מחדלי החקירה והאפשרות לזיכוי בתיק פלילי

דרגו את המאמר

המטרה העומדת מאחורי חקירה משטרתית איננה מציאת ראיות לשם הרשעתו של החשוד, אלא התחקות אחר ראיות אשר יובילו לחשיפת האמת. מטרה זו רלבנטית הן כאשר מציאת הראיות תביא לזיכוי החשוד, והן אם היא תהיה בסיס להרשעתו בדין. דברים אלה, אשר נאמרו על ידי בתי המשפט פעם אחר פעם, קובעים אפוא כי חקירה משטרתית נועדה לקיים את מטרת עבודת המשטרה - להביא את האשמים בביצוע העבירה הפלילית לדין.

מיצוי הליכי חקירה צריך להיות באופן ראוי. במילים פשוטות, גם חשודים בפלילים, ואף אנשים אשר מיוחסות להם עבירות חמורות ביותר, זכאים לקבל משפט צדק. לא אחת, מחדלי חקירה משטרתיים גורמים לפגיעה ביכולתו של החשוד להתמודד עם החשדות המיוחסים לו. לעיתים, יהיה במחדלים כדי להביא לזיכויו.

כאשר אדם טוען שהמשטרה חקרה אותו אגב מחדלים מבחינתה, שומה עליו להוכיח את טענותיו. לדוגמא, עליו להוכיח כי המשטרה לא ביצעה פעולות חקירה מסוימות שהיו יכולות להוביל אותה אל האמת, או ביצעה פעולות חקירה אך לא כראוי. כמו כן, גם אדם העומד תחת חקירה משטרתית זכאי לזכויות מסוימות. לדוגמא, אין לענות אותו או להפעיל עליו לחצים אסורים שיגרמו לו להודות לכאורה בפעולות שהוא לא ביצע בפועל. חשוב להדגיש כי לא די בקיומו של מחדל חקירה בכדי להשפיע על המהלך הפלילי.

אדם אשר נפל "קורבן" למחדל חקירתי, צריך להוכיח גם את קיומו של קשר סיבתי בין התנהלותה הקלוקלת של המשטרה לבין קיפוח הגנתו. לדוגמא, החשוד יכול לטעון כי המשטרה לא ערכה בדיקות מקיפות בזירת האירוע ולא חקרה עדים רלבנטיים. עם זאת, במידה וטענות אלה לא יהיו במקביל להוכחה ממשית לפגיעה בגרסת ההגנה, הרי שמלבד ביקורת על פעולות המשטרה לא יהיה בהן כדי להואיל לחשוד/לנאשם.

הספק הפלילי

כידוע, הספק במשפט הפלילי עומד לטובתו של הנאשם. דהיינו, במידה וקיים ספק סביר לכך שהנאשם לא ביצע את המעשים, האחרון לא יורשע בדין. הספק במשפט הפלילי הינו אחד ממושגי המפתח של תחום זה. בניגוד למשפט אזרחי, אשר בו יש להוכיח את הטענות ברמה של 50% לפחות, הרי שהוכחה פלילית נאמדת בכ-99%. אי לכך, מחדלי חקירה פועלים לטובתו של הנאשם. למשל, במידה והנאשם טוען כי המשטרה הייתה צריכה לחקור עד מסוים, אך היא נמנעה מלעשות כן, בית המשפט יניח שדבריו של העד המדובר היו מתיישבים עם גרסתו של הנאשם.

עורכי דין פליליים נוהגים לציין כי כמעט בכל תיק שנפתח על ידי המשטרה ניתן למצוא מחדלי חקירה מסוימים. עם זאת, כפי שצוין לעיל, לא כל מחדל בחקירה הוא עילה לזיכוי או ביטול כתב האישום. במקרה זה, בית המשפט נדרש לערוך את האיזון הראוי שבין חומרת המחדלים והקשר הסיבתי בינם לבין קיפוח גרסת ההגנה. אין ספק כי מחדלי חקירה יכולים להביא לזיכוי נאשם, וזאת גם כאשר נראה לכאורה שהם הולידו ספק קל בלבד.

דוגמא

בספטמבר 2010, בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה קבע כי יש לזכות נער בן 15 מכתב אישום שהוגש כנגדו בגין רצח אביו. בכתב האישום נטען כי לאחר שהאב סירב לתת לילד דמי כיס, האחרון נטל סכין ודקר את הורהו. נטען כי הנאשם ברח לאחר האירוע מהבית, וכעבור כמה שעות הוא נמצא והוסגר למשטרה.

הקטין טען, כבר מתחילת ההליך, כי הוא רק זעם על אביו אך לא רצח אותו. בית המשפט מתח ביקורת קשה ביותר על המשטרה וזאת משום שאמו של הקטין, אשר שהתה בבית בעת האירוע, נחקרה רק לאחר ארבעה ימים ממועד מעצר בנה. דהיינו, נקבע כי אין ספק שהאם הייתה יכולה לתאם גרסאות עם הילד, וזאת חרף חשיבות עדותה מבחינת פענוח המקרה. בית המשפט הכריז על האם כ"עדה עוינת". אי לכך, בסופו של היום, נקבע כי למרות שייתכן בהחלט שהנאשם היה אשם באירוע, התביעה לא הצליחה להוכיח את הנטען בגין מחדלי החקירה.