מאסר בפועל לאחר קטטה והצתה של אדם

דרגו את המאמר

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של הריגה-עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובשתי עבירות של השמדת ראיות-עבירות לפי סעיף 242 לחוק הנ"ל. בין הנאשם לבין המנוח הייתה היכרות אשר התבטאה, בין השאר, בכך שהנאשם מלווה למנוח כסף במספר הזדמנויות.

ביום ההריגה, הנאשם פגש באקראי במנוח בבית קפה ואמר לו כי הוא חייב לו 350 ₪. הנאשם, בין יתר דבריו, אמר בשפת הסימנים כי הוא יודע איפה המנוח גר וכי יזרוק אותו בלילה רחוק ואם לא יחזיר לו הכסף ייתן לו מכות.

בהמשך, המנוח עזב את המקום עם הנאשם, ברכבו של הנאשם והשניים הלכו לדירת הנאשם. המנוח ביקש מהנאשם שייתן לו כסף והנאשם סירב. לאחר מכן, נכנס המנוח למטבח ונטל סכין ממגירת הכלים. בעזרת הסכין, ניסה המנוח לתקוף את הנאשם ובין השניים התפתח מאבק אשר בסופו מצא את המנוח את מותו.

הנאשם, במקום לפנות למשטרה, הצית את גופתו של המנוח והשמיד את הראיות הנוגעות לדבר הריגתו (השליך את הסכין וניקה את הדם מדירתו).

עבר פלילי - אלימות ואיומים

השופטים גזרו את דינו של הנאשם לחומרא, זאת בעוד הם מציינים פעם אחר פעם את העובדה שהנאשם לא בחל באמצעים והצית את גופתו של המנוח (שכנראה היה עדיין בין החיים בעת שריפתו). כמו כן, השופטים התעכבו בגזר הדין על העובדה שהנאשם היכה את המנוח במספר מכות פטיש בעודו מחוסר הכרה, וזאת בכוונה תחילה להמיתו.

השופטים ציינו כי מעשי הנאשם, גם אם באו בתגובה לכך שהמנוח ניסה לתקוף אותו, הם שמטים את הכף לחובה ומחייבים ענישה ממשית ומרתיעה. השופטים ציינו כי נתנו הם משקל לכתב האישום המתוקן, לעבירת ההריגה (ולא רצח) ונסיבות ביצוע העבירה.

השופטים הוסיפו כי כנגד הנאשם עומד עבר פלילי מכביד אשר בחובו עבירות אלימות ואיומים רבות. כמו כן, השופטים הסבירו בפסק הדין כי לא נעלמו מעיניהם עדותו של אחיו של הנאשם ותסקיר שירות המבחן בעניינו. עם זאת, השופטים גזרו על הנאשם עונש חמור של 15 שנות מאסר בפועל.