פרסום שמו ותמונתו של חשוד, אימתי?

דרגו את המאמר

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אזרח הולנדי, החשוד בשידול קטינים לזנות, בו טען האחרון כי אין להתיר את פרסום תמונתו ושמו למרות שנפתחה חקירה בעניינו. בית המשפט העליון קיבל את החלטתו של בית משפט קמא, וקבע כי האינטרס הציבורי בחשיפת שמו של החשוד גובר על האינטרס האישי בעניינו, לרבות הנזק שייגרם לו לכאורה.

המדינה טענה כי בתייר הולנדי עסקינן, שהינו רווק ללא ילדים ומעטים הם האנשים המכירים אותו בארץ. אי לכך, לטענת המאשימה - קיים אינטרס ציבורי משמעותי לחשיפת פרטיו ותמונותיו, על מנת לגרום לקורבנות נוספים להתייצב בתחנות המשטרה, ולהגיש תלונות כנגדו.

האם יש לפרסם שם כאשר העבירות נעשו תחת שם בדוי?

החשוד טען כי במהלך שידול הקטינים, השתמש הוא בשמות בדויים, ועל כן לא תהיה למשטרה כל תועלת ב"איתור קטינים נוספים" בעקבות פרסום שמו. מדובר לטענתו, בפרסום אשר נועד אך ורק על מנת להסב לו נזק. החשוד הוסיף כי קיים סיכוי סביר ביותר שלא יוגש כתב אישום בעניינו, ועל כן הנזק שיגרם לו ולמשפחתו הינו גדול מהתועלת הציבורית.
 

שופטת בית המשפט העליון קבעה כי דין הערעור להידחות ועיקרון פומביות ההליך המשפטי גובר במקרה דנן על הנזק שיגרם למערער. בפסק הדין נכתב כי החשוד לא הרים את הנטל להוכיח כי נזק רב יהיה מנת חלקו עם פרסום שמו ותמונתו, וחשיבות גדולה יש לפרסום הפרטים, קל וחומר כאשר מדובר בעבירות כלפי קטינים.