליליות. בשנת 1993 הורשע בעבירות תקיפה והתנהגות פרועה. בחודש אוקטובר 1998 הורשע בהעלבת עובד ציבור. בחודש דצמבר 1998 הורשע בעבירת תקיפה. בשנת 2000 הורשע בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בשנת 2001 הורשע בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בשנת 2005 הורשע בעבירה בניגוד לחוק התכנון והבניה.
10. נאשם 13 הורשע בעבירת סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה.
נאשם 13 פעל מטעם "ארגון הפשיעה" והתמונה העובדתית שנצטיירה בעניינו לימדה על מעמדו הנכבד ב"ארגון הפשיעה". אין מדובר ב"חייל" "פשוט". אדרבא, מדובר באיש "ארגון הפשיעה" שאוזניהם של העומדים בראשו, היו כרויות וקשובות לעצותיו; הכל כמפורט בהכרעת הדין.
11. נאשם 14 הורשע בעבירה של סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה (פרשת עופרי סגל), ובעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, בכל הקשור בחשבון קש א' בפרט אישום 21.
12. נאשם 17 הורשע בעבירה בניגוד לסעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.
הנאשם הורשע בפרשה הכרוכה בחשבון קש ג', שנוהל על ידי נאשם 5, אשר היה, כאמור, על ענייני הכספים של "ארגון הפשיעה". נאשם 17 "נידב" חשבונו לטובת נאשם 5.
13. נאשם 19 הורשע בעבירה של סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה.
נאשם 19 ביקש סיוע של "ארגון פשיעה". "ארגון הפשיעה" נענה לבקשה, סחט את קרבנו, ברונו ואקי, ולאחר מכן, המשיך ל"דרכו", הכל בעקבות פנייתו של נאשם 19 אליו.
14. נאשם 20 הורשע בעבירות של סחיטה בכוח ובאיומים בכל הנוגע לפרשת הראל בראון (פרט אישום 18).
15. נאשמים 21 ו-22 הורשעו בעבירה של סחיטה באיומים.
לנאשם 22 חמש הרשעות קודמות. בשנת 1987 הורשע בעבירות של היזק בזדון ואיומים. בשנת 1994 הורשע בעבירת תגרה. בחודש מאי 2004 הורשע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים. בחודש ספטמבר 2004 ובשנת 2008 עבירות בניגוד לחוק התכנון והבניה.
16. נאשמים 23 ו-24 הינם אחים שהורשעו בעבירה של סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה.
נאשמים 23 ו-24 פנו ב"בקשת עזרה" ל"ארגון פשיעה", וציפו ליהנות מפירות סחיטת המתלוננים, בפרשה המפורטת בהרחבה בפרט אישום 12, במסגרת הכרעת הדין.
תמצית טענות ההגנה:
פרקליטיהם המלומדים של הנאשמים עתרו לענישה מתונה ומדודה.
לצורך הדיון מוכנים היו הפרקליטים להניח, כי "ארגון הפשיעה" המתואר בכתב האישום חי ונשם במציאות שתוארה בבית המשפט. אבל, לדידם, מדובר ב"ארגון פשיעה" שאינו דומה, כל עיקר, ל"ארגוני הפשיעה" שהוכרו בבתי המשפט לאחרונה, ולא מדובר ב"ארגון פשיעה" קלאסי. הנאשמים, לשיטתם, לא הפעילו אלימות כלשהי, לא גרפו סכומי כסף לכיסיהם, ולא השתמשו בנשק חם או קר כלפי מי מהמתלוננים. הסניגורים המלומדים גרסו כי מדובר בנאשמים שדיברו והתבטאו בצורה בלתי ראויה, וזאת הייתה בעייתם ומקור צרתם.
להלן יפורטו עיקרי טיעוניו לעונש של כל נאשם בנפרד.
נאשם 1, יליד שנת 1975, אב לשני ילדים. נאשם 1 נישא והקים משפחה בגיל צעיר.
יהודה תמם העיד בבית המשפט על טוב ליבו של הנאשם, ומנהגו ליתן בסתר לו ולרבים כמותו.
אמו של נאשם 1, הגב' אסתר אביטל, תיארה בדבריה המרגשים, את כלל מצוקותיה ועמדתה על דרך גידולו התקין של בנה. נאשם 1 סעד אותה, לדבריה, ברגעיה הקשים, והיה עבורה מקור כוח ותקווה, בהיותה חולת סרטן, שזמנה קצוב, לפי דבריה. את דבריה חתמה בדמעות ובבקשת רחמים על בנה ועליה.
אשתו של נאשם 1, הגב' קארין אביטל, תיארה בפנייתה בכתב אלינו, את הנאשם, כבעל מסור ואחראי שטיפח בית חם ואוהב לילדיו. נאשם 1 בביתו, כך טענה, אינו דומה לדמות שצוירה בבית משפט. מדובר בראש למשפחה מסורתית, שומרת שבת, המקדיש עצמו למשפחתו. הילדים קשורים בקשר עמוק לאביהם, וניתוקם הימנו גורם להם נזק קשה ובלתי הפיך.
בתו של הנאשם 1, לי אביטל, תיארה במכתבה המרגש עד כמה הינה קשורה לאביה, שהינו אדם טוב לב, נדבן ורגיש. הבת תיארה בכאב רב את מצב משפחתה ומצבה האישי בעקבות מעצרו של אביה, וביקשה את רחמי בית המשפט.
נאשם 1 עצמו, סיפר בבית המשפט על רצח אביו, פליקס אבוטבול ז"ל, בשנת 2002, בפראג. הרצח שינה לדבריו, את נתיב חייו מקצה אל קצה. לדבריו, הציבו רצח אביו על "מפת הפשע" - שלא בעטיו. אדרבא, באותה תקופה פעל בחו"ל כאיש עסקים נורמטיבי ולגיטימי, כשהוא מקדיש עתותיו לעסקיו ולמשפחתו. לא היה לו כל קשר ומגע לעולם הפשע, אלא ששליחי עולם הפשע חיפשו לפגוע בו ולחסלו פעם אחר פעם, על מנת להשתלט על עסקי משפחתו. למרות זאת, לא ביקש נקמה ולא השיב מלחמה שערה.
בדברים בכתב שהניח בפנינו ביום 18.6.09, ציין נאשם 1, כי זו הייתה טעותו הראשונה והאחרונה. זה לא היה הוא, אלא זה היה שטן, כלשונו. לדבריו, ניצלו אותו כולם והוא לא נהנה מכלום. הנאשם ביקש התחשבות בית המשפט.
פרקליטו המלומד של נאשם 1, עו"ד ניר פלסר, עמד על ההשלכה שיש למידע החסוי שהניח בפנינו. לדבריו, החומרה הניבטת ממסמך זה צריכה להשליך על עונשו של נאשם 1, ולהוביל להקלה ממשית בעונשו.
נאשם 2, יליד שנת 1966, אב לשלושה ילדים. לפני כ-13 שנה חלה במחלה ממארת, ולדבריו, טרם החלים. בשל מעצרו חדל מלעקוב אחר זרעי המחלה המקננים בגופו.
בדבריו הנרגשים בבית המשפט ניכר היה כי המה באים ממעמקי לב. נאשם 2 דיבר על תחושותיו הקשות מהמשפט ומתוצאותיו. כל צרותיו בתיק זה מקורם, לדבריו, בהיותו קשור לנאשם 1. לולא קשר זה, כך טען, לא היה מושם על ספסל הנאשמים, ובודאי לא היה מוגדר כמנהל ב"ארגון פשיעה". יום ולילה יושב הוא בתאו, הוגה, ומנסה וללמוד היכן חטא, וחרף מאמציו אינו מצליח להבין מדוע ואיך נפלו עליו השמיים, להטביעו עד צוואר בביצה עבריינית לא לו. נאשם 2 חזר והדגיש בדבריו, כי האלימות אינה דרכו. נהפוך הוא, איש משפחה נאמן וחבר טוב הינו לחבריו. התנהלותו בפרשות שתוארו במהלך המשפט הייתה לדבריו, עסקית, הא ותו לא. הוא לא איים, לא לחץ, וכל שביקש הוא, לדידו, לקדם פרויקטים עסקיים.
אמו של נאשם 2, הגב' אסתר עיני סיטבון, ציינה בבית משפט, היותה חירשת מלידה. לדבריה, אביו של הנאשם 2 נטש אותם לפני שנים רבות, והיא אזרה כוחותיה, טיפלה וגידלה את נאשם 2 ילד נקי, ממושמע ומטופח. נאשם 2 היה לה לפה ולאוזן, תלמיד טוב בבית הספר, שירת בצבא, התחתן ופרנס משפחתו וילדיו בכבוד.
אשתו של נאשם 2, הגב' סיגלית סיטבון, צוטטה בהכרעת הדין. הגב' סיטבון ביקשה את רחמי בית משפט, שכן מדובר לדבריה, באב מסור ונאמן, בעל אוהב, המשרה חום ונעימות סביבו בביתו ובכלל חברתו. ילדיו של הנאשם, שגודלו בחום ובאהבה רבה, חשים לדבריה, מאז המעצר נרדפים ומושפלים בעקבות הפרסומים שליוו את מעצרו. ילדם הרך, רפאל, היה בן שישה חודשים משנקרע מאביו. הילד חש בחסרון האב בכל יום מימות השבוע. המשפחה נמוטה מבחינה כלכלית, ולא פחות חשוב, נפשית. שליחת הנאשם 2 למאסר לתקופה משמעותית משמעותה לטענתה, קטיעת חיים של משפחה שלמה.
בדברים בכתב שהניח בפנינו ביום 18.6.09, ציין נאשם 2, כי מחלת הסרטן מכלה את גופו, כך שנותרו לו 16 חודשים לחיות.
בשם נאשם 2, הוגשה אסופת מסמכים מאגף הרווחה ואישורים רפואיים המעידים על מצב כלכלי לא קל, ומצב רפואי שהוא בכי רע, של נאשם 2 ואמו.
נאשם 3, יליד שנת 1976, נולד בישראל, ברם, מרכז חייו בפריז.
פרקליטו המלומד של נאשם 3 הדגיש, כי נאשם 3 נקלע לאירועים שונים במהלך חופשותיו בארץ, וכל שביקש הנאשם היה לסייע לחבר טוב וקרוב, הוא, נאשם 1, ששהה במעצר בית, וכך נסתבך בעבירות שאינן מאפיינות כלל את דרכו.
הסניגור המלומד, עו"ד סלטון, ציין היותו של נאשם 3 בן למשפחה נורמטיבית. אחיו נכה והוא האיש אשר סייע לאמו בטיפול באח. נאשם 3 הקדיש לדבריו, זמן ניכר לטיפול באחיו תוך גילוי מסירות מאין כמותה.
פרקליטו המלומד הציג בפנינו מסמך, לפיו משמש נאשם 3 בבית הסוהר כאחראי בית הכנסת הדואג לצרכי האסירים, ובלימודי יהדות קיבל תעודה לפיה הגיע להישגים נאים במבחנים.
אמו של נאשם 3, הגב' סוניה עשור, שהגיעה לארץ מצרפת, סיפרה בבית המשפט על בנה, על היותו תלמיד ישיבה, שביקש במהלך חייו לעשות טוב, במסגרת יהודית דתית. בדמעות סיפרה על בנה האחר הסובל משיתוק ושוהה במוסד, בתארה כיצד סייע הנאשם למתפללים עימו בבית הכנסת בו נהג להתפלל בצרפת.
הנאשם 3 לא הסתיר בבית המשפט אי הסכמתו לקביעות הכרעת הדין. לדבריו, המתלוננים אינם אנשי עסקים, אלא עבריינים המבוקשים על ידי המשטרה הצרפתית. חלקם, כך טען, ריצו עונשי מאסר וחלקם עוד יתפסו וישלמו את חובם לחברה. לדבריו, כל חייו חלם לעלות לארץ, והנה, שלא באשמתו, נתנפץ חלומו לרסיסים, משהמשטרה סימנה אותו כעבריין רב מעללים.
נאשם 4, יליד 1969, נשוי ומטופל בשישה ילדים.
העיד מטעמו, אל"ם (במיל') עו"ד יגאל שרון, שהינו ידיד משפחה המקיים קשרים חברתיים עם הנאשם מזה מספר שנים. השניים הכירו לדברי העד במסגרת עסקית, ונותרו חברים. העד ציין כי מדובר באדם ערכי, אחראי ובעל יושרה, הנכון תמיד לעזור לחברים ואחרים.
גם הרב אבי רט המכיר את נאשם 4, לדבריו, מזה 22 שנה, ציין כי מדובר באדם רגיש, איש משפחה למופת, בעל לב רחב וחנון.
אמו של נאשם 4, הגב' לילי בופמן, הרחיבה בבית המשפט וסיפרה על המשפחה המושרשת באדמת הארץ. האם תיארה את מהלך חייו של הנאשם מילדות ועד בגרות. נאשם 4 התגלה בילדותו לדבריה, כילד מבריק, מוצלח ואהוב. בגרותו לא ביישה את נעוריו, והוא הצליח בצבא, בלימודים ובעסקים. לגישת האם, מדובר בבן שהוא "היהלום שבכתר". המכה שניחתה על המשפחה ביום מעצרו לא פג כאבה. חשיפת קלונו כיסתה את המשפחה בבושה צורבת.
תסקיר שירות המבחן מגולל מהלך חייו של הנאשם. קצין המבחן ציין כי הנאשם כיום מודע לכשליו, לקח אחריות על מעשיו, מבין כי פעל מתוך כוחניות, צורך בריגושים, בהישגים מהירים, כפיית דעתו על האחר וקושי להציב גבולות לעצמו. שירות המבחן ממליץ על טיפול שיכול לתרום לשיקומו של הנאשם.
הוצגו והונחו בפנינו תעודות רפואיות המעידות על מצב רפואי של בני המשפחה, כמו גם מסמכים המעידים על מצב כלכלי לא קל.
בשנת 2004 נבחר הנאשם לשמש כיו"ר בית הדין העליון של תנועת בית"ר.
נאשם 4 ציין היותו בוש ונכלם על התנהגותו. לדבריו, מדובר בקהות חושים וחידלון מוסרי. ברם, מדובר לדבריו בתקופה בה כשל וגילה אטימות שאינה מעידה על כלל מהלך חייו. הנאשם היכה בבית משפט על חטאוּ. לדבריו, התקופה הקצרה בה גילה אטימות רגשית ושכרון כוח לא תחזור עוד לעולם, שכן, החל בטיפול אישי ובכוונתו לטפל בחולשתו ולהירפא ממנה.
פרקליטיו המלומדים של נאשם 4, עוה"ד בני נהרי ועמית בר, הדגישו בטיעוניהם את זיכויו של נאשם 4 מפרט אישום ראשון. לגישתם, פרט אישום זה שימש יסוד ועיקר בהחלטה להורות על מעצרו של הנאשם. הנאשם שהה במעצר כשנה עד ששוחרר בתנאים מכבידים של מעצר בית.
הפרקליטים הדגישו את התרסקותו הכלכלית והחברתית של הנאשם, ועיקר העיקרים, את החרטה הכנה והעמוקה שהביע כבר לפני חודשים. לגישת הפרקליטים, ראוי לבית המשפט לגזור על הנאשם 4 עונש מאסר שאינו עולה על תקופת מעצרו טרם הרשעתו.
נאשם 5, יליד 1959, נשוי ואב לילדים.
אחיו של נאשם 5, מר ניסים זוארץ, מרצה בסמינר הקיבוצים, הינו אחיו הצעיר מבן 10 אחים של הנאשם. האח סיפר על תרומתו הרבה של נאשם 5 בחינוכו והשכלתו הגבוהה. לדבריו, השפעת הסתבכותו של נאשם 5 על בני המשפחה, ובמיוחד על האם, שאינה אישה בריאה, הינה קשה. נאשם 5 הינו לדבריו, אדם טוב, ישר ונכון לעזור תמיד.
ראש מועצת כפר יונה, מר דרעי אפרים, הינו קרוב משפחה של ירדנה זוארץ. העד הצביע על הצדדים החיוביים באישיותו של הנאשם 5.
שושנה מרציאנו, גיסתו של נאשם 5, ליוותה את נאשם 5 מילדות. העדה ציינה את תרומתו למשפחה, והדגישה כי הוא חיוני לבני ביתו ולמשפחתו המורחבת.
אשתו של נאשם 5, ירדנה זוארץ, סיפרה על הנאשם שהינו אדם מנומס, מכבד זולתו, אב נפלא המעורה בחיי ילדיו מקטן ועד גדול.
פרקליטו המלומד של נאשם 5, עו"ד אביגדור פלדמן, לא הסתיר עמדתו שנאשם 5 הורשע שלא בצדק. בכל מקרה, נאשם 5 לא איים לדבריו על מאן דהוא, והוא עצמו אינו אחראי למבנה גופו המרשים; תצוגה שהובילה את בית המשפט לייחס לו משמעות פלילית. הפרקליט הנכבד ציין כי עברו הפלילי של נאשם 5 אינו משמעותי. לגישת הפרקליט יש ליתן משקל רב לדמותו של האיש, כפי שזו הצטיירה מעדויות עדי האופי. הפרקליט ביקש לאבחן בין עניינו של נאשם 5 לעניינם של הנאשמים שנדונו בפסק דין מרואן נאצר.
נאשם 5 הביע צערו על המצב אליו נקלע בתיק זה. הנאשם ציין כי הינו אדם חיובי, ומקווה שבית המשפט למד לדעת ולכבד את "דוד זוארץ".
נאשם 6 , יליד 1961, נשוי ואב לשלושה ילדים.
פרקליטו המלומד של נאשם 6, עו"ד ד"ר שחר אלדר, הסכים בטיעוניו עם קביעות בימ"ש בהכרעת הדין, בכל הנוגע לדמותו ואישיותו של הנאשם.
לאחר חשיפת הפרשה, כך טען, נחקר נאשם 6 על ידי חוקרי יחבא"ל ושוחרר לביתו. למחרת היום, מרצונו החופשי - על פי יוזמת אשתו - התייצב בפני חוקרי יחבא"ל, שחרר לשונו וחשף כל הידוע לו על הפרשות השונות בהן היה מעורב. בשלב זה, לו היה נועץ עם עורך דין, כך הסניגור, ניתן להניח כי היה זוכה למעמד "עד מדינה", או, מעמד אחר שהיה חוסך הימנו הליכי משפט.
לגישת פרקליטו הנכבד, ראוי לבית המשפט להעביר מסר ברור לציבור, בדרך ענישתו כי אדם המתייצב מול "ארגון פשיעה" ומעיד אמת, עונשו לא יהיה דומה למי שמתיישר עם "ארגון הפשיעה", ונמנע מלשתף פעולה עם רשויות החוק.
נאשם 7, יליד שנת 1976.
פרקליטו המלומד של נאשם 7, עו"ד רוזנטל, הדגיש בטיעוניו בבית המשפט את זיכויו של נאשם זה מהנסיבה המחמירה לפי סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה. לדברי הסניגור, מדובר בצעיר הנמצא בהליך שיקום, שהתחיל לעבוד בחברה קבלנית, וכל חלקו בפרשות שנתבררו בתיק זה בבית המשפט הינו מינורי.
הפרקליט הציג מסמך ממקום עבודתו, חברה לבניין בה עובד הנאשם מזה כחודש וחצי.
נאשם 8, יליד 1973, נשוי ועובד בחברת "קמור" כאחראי מכירות, תפקיד המחייב אמון רב.
פרקליטו המלומד של נאשם 8, עו"ד ירום הלוי, עתר לבטל הרשעתו של הנאשם, שכן הרשעה זו עלולה לפגוע קשות בפרנסתו. הרשעתו עלולה למנוע ממנו, לדבריו, לקבל עבודה בתחום עיסוקו. מדובר בצעיר שעברו נקי, ללא רבב. לראשונה בחייו נחקר במשטרה.
נאשם 8 סיפר בבית המשפט על כלל צוקותיו ותלאותיו בעקבות הפרשה בה הסתבך, כשביקש לעשות את מלאכתו נאמנה מבלי שחשב לרגע, כי עובר הוא את הגבול ומסתבך בביצוע עבירה פלילית. מאז הסתבכותו חייו השתנו בתכלית. נוטל הוא היום כדורים נגד חרדה, ומאזרח הגון, עובד מוערך בעבודתו, הפך לאזרח שתווית של פושע מעטרת את מצחו. אביו, שהינו נכה צה"ל, נמנע מלצאת מביתו, ואשתו, שהינה שחקנית בתאטרון "הבימה", בושה בשמה ובבעלה, שהיה עד כה מקור גאוותה. בשל הפרשה כוסו בני המשפחה כלימה ובושה.
נאשם 10, יליד שנת 1967, נשוי ואב לשלושה ילדים.
פרקליטו של נאשם 10, עו"ד ילון הכט, הדגיש את זיכויו של נאשם 10 מהנסיבה המחמירה לפי סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה. לגישת הסניגור, נאשם 10 הורשע ברף הנמוך של כליאת שווא. מדובר באזרח העובד היום במכרות תמנע, שעול פרנסת משפחתו על שכמו.
נאשם 10 ציין בבית המשפט, היותו אב לשלושה ילדים. לדבריו, בפעם הראשונה בחייו בה פגש את הנאשמים היה זה בבית המשפט.
נאשם 11, יליד 1968, נשוי ואב לארבעה ילדים.
פרקליטו המלומד של נאשם 11, עו"ד אהרון רוזה, ציין את הנסיבות הקלות, לדידו, של העבירה בה הורשע הנאשם. מדובר בעבירה שמקומה הטבעי הוא לדבריו, בית משפט השלום. לגישת הסניגור רק בשל קשירתו ל"ארגון הפשיעה" תויג הנאשם כפושע, למרות שמדובר באזרח , איש עסקים, המקיים מערך של חנויות בעיר אילת ומפרנס דרכן עשרים משפחות בנוסף למשפחתו.
נאשם 12, יליד 1973, נשוי ואב לארבעה ילדים.
פרקליטו המלומד של נאשם 12, עו"ד מנשה סלטון, הדגיש את עברו הנקי של שולחו, שמעולם לא נחשד על ידי המשטרה בעבירה כלשהי. גם בפרשה זו לא סברו חוקרי המשטרה, לדבריו, כי מדובר באיש המשתייך ל"ארגון הפשיעה". הנאשם הינו אזרח נורמטיבי, ששירת שירות צבאי מלא, הצטיין בעבודתו בעיריית אילת, ומשפרש שיקם עסק כושל והפכו לעסק מצליח.
הפרקליט המלומד ביקש לבטל הרשעתו של נאשם זה, שכן הרשעה זו מחמירה עימו הרבה מעל למידה, ועלולה לפגוע במקור פרנסתו.
נאשם 13, יליד 1977, נשוי ואב לילד.
פרקליטו המלומד של נאשם 13, עו"ד גיא מימון, טען לטובתו כל אשר ניתן היה לטעון.
הסניגור המלומד עמד על חלקו הקטן יחסית של נאשם 13 בפרט אישום 12, האישום היחיד בו הואשם, בהשוואה לשאר הנאשמים בפרט אישום זה. לגישתו, נאשם 13 היה רק חוליה מקשרת בפרשה, משפנה לחברו הקרוב, גיא אופיר, עימו היו לו קשרים עסקיים לפני ואחרי הפרשה. המתלוננים לא פחדו ואינם פוחדים ממנו. נאשם 13 לא הרוויח מכספי הסחיטה, אינו נוהג להשתמש בשפה בוטה, ומעולם לא פגש את האחים גליקסמן או את האחים חן.
אחותו של נאשם 13, עו"ד עינת רוזנצוויג, סיפרה בבית משפט על המשפחה בה גדל והתחנך הנאשם. נאשם 13 הינו בן למשפחה נורמטיבית שהתרסקה כלכלית עם התמוטטות עסקיו של האב.
אשתו של הנאשם, הגב' מירי זקן, תיארה את הנאשם כבן זוג נפלא ואב מסור בכל מאודו, לבנו הרך. העדה עומדת בפני סיום לימודי המשפטים, והנאשם הוא משענְתה, חברה לחיים והאיש שלצידה.
הנאשם סיפר בבית המשפט על משפחתו ועל בנו שטרם מלאו לו שנתיים ימים. הבן שינה אורחותיו והפך אותו ל"יושב בית", שחוץ מעבודתו כל זמנו מוקדש לבנו ולביתו.
הסניגור המלומד עתר לעונש מתון ומדוד, עונש שניתן יהיה לריצוי בעבודות שירות.
נאשם 14, יליד שנת 1986.
דודו של נאשם 14, מר ניסים זוארץ, תיאר את עידן כילד טוב, מבריק ומוצלח. לעידן יכולות לימוד גבוהות, ומרגע מעצר אביו נטל הוא פרנסת המשפחה על שכמו.
מר ראובן אטיאס שימש מפקד מרפאות מטכ"ל בקריה. העד ציין כי עידן שירת תחת פיקודו בעת שירותו הצבאי שערך שנה וחצי.
פרקליטו המלומד של נאשם 14, עו"ד אביגדור פלדמן, הדגיש עברו הנקי. לדבריו, מדובר בתלמיד מצטיין שזכה בתעודת בגרות, הצטיין בשירותו הצבאי משך שנה וחצי. הפרקליט המלומד ביקר את תסקיר שירות המבחן, שגם צוין בו כי עידן הינו אדם נעים ונבון, התקשה לגבש בעניינו עמדה טיפולית.
נאשם 14 תיאר בבית המשפט את השינוי שחל בחייו מרגע מעצר אביו. חייו הפכו לקטסטרופה. הנטל הכלכלי הרובץ הינו קשה, ובעתיד מקווה הוא ללמוד כלכלה ומנהל עסקים.
נאשם 17, יליד 1965, אב לבן.
פרקליטו המלומד של נאשם 17, עו"ד היתאם חאג' יחיא, תיאר את עשייתו של נאשם 17 מנקודת מבטו. מדובר באזרח המקיים אורח חיים נורמטיבי, העובד לפרנסתו בהסעת עובדים, וחלקו היה מינורי בפרשות שהתבררו בתיק זה.
נאשם 17 העיד בבית המשפט על עלייתו לארץ בשנת 1995, לאחר ששירת בצבא הרוסי באפגניסטן. עברו נקי והסתבכותו פגעה בו, מבלי שהרויח מהפרשה דבר וחצי דבר.
נאשם 19, יליד 1976, נשוי ואב לשני ילדים.
אשתו של נאשם 19, הגב' סינדי בן חיון, עמדה על דוכן העדים נרגשת ודומעת, וסיפרה על מצב משפחתה. לדידה, היא ובעלה היו הקורבנות בפרשה, ה"טובים", ולא ה"רעים". נאשם 19 הינו בעל טוב - לב ואב אוהב ומסור לילדיו.
פרקליטו המלומד של נאשם 19, עו"ד פאל, תיאר נסיבות חייו של הנאשם שעלה לארץ מטעמי ציונות בשנת 1996, ובלי תכנון מצידו, התגלגל למורד החלקלק שתואר בהכרעת הדין. הפרקליט נמנע מלבקש עונש שירוצה בעבודות שירות מאחר שהנאשם שוהה כיום במעצר, אבל ראוי להתחשב בו ולהקל בעונשו.
במכתב שהניח על שולחננו פירט הנאשם נתוניו, תיאר אופן עלייתו לארץ ובניית עסקיו כאן. הנאשם ציין את חרטתו וצערו על שעשה בתיק זה.
נאשם 20, יליד 1971, מטופל בשמונה ילדים.
גרושתו של נאשם 20, רייצ'ל אלרואי, סיפרה על חייהם המשותפים בעת שגרו תחת קורת גג אחת וטיפלו בחמישה ילדים - שניים משותפים ושלושה מנישואיה הקודמים. העדה ציינה כי זכות הייתה לה להכיר את הנאשם ולחיות עימו.
עו"ד רות דיין - וולפנר, הכירה את הנאשם 20, לדבריה, מילדות. מדובר לשיטתה, בבן אדם אכפתי, שחרף הצלחתו הרבה, לא שינה אורחותיו ודבק בצניעות שאפיינה אותו מילדותו. מדובר באדם נדיב ורחב לב, גם במחיר ויתור על ענייניו שלו.
תא"ל (במיל') שלום בן משה תיאר בבית המשפט את מסלול שירותו הצבאי של הנאשם.
איש היזמות אפי בירן סיפר כיצד עזר הנאשם למשפחתו בסכומי עתק.
ד"ר יצחק שריר תיאר את הנאשם כאיש יקר, טוב - לב וחבר שאין כמותו. לדברי העד מדובר באדם בעל שאר רוח הנכון תמיד לתמוך ולעזור.
ריצ'רד דנגור הינו יזם, איש עסקים, שהגיע במיוחד מאנגליה לצורך מסירת עדות. העד תיאר את מערכת היחסים העסקית שקיים עם הנאשם במשך שנים. מדובר לטענתו באדם הגון ומהוגן, העושה מלאכתו נאמנה, המוכן לעזור ללא חשבון וגבולות.
הונחה בפנינו אסופת עדויות אופי בכתב (עה/9) [ראה למשל המלצת תא"ל (מיל') גיורא ענבר, עומרי שפרן, דני נווה, אריק מימון, רון אלראי, מיכל הופשמן, ניל קירויה וברוך עוזיאל] ומסמכים המעידים על מצב כספי לא נוח.
פרקליטו המלומד של נאשם 20, עו"ד משה ישראל, הדגיש בטיעוניו המלומדים כי נאשם 20 לא פנה ל"ארגון הפשיעה", אלא נתגלגל לאירוע שלא בטובתו. הנאשם נקלע לזרועות "ארגון הפשיעה" ונוצל על ידי הארגון. ההרשעה פגעה בנאשם נפשית, חברתית וכלכלית. מדובר באיש עסקים הנזקק לקווי אשראי בנקאיים. שמו הטוב משמש בסיס לערבויות בנקים ומוסדות. לאחר הרשעתו, עסקיו המשגשגים בסכנת כליה. לנאשם ויזה עסקית לארה"ב וקיימת סכנה שזו לא תחודש נוכח הרשעתו. ריתוקו לארץ עלול למוטט עסקיו בארה"ב ובאנגליה לחלוטין, נזק טוטאלי ובלתי הפיך.
נאשם 20 סיפר בבית המשפט על מהלך חייו. לדבריו, סיים לימודי המשפטים באנגליה והתבסס בעסקיו שם. מאז הסתבכותו בפרשה, חייו אינם חיים. מדובר מבחינתו ומבחינת משפחתו באסון. הנאשם נוטל אחריות על מעשיו ומצטער עמוקות על כך שלא הפעיל שיקול דעת ונהג בדרך בה נהג.
נאשמת 21, ילידת שנת 1962, הינה אשתו של נאשם 22, יליד שנת 1959.
פרקליטם המלומד של הנאשמים, עו"ד אלי כהן, הדגיש בטיעוניו לעונש את נסיבות ביצוע העבירה, שהינן, לדידו, נסיבות בלתי חמורות בעליל. לגישת הסניגור הנכבד, הנאשמים נכרכו בתיק זה בשל החקירה סביב "ארגון הפשיעה". הם לא חזרו לעבוד בבית הספר, וכלל לא נשאו כל רווח מביצוע העבירה. בני הזוג פנו לנאשם 5 על מנת שיפעל לשמר מקום עבודתם, והאחרון שוחח שיחה אחת בודדה בעניינם. בני הזוג אינם אנשים בריאים. נאשמת 21 סובלת מגידולים ממאירים בראשה, עברה 4 ניתוחי ראש, וסובלת יום יום מכאבי ראש קשים ומהתקפים אפילפטיים. נאשם 22 תומך באשתו וסועד אותה לאורך השנים, כשהוא סובל מגבו, ועבר, בעצמו, 4 ניתוחים בגב התחתון.
שני הנאשמים חיים את חייהם ועושים מעשי חסד מבורכים.
הפרקליט המלומד עתר לעונש מתון ומדוד, בוודאי לא עונש מאסר לריצוי ממשי.
נאשם 23 יליד שנת 1981, הינו אחיו של נאשם 24, יליד שנת 1972. שניהם גרושים.
פרקליטם המלומד של נאשמים 23 ו-24, עו"ד ניר רוטנברג, תיאר את מסכת הסתבכותם של הנאשמים מנקודם מבטו, כשהוא מבקש להקהות חומרת המעשים, לאו דווקא על בסיס הממצאים שנקבעו בהכרעת הדין. הפרקליט הגיש אסופת מסמכים רפואיים ומכתבי המלצה ותודה.
הפרקליט המלומד תיאר מסלול חייהם של כל אחד משני האחים.
נאשם 23 סיים 12 שנות לימוד, שחקן כדורסל מחונן ומצטיין, ששירת שירות צבאי מלא במסגרת משטרת ישראל. עוסק כיום בתיירות פנים.
נאשם 24 סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא ומסור, ועובד היום לפרנסתו כחקלאי.
הפרקליט הנכבד הדגיש בטיעוניו, כי שני הנאשמים הינם אנשים טובים ונורמטיבים, שלא נהנו, כל עיקר, מפירות הסחיטה. הפרקליט ציין מצבם הרפואי הקשה של ההורים, שנזקקים כיום לטיפול רפואי צמוד.
נאשם 23 הביע חרטתו וציין בבית המשפט שהינו כועס על עצמו שלא עצר את האירועים באיבם.
נאשם 24 חש שהינו חף מאשמה, וביקש התחשבות בית המשפט בגזירת עונשו.
ביטול הרשעה נאשמים 8, 12 ו-14:
פרקליטיהם המלומדים של 8, 12 ו-14 עתרו לביטול הרשעתם של הנאשמים.
קודם שאנו באים לדיון בעניינם של נאשמים 8, 12 ו-14 ראוי לציין עיקרי ההלכה הפסוקה בנושא ביטול הרשעה. סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מורה כדלהלן:
"הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".
בתי המשפט נדרשו לסעיף מיוחד זה, ועל פי ההלכה העקיבה שיצאה מלפני בית המשפט העליון, רק בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, נוקט בית המשפט לפעמים בחלופה של הטלת מבחן ללא הרשעה. ההמנעות מן ההרשעה הופכת, כמובן, באופן תיאורטי לקשה יותר ככל שהעבירה חמורה יותר.
בית המשפט העליון הדגיש לא פעם, כי ההרשעה בדין הינה אקט מהותי שיש לו השלכות ברורות על הגדרתו של מי שעבר עבירה פלילית. הימנעות מהרשעה, שמטרתה לחסוך מן הנאשם כתם ההרשעה, עשויה להיות מוצדקת רק במקרים חריגים.
הימנעות מהרשעה אפשרית כאשר מדובר בפגיעה חמורה בשיקום הנאשם. זאת, במצטבר לסוג העבירה המאפשר לוותר בנסיבות המקרה על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
כאמור, מדובר בהלכה מושרשת. ונציין רק על דרך משל דברים שנקבעו ע"י בית המשפט העליון מפי כבוד השופטת פרוקצ'יה בע"פ 5102/03 מ"י נ' דני קליין ואח' (לא פורסם) מיום 4.9.07:
"יש להתחשב, מצד אחד, במשמעותה של העבירה שנעברה מבחינת השלכתה על הנורמות החברתיות והמסר הציבורי המתחייב מהן. מצד שני, יש לתת את הדעת לנסיבות אישיות שונות הקשורות בנאשם - גיל, עבר קודם - אם נורמטיבי אם לאו, נתונים שונים הקשורים למצבו האישי והבריאותי, והשפעת ההרשעה על סיכויי שיקומו. מעבר לכל אלה, יש גם לשקול במבט רחב את השפעת אי ההרשעה על ההליך הפלילי בכללו, ואת המסר החברתי שאי ההרשעה טומן בחובו בנסיבות העניין הספציפי".
[ראה למשל: ע"פ 1132/07 מקונן נ' מ"י (לא פורסם) מיום 5.8.07; ע"פ 1154/07 מ"י נ' פלוני (לא פורסם) מיום 19.4.07; רע"פ 1107/06 י' ע' נ' מ"י (לא פורסם) מיום 27.8.06; ע"פ 3069/05 מ"י נ' אורן אבוטבול (לא פורסם) מיום 28.8.06; ע"פ 2513/96 מ"י נ' שמש, פ"ד נ(3) 682; ע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י, פ"ד נב(3) 337].
על בסיס זה, נבחן בעניינם של הנאשמים 8 ו-12.
נאשם 8 עובד בחברת "קמור" כמנהל מכירות. מדובר בתפקיד אחראי וייצוגי. עם זאת, לא הוכח בפנינו כי הרשעתו ותִּיוּגוֹ כמי שהורשע בעבירה של סיוע לכליאת שווא עלולה לגרום לו נזק בלתי מידתי.
נאשם 8 עבר את העבירה במהלך ביצוע עבודתו, ולא הובאה בפנינו כל ראיה כי הרשעתו תוביל לפיטוריו ממקום עבודתו, במיוחד שהוחוור במהלך המשפט, כי הגורם להסתבכותו של נאשם זה, בעבירה בה הורשע, אליבא דגירסתו בבית המשפט, היה רצונו לפעול לטובת החברה גם במחיר חציית הקווים המותרים.
הרשעתו באה לחדד הנורמות החברתיות והמסר הציבורי המתחייב מהן.
הנאשם סייע לעבריינים ששמם נודע לשמצה מאחר שאלה נחשבו במקום עבודתו לקוחות טובים ומועדפים. הנזק שעלול להיגרם לנאשם אין בו כדי לבטל המסר הציבורי המתחייב מהרשעתו.
עם זאת, בכוונתנו ליתן משקל לטיעוניו הנכבדים של פרקליטו בשיקולי ענישתו של הנאשם.
נאשם 12 הינו בעל עסק משגשג ומצליח בעיר אילת. הנזק העלול להיגרם לו בשל הרשעתו בעבירה של כליאת שווא, לא הובהר בפנינו. נאשם 12, יחד עם נאשמים 10 ו-11, נקרא לבצע את העבירה בה הורשע לטובת הנאשמים. נאשם 12, פעל יחד עם חבריו, מבלי ליתן הדעת על החומרה המתלווה למעשיו. נאשם 12 לא נטל אחריות על שכמו, והכחשתו בוודאי אינה מסייעת לקבלת בקשת פרקליטו.
ענינו של נאשם 12 אינו חוסה בצל אותם מקרים חריגים בהם ראוי לבימ"ש לבטל הרשעה.
נאשם 14 הורשע בעבירה של סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה ובעבירה של הלבנת הון. לא מצאנו כל ממש בבקשת פרקליטו לבטל הרשעתו.
חומרת העבירות:
כל אחד מהנאשמים הורשע בעבירות שונות לפי מידת מעורבתו ועשייתו בפרשות השונות שנדונו בתיק זה. בבואנו לגזור את דינם של הנאשמים שיווינו לנגד עינינו את הנתון שאין בלתו, לפיו כל נאשם, בשלב זה, אחראי לעבירות בהן הורשע, לעצמו, על עברו הפלילי, נסיבותיו האישיות וכלל הנתונים המתקיימים בעניינו.
עבירות הסחיטה באיומים שנגלו בתיק זה הינן חמורות וקשות. האירועים שנגלו לעינינו מעוררי חלחלה.
אנשי "ארגון הפשיעה" (נאשמים 1, 2, 3 ו-5) ואחרים שפעלו במחובר לנסיבה המחמירה של סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, פעלו לסחיטת אנשי עסקים בכוח ובאיומים.
הנאשמים סחטו סכומי עתק מקורבנותיהם שנשתתקו מולם אחוזי אימה. המתלוננים ככלל, ביקשו להיכנע לדרישות הנאשמים, לרצותם, בגין היראה שהוטבעה בהם על ידם. המתלוננים דחו האפשרות לבקש עזרת המשטרה. מדובר בתופעה של עבריינים המטילים חיתתם, שולטים על סביבתם וגורפים לכיסיהם מאות אלפי ₪ שניטלו ממתלוננים החוששים לחייהם ולשלומם של בני ביתם.
הנאשמים ניצלו את החשש הרב שנטעו בליבם של המתלוננים, והעשירו את קופת הארגון בסכומי כסף ניכרים.
"ארגון הפשיעה" כשמו כן הוא. הארגון בעל מבנה הירככי פעל בדפוס קבוע, שיטתי ולאורך זמן, תוך הפעלת "חיילים" לביצוע משימות שקבע לעצמו.
מצב הדברים שנגלה בתיק זה מבליט חובת בית המשפט להביא סוף להפקרות העבריינית שפשתה בחברתנו. שומה על בית המשפט לומר את דברו בפני אלה המשבשים אורחות חיים ופוגעים בסדרי מנהל וחוק.
חלק מהנאשמים שלפנינו הסתייעו לטובתם בשירותי "ארגון הפשיעה".
מדובר באנשים השייכים למסגרת הנורמטיבית. מדובר, לעיתים קרובות, באזרחים רגילים הנקלעים למצוקה כלכלית ובוחרים להיעזר בעבריינים, בריונים, שבכוחם להשיג בקשתם בדרך נוחה ומהירה פי כמה מ"דרך המלך", דרך פניה לרשויות המדינה וערכאות שיפוטיות שהינה לעיתים ארוכה ומורכבת.
עבירות אלו, מעבר לכיעורן, הינן קשות ומסוכנות. הסתייעות בפושעים לגביית חובות ו"יישוב" מחלוקות עסקיות, יש בה כדי להצמית ולהלך אימים על העומדים מולם. יש בעבירות אלה כדי לכרסם בסדרי חברה ומדינה. יש בעבירות אלה כדי לשבש אורחות חיים. העובדה שמדובר לעיתים קרובות באזרחים רגילים, מעצימה דווקא הסכנה הרבה הטמונה בעבירות אלה. לא מדובר בעבירות המבוצעות על ידי "מיני" מתבוססים במדמנת הפשע, שוליים חברתיים, אלא על ידי הציבור הנורמטיבי, ה"שכן בדלת שממול", שלא שבע נחת ממהלך עסקי או חברתי ותמורת תשלום הולם, שוכר שירותי פושעים להשגת חפצו מאזרח כמותו. פתרון מחלוקות בדרך זו הינו מהיר ונגיש. אין ניתן להשלים עם כך. יש בתופעה זו לפגוע באושיות סדר וחוק, ואין מדובר בתפארת המליצה, אלא בתיאור מצב דברים המשתרש וגובה מחיר כבד במקומותינו.
על בתי המשפט להעניש אלה הפונים לעבריינים, ובוודאי לארגוני פשיעה, כדי לקדם עניינם ולהשיג חפצם בעונשים כבדים. זאת, גם משעברם של אלה נקי, ולעיתים הינם אנשים נורמטיביים לחלוטין, שתרמו ותורמים לסביבתם. יש ליתן עדיפות מכרעת לגורם ההרתעה.
חלק מהנאשמים שלפנינו זוכו מהנסיבה המחמירה הקבועה בסעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, הקובע כי מי שעובר עבירה בנסיבה המחמירה של עבירה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה, דינו "כפל העונש הקבוע לעבירה, אך לא יותר ממאסר 25 שנים".
בבש"פ 8331/05 גבאי נ' מ"י (לא פורסם) מיום 7.9.05 קבעה כב' השופטת חיות כדלקמן:
"פשיעה מאורגנת מסוג זה דומה לנגע סרטני ממאיר המעכל את היסודות הבריאים לקיומה של חברה חופשית. אכן, משהתברר היקף הנגע של הפשיעה המאורגנת שפשתה במקומותינו, נדרש המחוקק להסדרים סטטוטוריים חדשים ובהם חוק מאבק באִרגוני פשיעה וחוק איסור הלבנת הון, אשר יענו על הצרכים העונשיים החדשים אותם מזמנת לנו, למרבה הצער, המציאות הפלילית...".
זיכוי מהנסיבה המחמירה הקבועה בסעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה הינו בעל משקל ומשמעות לעניין העונש. אבל, עדיין מדובר בעבירות סחיטה באיומים, שגם הן עבירות נפוצות שיש בהן יסוד של שפלות לצד ההיבט הרכושי שבה [ראה פסק דינה של כבוד השופטת ברלינר בע"פ 9839/06 מ"י נ' חבני (לא פורסם)]. בית המשפט העליון ציין לא פעם, כי מדובר בעבירות שחשיפתן אינה קלה עקב חששם של הקורבנות לפנות לרשויות החוק [ראה למשל: ע"פ 1725/07 מ"י נ' מאטצם אבן סעיד (לא פורסם) מיום 14.5.07]. כבוד השופט אדמונד לוי בע"פ 6774/01 מ"י נ' זיאד אלעלווין (לא פורסם) מיום 1.11.01 קבע, בין השאר:
"תופעה זו של סחיטת בעלי עסקים באיומים, היא למרבה הדאבה תופעה נפוצה, אך רק לעתים רחוקות אוזר הקורבן אומץ כדי לפנות לרשויות החוק, הואיל והוא חושש שידם של הסחטנים עלולה להשיג אותו במוקדם או במאוחר, מבלי שאנשי החוק יוכלו להושיעו. לפיכך, כשסוף סוף מעז מתלונן לבקש את הגנת החוק, יש לראות בכך הזדמנות לא רק להעניש את העבריין המסוים אשר נמצא כי חטא, אלא גם להעביר מסר לציבור בכלל, ולאלה שחוטאים בעבירות מן הסוג הזה בפרט, כי עבריינים בתחום זה עלולים לשלם על מעשיהם בדרך של שלילת חירותם לתקופה ארוכה. ענישה מסוג זה מטרתה איפוא משולבת, לתת ביטוי למידת הכיעור שבעבירה זו ולשאט הנפש שהיא מעוררת בלב השומע, והיא נועדה גם כדי לעודד את הקורבנות לשבור את קשר-השתיקה, ולהביא את דברם בפני רשויות החוק כדי לשים קץ לסחיטה בה הם נתונים".
[ראה גם קביעות כב' השופט לוי: ע"פ 5279/01 בגימוב אלכסיי נ' מ"י (לא פורסם) מיום 24.9.02; ע"פ 2745/06 מ"י נ' גבי הרשקו (לא פורסם) מיום 28.6.06; ע"פ 11541/05 אברהם ענקרי נ' מ"י (לא פורסם) מיום 21.8.06].
בגזר הדין בתפ"ח (ת"א) 1068/05 מ"י נגד מרואן נאצר ואח' מיום 16.9.08 קבע בית המשפט, בין השאר, לעניין מדיניות הענישה הצריכה בעבירות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה כדלקמן:
"ודוק, השינוי התפיסתי בחוק, שקיבל ביטויו במסגרת חוק המאבק בארגוני פשיעה, איננו שינוי צורני בלבד, אלא, שינוי נורמטיבי. אין הוא יוצר חידוש בהגדרת המציאות המשפטית בעלמא, אלא, מנסה להתאים את המציאות המשפטית, לשינוי שחל זה מכבר במציאות הממשית, המאוימת כאמור, על ידי תופעה זו של פשיעה מאורגנת, שצריכה טיפול בשורשיה.
...
בין כך ובין כך, המסקנה המתבקשת מן הדיון עד כאן, היא, כי חומרת המעשים הנדונים, הם לעצמם, והחומרה היתרה העולה מהם עקב ביצועם במסגרת ארגון הפשיעה, מחייבים שקילת ענישה קשה וכואבת על אלה שנטלו בה חלק".
הנה כי כן, מרבית העבירות בהן הורשעו הנאשמים בעניננו, הינן עבירות שחומרתן בולטת. העונשים הקבועים בחוק, לצידן של אותן עבירות, מבטאים, בין היתר, את שאט הנפש והצורך להגן על החברה מפני רעתם של המורשעים בעבירות הנ"ל.
יש לאבחן בין המורשעים בתיק זה בעבירה לפי סעיף 2 לחוק המאבק בארגוני פשיעה. אחריהם בסולם החומרה הנאשמים שהורשעו בעבירות במחובר לנסיבה המחמירה בסעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה. אחריהם אלה שביקשו "עזרת" ארגון הפשיעה, ורק אח"כ המורשעים בעבירות האחרות.
עתירת המדינה:
בטיעוניה לעונש, ציינה התובעת המלומדת, עו"ד נורית קורנהאוזר, הממצאים המעיקים העולים מהכרעת הדין בכל הנוגע לפועלו של "ארגון הפשיעה" והנאשמים שהורשעו כל אחד על פי חלקו בפרשות השונות שנתבררו במשפט. התובעת תיארה את שורת עדי התביעה שעלו לדוכן העדים, כל אחד, לעצמו, "עלה נידף", רפה אונים מול הנאשמים.
המדינה, כשהיא נסמכת על פסקי הדין שניתנו בבית משפט זה בשנה האחרונה פרשת מרואן נאצר לעיל (תפ"ח (מחוזי ת"א) 1068/05) ופרשת מוחמד שורפי (תפ"ח (מחוזי ת"א) 1226/04), עתרה לעונשי מאסר ארוכים לפי הדירוג הבא:
נאשמים 1 ו-2 – 25 שנות מאסר. נאשם 3 – 20 שנות מאסר. נאשמים 4 ו-5 – 15 שנות מאסר. כל שאר הנאשמים מאסרים ממושכים. בנוסף, עתרה המדינה לקנסות כספיים ומאסרים על תנאי.
משביקשה המדינה להסתמך על פסקי הדין הנ"ל, ראוי לקרב מבט לשתי הפרשות שצויינו לעיל.
בפרשת שורפי נדון עניינם של שני ארגוני פשיעה שפעלו ביפו ובלוד, שעיקר עיסוקם היה בתחום ייצור, הספקה וסחר בסמים מסוכנים מסוגים שונים.
נאשם 1 שנדון לעונש בסדר הגודל לו עתרה המדינה בענייננו, הורשע בעבירות רבות של סחר בסמים בנסיבות סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה. כמו כן, עבירות רבות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית במסגרת ארגון פשיעה, עבירות מרובות של הדחת קטין לסם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה ועבירות מרובות של החזקת כלים להכנת סם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה.
בית המשפט גזר על נאשם 1 בשל עבירות הסמים את העונש המירבי הקבוע בחוק, 20 שנות מאסר, ובשל הרשעתו בעבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, עונש מצטבר של 5 שנות מאסר לריצוי בפועל.
לעניין נאשם 2, שהורשע בעבירות דומות לנאשם 1, הוטל עונש מאסר בן 20 שנות מאסר בפועל, בנסיבות דומות.
על נאשם 3, שהורשע כראש ארגון פשע מלוד, ועבירות מרובות של סחר בסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה, עבירות מרובות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירות מרובות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה, הוטל עונש בגין כל עבירות הסמים בן 20 שנות מאסר לריצוי בפועל (העונש הקבוע בצד עבירה אחת לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים), עונש בן 5 שנות מאסר בפועל בגין העבירה לפי סעיף 2 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, וכן הופעל עונש מאסר על תנאי בן 24 חודשים, כך שנגזרו על הנאשם בסך הכל 27 שנות מאסר לריצוי בפועל.
לאמור, לא ניתן להקיש רבות מפרשת שורפי לענייננו. עיקר העונשים ניתנו שם, על עבירות בניגוד לפקודת הסמים, שאינן מענייננו.
בפרשת מרואן נאצר קבע בית המשפט קיומו של ארגון פשיעה בן עשרה נאשמים ושלוש חברות בע"מ אשר ביצעו שורה ארוכה של עבירות שונות. בראש הארגון עמד הנאשם 1, מרואן נאצר, כאשר שאר הנאשמים היו עוזריו ו"חייליו". הארגון הנ"ל, פעל ברצף לאורך תקופת השנים 2001-2005, במסגרת עסק חלפנות הכספים בבעלות הנאשמים 1 ו-4, אשר ממנו יצאו הוראות הפעולה לנאשמים, חברי הארגון, לביצוע העבירות אותן יזם והוביל ראש הארגון. אלה התפרשו בין היתר על תחום עבירות המס, עבירות הלבנת הון ועבירות אלימות קשות שנכרכו בעסקי פריטת שיקים וגביית חובות, בהם עסקו הארגון ואנשיו במסגרת עסק חלפנות הכספים.
בגזר הדין הושם דגש במסגרת עבירות המס לסכומי החשבוניות הפיקטיביות שהונפקו, לאחר שאלו הוערכו בסכום של למעלה ממאה מיליוני שקלים, כאשר סכומי ההונאה שנגזרו מחשבוניות אלו, הסתכמו גם הם בסכומי כסף של מיליונים רבים, בהתאם לשיעורי המס בהם היו אמורים הנאשמים להתחייב. בית המשפט הדגיש בגזר הדין, כי המדובר בפעילות עבריינית שמהותה גזילה ושוד של הקופה הציבורית תוך כרסום יסודותיה הכלכליים של החברה כולה.
בנוסף, הדגיש בית המשפט, החומרה במעשי הלבנת ההון בהם הורשעו הנאשמים, אשר עשו שימוש בתשעה חשבונות קש בבנקים שונים, אליהם העבירו את כספי העבירות וכספי הצ'יינג' - אותו ניהלו הנאשמים שלא בהתאם לחוק - ומהם נותבו אל כיסי המעורבים; הכל בכל, כשמדובר בסכומים של עשרות מיליוני שקלים אשר הוצאו במרמה מקופת האוצר ומחייבים קטנים, שהוטמנו בסופו של יום בכיסי הנאשמים.
בית המשפט הדגיש בתכלית ההדגש את האלימות בה נקטו הנאשמים בתיק הנ"ל במסגרת גביית כספים מלקוחות שהסתבכו עימם בחובות כבדים, וכנגד גורמים אחרים שהסתבכו עימם בשוק האפור. בית המשפט ציין כי האלימות והסחיטה בכוח ובאיומים, שהפעילו הנאשמים בפעילותם בצ'יינג' על החייבים הינה:
"... באלימות שיטתית שננקטה דרך שיגרה, כנגד החייבים שלא יכלו לעמוד בלחצי השוק, ואשר סבלו על רקע זה, מרדיפות הארגון ואנשיו, שביצעו, בין היתר, ירי לעברם, ירי על בתיהם או על בתי קרוביהם, ואשר תקפום עד שבירת עצמות".
יצוין, על נאשם 1, ראש הארגון, אשר הורשע בשורת עבירות כלכליות, סחיטות בכוח ובאיומים, נשיאת נשק, ירי באזור מגורים, היזק בזדון, חבלה מחמירה ו- 2 עבירות תקיפה, הוטל עונש מאסר לריצוי בפועל בן 15 שנים.
על נאשם 3 אשר הורשע בעבירות לפי סעיף 2 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, שורה ארוכה של עבירות כלכליות, 3 עבירות תקיפה, סחיטות בכוח ובאיומים, נשיאת נשק וחטיפה לשם סחיטה, הוטלו 10 שנות מאסר לריצוי בפועל, כך בדומה הוטלו על נאשם 4 - 9 שנות מאסר לריצוי בפועל, על נאשם 5 הוטלו 5 שנות מאסר בפועל ועוד.
לאמור, פרשת מרואן נאצר דומה לנגלה בענייננו, אבל, קודרת וחמורה מנסיבות ביצוע העבירות בתיק שלפנינו. להבדיל מפרשת נאצר, בתיק שלפנינו לא הואשמו הנאשמים בעבירות מס הנוגעות לחשבוניות פיקטיביות בסכום העולה על מאה מיליון ₪, הונאת מס של מיליוני ₪ רבים. עבירות הלבנת ההון היו רחבות היקף פי כמה, ועיקר העיקרים, בפרשת נאצר בוצעו מעשי אלימות קשים, תוך שימוש בנשק וירי לעבר רכוש ובני אדם.
סוף דבר:
לאחר ששקלנו מכלול שיקולי הענישה הצריכים בתיק זה, ועמדנו על נסיבות חלקו של כל נאשם בפרשות בהן הורשע, גם נתנו דעתנו לנסיבות האישיות ולכלל הנתונים העומדים לטובת הנאשמים, הננו גוזרים על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:
נאשם 1:
א. 15 שנות מאסר, מתוכן 13 שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו, 26.3.07, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 500,000 ₪ או 3 שנות מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך שנה מהיום.
נאשם 2:
א. 12 שנות מאסר, מתוכן 11 שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו, 26.3.07, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 150,000 ₪ או שנתיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך שנה מהיום.
נאשם 3:
א. 9 שנות מאסר, מתוכן 8 שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו, 28.3.07, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 150,000 ₪ או שנתיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך שנה מהיום.
נאשם 4:
א. 6 שנות מאסר, מתוכן 5 שנים לריצוי בפועל (בניכוי תקופת מעצרו), והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 150,000 ₪ או שנתיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך שנה מהיום.
ג. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 30.7.09 עד שעה 12:00 במזכירות פלילית בית משפט מחוזי ת"א.
נאשם 5:
א. 8 שנות מאסר, מתוכן 7 שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו, 4.4.07, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 150,000 ₪ או שנתיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך שנה מהיום.
נאשם 6:
בעניינו של נאשם 6 מצאנו ליתן משקל בכורה לעובדה כי זה שיתף פעולה בצורה מלאה עם חוקרי המשטרה. נאשם 6 ניער חוצנו מ"ארגון הפשיעה" וסיפר הידוע לו בפרשיות בהן היה מעורב. אשר על כן, יוטלו עליו העונשים כדילהלן:
א. 12 חודשי מאסר, מתוכם 5 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 30,000 ₪ או 8 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-6 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
נאשם 7:
א. 12 חודשי מאסר מתוכם 8 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
ג. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 30.7.09 עד שעה 12:00 במזכירות פלילית בית משפט מחוזי ת"א.
נאשם 8:
א. 4 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה לפי סעיפים 499 ו-377 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
ב. קנס כספי בסך 15,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
נאשם 10:
א. 12 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה לפי סעיפים 499 ו-377 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
ב. קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
נאשם 11:
א. 12 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה לפי סעיפים 499 ו-377 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
ב. קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
נאשם 12:
א. 9 חודשי מאסר, מתוכם 3 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה לפי סעיפים 499 ו-377 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
ב. קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
נאשם 13:
א. 4 שנות מאסר, מתוכם 3 שנים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 25,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
ג. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 30.7.09 עד שעה 12:00 במזכירות פלילית בית משפט מחוזי ת"א.
נאשם 14:
א. 3 שנות מאסר, מתוכם 2 שנים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 25,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
ג. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 30.7.09 עד שעה 12:00 במזכירות פלילית בית משפט מחוזי ת"א.
נאשם 17:
א. 12 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
נאשם 19:
א. 3 שנות מאסר, מתוכם 2 שנים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
נאשם 20:
נאשם 20 הורשע בסחיטה באיומים שלא במסגרת ארגון פשיעה. ברם, נתנו דעתנו לעובדה שנאשם זה פנה בתחילת הדרך, לעו"ד מן השורה, באופן לגיטימי, ורק בהמשך התגלגל לביצוע העבירה בנסיבות שתוארו בהכרעת הדין.
עונש הקנס המשמעותי יחסית, יגזר עליו בהתחשב בעונש המאסר המתון.
א. 12 חודשי מאסר מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 500,000 ₪ או שנתיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
נאשמת 21:
בשל מצבה הרפואי מצאנו שלא לגזור על נאשמת 21 מאסר לריצוי ממשי. עונשה יעמוד על:
א. 6 חודשי מאסר על תנאי שלא תעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשעה בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 20,000 ₪ או 7 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
נאשם 22:
א. 12 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 15,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 2.9.09.
נאשם 23:
א. 4 שנות מאסר, מתוכן 3 שנים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 150,000 ₪ או שנתיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון תוך שנה מהיום.
ג. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 30.7.09 עד שעה 12:00 במזכירות פלילית בית משפט מחוזי ת"א.
נאשם 24:
א. 4 שנות מאסר, מתוכן 3 שנים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ב. קנס כספי בסך 150,000 ₪ או שנתיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון תוך שנה מהיום.
ג. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 30.7.09 עד שעה 12:00 במזכירות פלילית בית משפט מחוזי ת"א.
הנאשמים 6, 10, 11, 12, 17, 20 ו-22 יופנו על ידי מזכירות ביהמ"ש לממונה על עבודות השירות לבחון אפשרות ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות.
לנוחיות הנאשמים טל' הממונה: 9776362 – 08.
כתובות הנאשמים:
נאשם 6 - חיים בר לב 7, נס ציונה.
נאשם 10- משעול הגפן 8, אילת.
נאשם 11- הארנבת 5, אילת.
נאשם 12- עין נטפים 9, אילת.
נאשם 17- לוין 28, הרצליה.
נאשם 20- מגדלי המרינה, דירה 1302, הרצליה פיתוח.
נאשם 22- מושב גאולים.
הדיון בעניין נאשמים 6, 10, 11, 12, 17, 20 ו-22 יתחדש ביום 14.7.09 שעה 13:00.
נאשמים 6, 10, 11, 12, 17, 20 ו-22 יתייצבו במועד הנ"ל - ולא ייעצרו.
בשולי גזר הדין, נותר לנו להתייחס לבקשות חילוט הנכסים שהגישו לנו באי כח התביעה המלומדים.
בישיבות בית המשפט מיום 17.6.09, ו-18.6.09, שמענו טיעוני שני הצדדים בנושא החילוט, כל אחד לפי עניינו, וזאת, במסגרת הטיעונים לעונש.
הסתבר לנו כי הטיעונים של שני הצדדים מעלים לכאורה, שאלות מורכבות לענייני בעלות והחזקה, לגבי חלק מן הנכסים לפחות, כאשר ההסתמכות ברקע היא על ראיות שלא כולן הובאו בפנינו.
על מנת שנוכל לשקול אם בידינו להחליט בנסיבות הענין בבקשת החילוט, מבלי צורך להעביר הדיון למסגרת הליך אזרחי, כנגזר מסעיף 13 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, אנו קובעים כדילהלן:
על הצדדים להגיש לנו טיעונים מסודרים לענין חילוט הנכסים האמורים, לגבי כל נכס בנפרד, וזאת, בתוך 14 יום מהיום.
על שני הצדדים לגַבּוֹת טיעוניהם בכל המסמכים והראיות הרלוונטיים לבקשה זו, על מנת להבהיר התמונה במלואה.
החלטה בנושא זה, תינתן לאחר עיון באלה.
ניתן בפומבי בנוכחות התביעה, הנאשמים וסניגוריהם, היום ל' סיון תשס"ט (22.6.09).
זכות ערעור תוך 45 יום.
|
השופטת ב. אופיר-תום,
סג"נ - אב"ד
|
|
מרים סוקולוב, שופטת
|
|
דוד רוזן, שופט
|
