פיצויים בעקבות מאסר שווא בגין הרשעה ברצח - עמוס ברנס

דרגו את המאמר

בית המשפט המחוזי פסק סכום פיצויים על סך כחמישה מיליון שקלים עבור עמוס ברנס שריצה עונש מאסר בפועל של שמונה שנים וחצי. השופטים קבעו כי ברנס זכאי לפיצויים אלו הן בגין אות הקין אשר דבק בו, והן בשל חירותו שנשללה לתקופה כה ארוכה.

הצלקות הנפשיות אשר נגרמו לברנס במהלך שנות המאסר הביאו לפיצויי נוסף בשיעור 144 אלף שקלים ו-100,000 שקלים נוספים נפסקו עבור התובע בעבור הוצאות המשפט.

מדובר בפרשה אשר ארעה לפני כ-34 שנים עת נמצאה גופתה של החיילת רחל הלר וברנס הואשם ברצח. בעקבות הרשעתו, גזר עליו בית המשפט עונש כבד של מאסר עולם. ברנס טען במשך כל השנים כי חף מפשע הוא, אך רק לאחר שמונה שנים וחצי יצא הצדק אל האור. ארבע פעמים הגיש ברנס בקשות למשפט חוזר ושלוש מהן נדחו. הבקשה הרביעית נידונה בפני השופטת דורית דורנר בשנת 2002. השופטת דורנר ציינה בהחלטתה כי יש להעניק לברנס משפט חוזר ולראות בו כמי שלא הורשע מעולם במיוחס לו.

ביקורת קשה על המשטרה

נציין כי הרשעתו של ברנס נעשתה בהתאם לחקירות משטרתיות שכללו הודאה כתב, שחזור הרצח וחקירות נוספות. עם זאת, בית המשפט קבע כי הודאתו של התובע, ושחזור הרצח שנעשה על ידו, נעשו תוך הפעלת לחצים פסיכולוגיים ופיסיים קשים ביותר.

לדוגמא, התובע הועמד לביצוע בדיקת פוליגרף כאשר המשטרה איננה מעניקה לו את התנאים הקבועים בתקנות לביצוע בדיקה זו. שנית, שוטרים רבים הגיעו לבית המשפט המחוזי תוך שהם נותנים עדות שקר לגבי חקירותיו של ברנס (לדוגמא, נוכחות ראש צוות החקירה במעמד השחזור, עניין שלא היה ולא נברא).

השופטים מתחו ביקורת חריפה ביותר על רב הפקד אשר ניהל את החקירה בעניינו של התובע. מדובר באדם אשר כמה שנים לפני כן נמתחה עליו ביקורת חמורה מצידו של בית המשפט העליון במסגרת תיק רצח אחר.

בפסק הדין נכתב כי צוות החקירה המשטרתי, והעומד בראשו, חרגה ממתחם הסבירות על פי אמות המידה אשר היו קיימות בשנת 1975 ואף ממתחם הסבירות אשר נקבעו לפני כן כפי שמובא לעיל. מן הדברים עלה גם כי ביהמ"ש המרשיע היה מודע לכשלים בחקירתו של ברנס, אך למרות זאת ביכר את גרסתם של החוקרים על פני זו של ברנס ובחר לקבל את ההודאה ואת השחזור.