האם חובת היידוע בישראל חייבת להיות גם בערבית?

דרגו את המאמר

האם טופס רשמי אשר נשלח לנאשם בטרם הוגש נגדו כתב אישום, שלא בשפה הערבית, אותה הוא דובר, יביא לביטול כתב האישום שנגדו?

חובת יידוע חשוד לגבי האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום מנוסחת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, ולפיה רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה לפי הכתובת הידועה לה (אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות כי קיימת מניעה לכך).

בהודעה זו, על פי סדר הדין הפלילי, תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהציג טיעונים. כמו כן, במידה ונשלחה ההודעה בדואר רשום, טובה היא גם בלא חתימה על אישור מסירה.

בית המשפט המחוזי בירושלים נדרש לדון בשאלה, האם במידה ונשלחה הודעה לחשוד דובר ערבית, אשר נוסחה בעברית, יצאה הפרקליטות ידי חובתה לגבי חובת היידוע בסדר הדין הפלילי. במילים אחרות – האם נוסח ההודעה כפי שנשלחה היה תקין והאם לכשקיבל החשוד את ההודעה, יכול היה הוא להבין מתוכה שחומר חקירה בעניין שבו נחקר, הועבר לידי התובע המוסמך להגיש כתב אישום.

בית המשפט אף הוסיף כי צריך להיות ברור מגוף ההודעה מהם פרטיה וכתובתה של הרשות "שאליה ניתן לפנות בכתב לצורך הצגת טיעונים".

האם ניסוח ההודעה בעברית יביא לביטול כתב האישום?

ב"כ של הנאשם טען בבית המשפט כי למרשו נשלח פורמאלית מכתב יידוע אך מדובר היה במכתב "ריק" שלא כלל את פרטי תיק החקירה. אי לכך, לטענתו, לא עמדה המדינה בחובת היידוע ולא התאפשר לנאשם שימוע. בהקשר לטענה זו עורר בית המשפט מיוזמתו את השאלה האם ביידועו של הנאשם, שאינו קורא עברית, שלא בשפה הערבית (שהיא שפה רשמית של המדינה), נעשה היידוע כדין.

לנאשם יוחסו בכתב האישום עבירות תעבורה רבות ביניהן הפקרה לאחר פגיעה, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירות של נהיגה ללא ביטוח ועבירה של קשירת קשר להונות.

סימן 82 לדבר המלך במועצתו משנת 1922, שעודנו דבר חקיקה תקף במדינת ישראל, קובע כי שלושת השפות הרשמיות של המדינה הינן (בזה הסדר) – אנגלית, ערבית ועברית. אי לכך, כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה, עליהם להיות מפורסמים בשלושת השפות הנ"ל.

לצורך ביצוע הוראת המחוקק יצרה הפרקליטות טופס הודעה ממוחשב הנשלח לחשודים בדואר רשום. לפנים מן ההסבר נציין כי טופס סטנדרטי זה, הכולל את פרטי התיק והודעה על פתיחת החקירה מנוסח בעברית בלבד.

עם זאת, על פי סדר הדין פלילי, החל משלב החקירה, עבור בשלב המעצר וכלה בפרק המשפט, יש לשים את הדגש על תרגום ההליכים לחשוד ואחר כך לנאשם בשפה המובנת לו. הוראה זו עולה גם בסעיף 2 לסדר הדין הפלילי המורה במפורש שחקירת חשוד "תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה".

אי לכך, ומכל האמור לעיל, קבע השופט כי יש לבטל את כתב האישום שכן נגזלה מן הנאשם אפשרות אמיתית להתגונן מפניו על ידי יידוע ושימוע כדין.

וכך סיכם השופט את דבריו בפסק הדין:

"קשה להלום שדווקא בשלב הקריטי שבו עומד החשוד, שאינו קורא עברית, בפני סיכון של הפיכתו לנאשם עם כל התוצאות הפוגעניות הנודעות, יימנע ממנו יידוע בכתב בשפתו לגבי הזכות לשימוע ולגבי הדרך למימושה".